תביעה על סכום קצוב

בהליכי הוצאה לפועל בישראל, תביעה על סכום קצוב מוגדרת בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל והיא אחת מאלה:[1]

  1. תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
  2. תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.

ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).

רקע עריכה

הליך הסכום הקצוב נכנס לתוקפו לראשונה בשנת 2005, מתוך רצון המחוקק להפחית את העומס ממערכת בתי המשפט. היתרון העיקרי הטמון בהליך מסוג זה, הוא שהזוכה אינו חייב לנהל הליך מורכב בבית משפט. ככל שתביעת הזוכה עומדת במבחני חוק ההוצאה לפועל, הזוכה רשאי לפנות ישירות ללשכת ההוצאה לפועל לשם גביית החוב, ללא צורך בפתיחת הליכים מורכבים בבתי משפט.

תנאי קדם להגשתה לביצוע של תביעה על סכום קצוב עריכה

  1. סכום קצוב – מדובר בסכום הניתן לחישוב אריתמטי פשוט. לדוגמה: במקרה בו סכום התביעה הוא אחוז מרווח עתידי צפוי ושאינו ודאי, אינו עומד בתנאי זה. מקרה בו ישנה התחייבות לתשלום סכום מסוים, למשל 15,000 ש"ח עומד בתנאי זה.
  2. ראיה בכתב – ראיה בכתב אינה חייבת להיות ראיה בכתב יד. מדובר בראיות כתובות המעידות על גובה החוב. ראיות בכתב ניתן למצוא בחוזים, תכתובות, דואר אלקטרוני, הודעת SMS וכיוצא בזה. יודגש כי מדובר בראשית ראיה ותו לא.[2] החל מיום 1/1/2014 תביעות על סכום קצוב יוגשו בהוצאה לפועל רק במידה והראיה בכתב מלווה בחתימתו של החייב. כלומר, כל ראיה יכולה לשמש כראיה מספקת ובלבד שתישא את חתימת החייב.
  3. תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק – דוגמה לכך היא חיוב תושב של רשות מקומית בתשלום ארנונה. דוגמה נוספת היא דוחות חניה וקנסות.
  4. סכום התביעה – תנאי נוסף להגשת תביעה על סכום קצוב הוא שסכום התביעה ביום הגשתה לא יעלה על 75,000 ש"ח, גם אם עלה, לאחר מכן, כתוצאה מחיובי ריבית, אגרות והוצאות.[3]

כיום, מרבית תביעות החוב המוגשות בישראל מוגשות ישירות ללשכות ההוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב.

אופן הגשתה לביצוע של תביעה על סכום קצוב עריכה

המצאת התראה לנתבע בדואר רשום:

  1. על המבקש לפתוח בתביעה על סכום קצוב לשלוח מכתב התראה לחייב, בדואר רשום, ולהתריע כי אם לא ישלם החייב את חובו בתוך 30 ימים מיום משלוח ההתראה, תוגש כנגד החייב הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.[4]
  2. את הבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ניתן להגיש ללשכת ההוצאה לפועל רק לאחר שחלפו 30 ימים מיום משלוח ההתראה, אחרת לא תתקבל הבקשה בלשכת ההוצאה לפועל.[5]

אלו המסמכים שיצורפו לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב:[6][7][8]

  • כתב תביעה וכל מסמך התומך בטענות התובע (למשל ראיות בכתב).
  • העתק ממכתב ההתראה שנשלח לחייב בתוספת אישור משלוח בדואר רשום המציין כי חלפו 30 ימים מיום משלוח התראה.
  • העתק מתשובת הנתבע אם השיב למכתב ההתראה.
  • ייפוי כוח ככל שמגיש התביעה מיוצג על ידי עורך דין.

מקום הגשת הבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב: ככלל, הזוכה הוא אדון ההליכים בהוצאה לפועל. לפיכך, המגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב רשאי להגישה לכל לשכת הוצאה לפועל שיבחר, זאת בניגוד לכללי הסמכות המקומית הנהוגים בתביעות המתנהלות לפי תקנות סדר הדין האזרחי.

