תאוריית הפרסה
במדעי המדינה, תאוריית הפרסה (באנגלית: Horseshoe theory) טוענת כי בניגוד לתפיסה המקובלת, שלפיה השמאל הקיצוני והימין הקיצוני מאוד רחוקים בספקטרום הפוליטי, הם למעשה דומים זה לזה בדומה לאופן שבו קצות פרסה קרובות זו לזו. התאוריה מיוחסת לסופר הצרפתי ז'אן-פייר פיי.[1]
התאוריה מתחרה עם המוסכמה של מערכת השמאל והימין בפוליטיקה וכן הרצף הפוליטי המוכר. תומכי התאוריה מצביעים על כך שקיימים לכאורה קווי דמיון רבים בין השמאל הקיצוני לבין הימין הקיצוני. חלק מן ההשוואות מתמקדות בתמיכה באלימות ובגישה קיצונית חסרת פשרות, מאפיינים בולטים אצל שני קצוות הרצף הפוליטי. דוגמה בולטת להצדקת התאוריה היא ההשוואה בין אדולף היטלר לסטלין. השניים אמנם נקטו בגישות אידאולוגיות אשר לכאורה שונות זו מזו באופן קיצוני, אך היו מאוד דומים בכל הנוגע לאלימות חסרת מעצורים ולמשטר הטוטליטרי שאפיינו את גרמניה הנאצית ואת ברית המועצות בתקופתם. מבקרי התאוריה טוענים כי רבים משתמשים בביטוי תאוריית הפרסה ככשל לוגי בטיעונים (טיעון מן הבורות) ואומרים שלהיות מרכז פוליטי היא הדרך היחידה קדימה, ומסרבים להכיר בכך שהמרכז הפוליטי משתנה כל הזמן (חלון אוברטון).[דרוש מקור]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Encel, Frédéric; Thual, François (2004-11-13). "United States-Israel: A friendship that needs to be demystified". Le Figaro. Paris. אורכב מ-המקור ב-2007-09-30. נבדק ב-2009-02-13.
Jean-Pierre Faye's famous horseshoe theory (according to which extremes meet) finds verification here more than in other places, and the two states of delirium often mingle and meet, unfortunately spreading beyond these extremist circles. But contrary to the legend deliberately maintained and/or the commonplace believed in good faith, Israel and the United States have not always been allies; on several occasions their relations have even been strained.
