תבנית:ערך מומלץ 26 במאי 2005

שחיטתו של סימון לפי איור אנטישמי מימי הביניים

השם עלילת דם ניתן להאשמות שהוטחו ביהודים, החל משלהי ימי הביניים, על שימוש פולחני שהם עושים בדם נוצרי. בדרך כלל החשד היה שהדם משמש לאפיית מצות לכבוד חג הפסח. יש סמליות רבה בכך שדווקא סביב חג זה עלתה ביתר שאת המשטמה לעם היהודי, שהרי הוא מגלם יותר מכל החגים את מהותו והוויתו של העם ואת אביבו וראשית יצירתו והופעתו.

עלילה מסוג מעט שונה הייתה עלילת לחם הקורבן. לפי האמונה הנוצרית, בטקס האוכריסטיה הופך לחם הקורבן לגופו של ישו. פגיעה בו כמוה כפגיעה בצלוב עצמו. יהודים הואשמו בהתעללות בלחם, והייתה בכך חזרה על ההאשמה הנוצרית המפורסמת כאילו היהודים אחראים למותו של ישו.

בין עלילות לחם הקורבן, יש לציין במיוחד את פרעות ריינדפליש ב־1298, שהתחלתם בהאשמת יהודי בדקירת לחם הקודש, בשל בכי תינוק שנשמע מביתו ויוחס ליבבת הלחם, וסופם במותם של אלפי יהודים בפרעות שהולידה האשמה זו.

העלילות למיניהן באו לרוב מההמון, ואילו האליטה השלטונית והכנסייתית לא תמיד התייחסה אליהן באהדה.

לערך המלא – המלצות קודמות