תאג' א-דין א-סובכי
אבו נצר תאג' א-דין עבד אל-והאב בן עלי בן עבד אלכאפי א-סובכּי, אשר ידוע יותר בשם תאג' א-דין א-סובכּי (בערבית: تاج الدين السبكي. תעתיק מדויק: תאג' אלדין אלסבכּי). נולד בשנת 1327 ונפטר בשנת 1370.
| לידה |
פברואר 1327 קהיר, הסולטנות הממלוכית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1370 (בגיל 42) דמשק, הסולטנות הממלוכית |
| מדינה |
הסולטנות הממלוכית |
| השקפה דתית |
אסלאם, אסלאם סוני, אשעריה |
  | |
היה מגדולי פוסקי ההלכה שבאסכולה השאפעית בתקופת הממלוכים. היה מומחה בתחום החדית' וההלכה, וכמו כן גם בלט כהיסטוריון[1]
חייו
עריכהתאג' א-דין א-סובכי נולד בקהיר. בצעירותו התחנך ורכש השכלה אצל אביו, איש הדת המפורסם תקי א-דין א-סובכי. בהיותו בן 11 העתיקו הוא ומשפחתו את חייהם לדמשק, אשר לימים הפכה למוקד הידע וההשכלה העיקרי עבור תאג' א-דין.
בדמשק זכה תאג' א-דין ללמוד אצל גדולי אנשי הדת בדורו, כגון א-ד'הבי ואבן א-נקיב.[2]
בהגיעו לגיל 18 החל תאג' א-דין לעסוק בהוראה, ובשנות העשרים המאוחרות של חייו החל לעזור לאביו במשרתו כשופט העליון של דמשק. בחלוף הזמן, הוא מונה באופן רשמי כמחליפו של אביו, ולמשך שארית חייו המשיך לאייש את משרת השופט העליון של דמשק[3]. בין שאר התארים שלהם זכה תאג' א-דין היו קאדי, מופתי, ופרופסור, הן בקהיר והן בדמשק. כמו כן, הוא היה נואם מפורסם במסגדים[4]
תאג' א-דין א-סובכּי נפטר בשנת 1370, בהיות בן 44.
כתביו
עריכהבמהלך 43 שנות חייו הספיק תאג' א-דין לחבר מספר רב של ספרים, בהם ספרי הלכה, ביוגרפיות, חיבורים בתחום הדקדוק הערבי ועוד.
בעיני רבים, הן בעולם האסלאמי והן מחוץ לו, חיבורו "טבקאת א-שאפעיה" (בערבית: طبقات الشافعية), אשר עוסק בחכמי דת מהאסכולה השאפעית, נחשב כלא פחות מיצירת מופת.
הערות שוליים
עריכה- ^ The Encyclopaedia of Islam., New edition, Leiden: Brill, 1960-2009
- ^ Camilla Adang, Ibn Ḥazm of Cordoba : the life and works of a controversial thinker, Leiden: Brill, 2012. (באנגלית)
- ^ Taj al-D, www.sunnah.org
- ^ Taj ad-Din Subki, www.masud.co.uk