תאו ואן גוך
תאו ואן גוך (בהולנדית: Theo van Gogh, [ˈteːjoː vɑnˈɣɔx]; 23 ביולי 1957 - 2 בנובמבר 2004) היה במאי קולנוע, מפיק קולנוע, שחקן ופובליציסט הולנדי. נינו של תאו ואן גוך, שהיה סוחר אמנות ואחיו של הצייר ההולנדי הידוע וינסנט ואן גוך.
 | |
| לידה |
23 ביולי 1957 האג, הולנד  |
|---|---|
| נרצח |
2 בנובמבר 2004 (בגיל 47) אמסטרדם, הולנד |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| שפה מועדפת |
הולנדית |
| עיסוק |
מנחה טלוויזיה, program maker, בעל טור, במאי קולנוע, שחקן, מפיק קולנוע, סופר, מנחה, תסריטאי, בלוגר, עיתונאי, שחקן קולנוע, מגיש רדיו, במאי טלוויזיה, מפיק טלוויזיה, עורך סרטים, שחקן טלוויזיה |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.theovangogh.nl/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קריירהעריכה
תאו ואן גוך זכה בפרס הקולנוע ההולנדי "עגל הזהב" עבור סרטו "למען המדינה" (1997). הסרט האחרון שהפיק היה "כניעה", ותסריטו נכתב על ידי אייאן חירסי עלי, חברת פרלמנט הולנדי ממוצא סומלי-מוסלמי. הסרט דן באלימות כלפי נשים בקרב האוכלוסייה המוסלמית בהולנד. על גופן של נשים בסרט נכתבו טקסטים מהקוראן בגנות הנשים.
בשנים האחרונות לחייו פרסם מאמרים, ספרים וסרטים שמותחים ביקורת על החברה האסלאמית, ובעקבות זאת ובעקבות סרטו האמור קיבל איומים על חייו.
האיומים מומשו ותאו ואן גוך נרצח בבוקר ה־2 בנובמבר 2004, ברחוב במזרח אמסטרדם. הוא נדקר פעמיים ונורה שבע פעמים, ומת במקום. לגופה הודק בסכין טקסט מהקוראן. הרוצח, מוחמד בויֵארי, צעיר כבן 26 בעל דרכון הולנדי ומרוקאי, שהיה לבוש בגלביה מרוקאית, נעצר על ידי המשטרה לאחר שנורה ברגלו.
סמוך למותו סיים ואן גוך את הסרטתו של סרט על רציחתו של פים פורטאון, פוליטיקאי הולנדי מן הימין הלאומני, שנרצח שנתיים לפני שנרצח ואן גוך, על ידי פעיל שמאל הולנדי ככל הנראה על רקע התנגדותו להגירת זרים להולנד.
בעקבות הרצח בהתיאטרון הפיזי DV8 העולותה בשנת 2012 הצגה בשם ?Can We Talk About This שזכתה במספר פרסים.
קישורים חיצונייםעריכה
תאו ואן גוך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
תאו ואן גוך, באתר AllMovie (באנגלית)
- ירון רוולסצ'י, ספיריטס: פסוקי השטן, באתר וואלה! NEWS, 6 בנובמבר 2013
- רייצ'ל דונאיו, ניו יורק טיימס, תיאו ואן גוך המנוח עדיין מעורר מחלוקת, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2014
- מייקל לדין, 15 שנים לרצח תאו ואן גוך, אירופה עדיין לא התעוררה מהאשליה, באתר מידה, 7 בנובמבר 2019