המצאת אזהרה לנתבע עריכה

הדין קובע הוראות בדבר המצאת אזהרה לנתבע:[9]

  1. לאחר שהתקבלה הבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לנתבע לפיה עליו לשלם את חובו או להגיש בקשה לצו תשלומים או להתייצב לחקירת יכולת. את אחת מהפעולות האמורות לעיל יש לבצע תוך 30 ימים מיום קבלת ההתראה.
  2. את ההליכים נגד החייב, כלומר ביצוע התביעה על סכום קצוב, ניתן להתחיל רק לאחר המצאת האזהרה לחייב ורק לאחר שחלפה התקופה הקבועה באזהרה.
  3. את הליכי הביצוע ניתן להתחיל רק לאחר המצאת האזהרה ולאחר שהתובע המציא ללשכת ההוצאה לפועל מסמך המאשר את פרטי החייב או שמנהל לשכת ההוצאה לפועל אישר את נכונות פרטי החייב בעצמו.

התנגדות לבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב עריכה

המועד להגשת התנגדות עריכה

  1. נתבע בתביעה על סכום קצוב רשאי להגיש התנגדות לתביעה תוך 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו. ניתן להתנגד לבקשה לביצוע גם מהטעמים שהבקשה אינה עומדת בקריטריונים הקבועים בחוק להגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (לדוגמה, אינה נתמכת בראיה בכתב או שהסכום אינו קצוב).
  2. לכתב ההתנגדות יש לצרף תצהיר אשר החתימה עליו אומתה בפני עורך דין.[10]

מקום הגשת ההתנגדות עריכה

נתבע המגיש התנגדותו, רשאי להגישה ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט המוסמך לדון בתביעה לפי כללי הסמכות המקומית שבתקנות סדר הדין האזרחי.[11]

העברת ההתנגדות לבית המשפט עריכה

מרגע שהוגשה התנגדות, על רשם ההוצאה לפועל לעכב את ההליכים ולהעביר את הבקשה לביצוע ואת ההתנגדות לבקשה לבית המשפט שליד הלשכה אליה הוגשה ההתנגדות.[12]

לאחר העברת הבקשה לביצוע וההתנגדות לבית המשפט תתנהל התביעה כתביעה בסדר דין מקוצר:

  1. כאמור, לאחר הגשת התנגדות לבקשה לביצוע, יועברו הן הבקשה לביצוע והן כתב ההתנגדות לבית המשפט שליד הלשכה אליה הוגשה ההתנגדות.
  2. מזכירות בית המשפט תפתח את התיק כתביעה בסדר דין מקוצר.
  3. דין הבקשה לביצוע יהיה כדין כתב תביעה בסדר דין מקוצר ודין ההתנגדות יהיה כבקשת רשות להתגונן.[10]

דחיית או קבלת ההתנגדות עריכה

לאחר שבית המשפט דן בבקשה תהא זו סמכותו להחליט האם לקבל את ההתנגדות או האם לדחות אותה.

אם נדחתה ההתנגדות, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל תוך 7 ימים מיום קבלת אישור הדחייה ו/או פסק הדין ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך בביצוע התביעה.[13]

אם החליט בית המשפט לקבל את ההתנגדות, יימשכו ההליכים בבית המשפט כאילו נתקבלה בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סע' 81א1(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ס"ח 116 (להלן: חוק ההוצאה לפועל).
  2. ^ ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188, 194.
  3. ^ סע' 81א1(א) לחוק ההוצאה לפועל.
  4. ^ סע' 81א1(ב1) לחוק ההוצאה לפועל.
  5. ^ סעיפים 81א1(ב) ו-81א1(ג) לחוק ההוצאה לפועל.
  6. ^ סע' 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 109ד ו-109ה לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, ק"ת 386 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל).
  7. ^ תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, באתר כל זכות
  8. ^ תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, ‏3 במאי 2011
  9. ^ סע' 81א1(ה) לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 109ו, 109יא ו-109יב לתקנות ההוצאה לפועל.
  10. ^ 1 2 סע' 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל.
  11. ^ תקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל.
  12. ^ תקנה 109ט לתקנות ההוצאה לפועל.
  13. ^ תקנה 109ט(ג) לתקנות ההוצאה לפועל.