תא גזים

מבנה או מתקן אטום ואליו מחובר מנגנון להזרמת גזים רעילים לצורך המתה של בני אדם או בעלי חיים

תא גזים הוא מבנה או מתקן אטום אשר אליו מחובר מנגנון להזרמת גזים רעילים לצורך המתה של בני אדם או בעלי חיים.

תא גזים כאמצעי לרצח המוני בשואהעריכה

 
תא הגזים הראשון במחנה מיידנק בפולין. ניתן לראות על פתח המבנה את השלט "Desinfektion" שפירושו "חיטוי".

תא גזים היה האמצעי העיקרי בתוכנית הפתרון הסופי של הנאצים להשמדת יהודי אירופה במהלך השואה. ראשית השימוש בגז על ידי גרמניה הנאצית היה במסגרת מבצע אותנסיה, בראשית שנת 1940. הידע שהצטבר על הרצח בגז במבצע אותנסיה שימש בהמשך את מבצעי הפתרון הסופי. בדצמבר 1941 החל הרצח במחנה חלמנו, שהתבצע בתאי גז ניידים, משאיות שהוסבו לתאי גז. צינור הפליטה של המשאית הופנה לתא המטען, היהודים הוכנסו לתא המטען ונחנקו למוות מגז הפליטה במהלך הנסיעה. כמה תאי גז ניידים שכאלה שימשו גם את האיינזאצגרופן בשטחי ברית המועצות.

ממרץ 1942 החל רצח היהודים בתאי גז נייחים במחנה ההשמדה בלז'ץ. בחודשים שלאחר מכן החלו לפעול תאי גז נייחים גם במחנות סוביבור, טרבלינקה ומיידנאק. בתאי הגז במחנות אלה הרצח התבצע באמצעות גז חד תחמוצת הפחמן וגז פליטה ממנועים של טנקים סובייטיים.

במחנה אושוויץ נערכו ניסויים ראשונים של שימוש בגז אחר, ציקלון בה, בסתיו 1941. בהמשך לכך, מאביב 1942 החל הרצח ההמוני במחנה בירקנאו, בתאי גז פשוטים וקטנים יחסית תוך שימוש בציקלון בה. במהלך 1943 נבנו בבירקנאו ארבעה מתחמי השמדה גדולים ומשוכללים, המהווים את שיא "תעשיית ההשמדה" במסגרת הפתרון הסופי. מתחמים אלה כללו חדר התפשטות, תאי גז גדולים (הגדולים שבהם יכלו להכיל כ 2000 איש בבת אחת) ומשרפות.

במחנות ריכוז שונים (מאוטהאוזן, נוינגמה, זקסנהאוזן, שטוטהוף ורונסבריק) הוקמו תאי גז קטנים, שלא שימשו להשמדה ההמונית אלא לרצח קבוצות אסירים בעקבות סלקציות פנימיות.

תא גזים כאמצעי לביצוע עונש מוותעריכה

 
תא גזים המשמש להוצאה להורג בכלא סן קוונטין בקליפורניה

מספר מדינות בארצות הברית השתמשו בתא גזים כדי לבצע הוצאות להורג של פושעים שהורשעו, בעיקר רוצחים. חמש מדינות (ויומינג, קליפורניה, מרילנד, מיזורי ואריזונה) עדיין מאפשרות, תאורטית, הוצאה להורג בתא גזים אך כולן מאפשרות גם זריקת רעל כאמצעי חילופי לביצוע הוצאה להורג. בית משפט פדרלי בקליפורניה אף הכריז על תא הגזים כ"עונש אכזרי ויוצא-דופן", ועל כן לא סביר שיעשה בו שימוש במדינות אלו בעתיד. האדם הראשון שהוצא להורג בתא גזים היה ג'י ג'ון ב-8 בפברואר 1924 בנוואדה, והאחרון היה האזרח הגרמני הרמן להגראנד שהוצא להורג בחודש מרץ 1999 במדינת אריזונה. על פי עדויות, תאי גזים שקופים משמשים לביצוע הוצאות להורג גם בקוריאה הצפונית.

תא גזים כאמצעי להרג בעלי חייםעריכה

תאי גזים משמשים להרג של בעלי חיים עודפים בתעשיית המזון מהחי, כמו אפרוחים זכרים בתעשיית הביצים או להקות של עופות שנפגעו ממחלה. בתעשיית הפרוות משתמשים בתאי גזים להרג בעלי חיים, מכיוון ששיטת הרג זו אינה פוגעת בשלמות הפרווה. תאי גזים משמשים גם להרג חתולים וכלבים במכלאות ולהרג או להרדמה של בעלי חיים במעבדות לניסויים בבעלי חיים. ההרג נעשה בדרך כלל על ידי גזים שגורמים לחנק, כמו פחמן חד-חמצני, ארגון או תערובת של ארגון ופחמן דו-חמצני. בישראל, שיטה זו רווחת פחות, בשל הרתיעה שהדבר מעורר, בעקבות השימוש בתאי גזים בשואה.[1]. שימוש בתאי גזים נפוץ בבתי מטבחיים לחזירים באוסטרליה[2] וכן במדינות שונות באירופה כגון גרמניה, ספרד ודנמרק[3].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל