ששון מרדכי שנדוך

הרב ששון ב"ר מרדכי שנדוך (נודע גם כחכם ששון עג'מי או בכינויו הרש"ם; ה'תק"ז - ו' בטבת ה'תק"ץ (1.1.1830)), היה מחכמי עיראק. רב, אמן, משורר ומלחין[1].

קורות חייםעריכה

נולד לפרחה ולמרדכי בשנת ה'תק"ז בבגדאד. כינויו "עג'מי" (פרסי), ניתן לו לאחר שריפא את בנו של אחד משרי בגדאד הערבים.

סבו, משה בן מרדכי שנדוך, שימש כנשיא קהילת בגדאד בתחילת המאה ה-18, וכיהן כאיש הכספים של מושל בגדאד ונפטר כנראה ב-1744[2].

בשנת ה'תקע"ב התמנה לממונה על הכתובות והקידושין בבגדאד. היה בעל קורא וחזן בבית הכנסת הגדול בבגדאד.

חיבר פיוטים רבים, חלקם מושרים עד היום בקהילות יהודי עיראק.

למעלה מעשרה מצאצאיו היו מחכמי הקהילה בבגדאד וגדוליה.

כמו כן היה אמן מומחה:

"הוא עשה צורת המשכן עם קרשים ואדנים וכל כלי המשכן, ונשאר קרש אחד אצל הרב שמעון מרדכי מצאצאיו, והיה מלמד ומבאר בו לתלמידים עם האדנים - שהיו עשויים מעופרת - בפרשת תרומה.
גם עשה צורת בית שלישי על בד עבה, והיה מצויר עליו צורת הבית עם המדות והפסוקים בכתב ישר ונאה עם צבעים, והיה עשוי כמדת גובה ורוחב סדר ההיכל שבבית הכנסת הגדול אשר הוא היה חזן שמה. והיו תולים אותו משנה לשנה בשני ימי שמחת תורה, והיו כל הקהל שמחים ומתגאים במעשה ידי אומן הגדול. והיה נראה מרחוק ממש כמו שטיח פרסי. ואחר כך לקחה אותו פרחה דוד ששון ללונדון".

ערכו בספר "קץ הימין" - תולדות רבני בבל, הרב יהושע משה (רבה של גבעתיים)

בתו נישאה לעבד-לעזיר בן דוד בן אליהו וילדה בן לאחר שהייתה עקרה שנים רבות. להולדת בנה נקשרה אגדה מפורסמת והוא נקרא דוד חי. נכדו דוד חי המלמד (מועלם) מפני שעסק בהוראה ולימד בחדר תלמוד תורה (אסתאד) ונולד ב-1826. נפטר בשנת 1898[3].

נפטר בו' בטבת ה'תק"ץ ונקבר בבגדאד.

ספריועריכה

  • המעטה מתוק והתרופה מרה: "ספר קול ששון" לר' ששון מרדכי משה, בצירוף מבוא, מקורות ותקצירים (אור יהודה, הוצאת מרכז מורשת יהדות בבל, המכון לחקר יהדות בבל, ה'תשע"ב 2012). ההדיר לב חקק.
  • דבר בעתו - ספר הדרכה לעבודת ה’, משלים ופרקי מוסר ובפרט ליום שישי ויום שבת קודש, מאת הרב ששון מרדכי משה. ההדיר הרב עזרא בצרי.
  • מזמור לאסף - דינים על התפילה, דרושים ופיוטים.
  • דבר בעתו - דינים, דרושים ופיוטים למועדי השנה, שבת, ראש חודש וחגים.
  • אמרי ששון - ספר מוסר.
  • תהילה לדוד - פירוש על פרק קמ"ה בתהלים על פי הקבלה, דרשות ופיוטים.

לקריאה נוספתעריכה

  • ד"ר אברהם בן יעקב, הרב ששון ב"ר מרדכי שנדוך, ירושלים: מכון הכתב, 1994. (הספר באתר היברובוקס)
  • הרב עזרא בצרי, מבוא לספר קול ששון, ד"צ ירושלים תשכ"ג.
  • משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, כרך שני (עמ' 45–72), ירושלים תשע"ט

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Ben-Yaacob (Yaʿacov), Abraham, Encyclopedia of Jews in the Islamic World
  2. ^ אברהם בן יעקב, הרב ששון ב"ר מרדכי שנדוך, מכון הכתב.: ירושלים., 1994, עמ' 28
  3. ^ שם, עמ' 75