תהילים ס"ב

תהילים ס"ב הוא המזמור השישים ושניים תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-61). המזמור הוא אחד משלושה מזמורים שמיוחסים לידותון, שהוא אבי משפחת משוררים מהלויים המוזכר גם בספר דברי הימים.

תהילים ס"ב לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי. (ג) אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט רַבָּה. (ד) עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה. (ה) אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה. (ו) אַךְ לֵאלֹהִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי. (ז) אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט. (ח) עַל אֱלֹהִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר עֻזִּי מַחְסִי בֵּאלֹהִים. (ט) בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת עָם שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱלֹהִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה. (י) אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. (יא) אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלוּ חַיִל כִּי יָנוּב אַל תָּשִׁיתוּ לֵב. (יב) אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים. (יג) וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.

המזמור נחשב סגולה לאמירה לאחר תפילת מנחה וערבית.

תוכנו של המזמור

המזמור מכיל שלושה עשר פסוקים ונחלק לארבעה חלקים. הנושא המרכזי במזמור הוא תפילה והתבוננות על חייהם של הרשעים ועל הצלחתם הזמנית אל מול חייהם של אלו הדבקים בה' אשר קשורים בנצח. פתיחת המזמור מייחסת אותו לאחד מראשי משפחת משוררים, ידותון.

ב'-ג'

המזמור מתחיל עם פזמון שיחזור גם בהמשכו "מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי", המשורר בוטח באלוהיו, יש לו שקט נפשי (דּוּמִיָּה נַפְשִׁי) וחוסן בזכות הביטחון באלוהיו.

ד'-ה'

חלקו הראשון של המזמור עוסק בביטחון הנדרש באל, במיוחד כשכוח הסבל של המשורר עומד להיגמר ("מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט רַבָּה"). מקור הסבל הוא אנשים שמנסים להפיל אותו ולהדיח אותו. אנשים שלכאורה קרובים אליו אך "בְּפִיו (בפיהם) יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ".

ו'-ח'

הפזמון חוזר, הביטחון שיש למשורר באלוהיו ("מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי... הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי")

ט'-י"א

מתוך חוויית הבגידה של רעיו והעוצמה שהעניק לו הביטחון באלוהיו, יוצא המשורר עם מסר לכל בני האדם: "בִּטְחוּ בוֹ (באלוהים) בְכָל עֵת". אל תבטחו בבני האדם כי "הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ" וגם "אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק", אפילו אם נראה כי העושים אותו מצליחים בחיים.

י"ב-י"ג

בסיום המזמור המשורר מסיים בתובנה שהיא עבורו כדבר האל ממש "כִּי עֹז לֵאלֹהִים... כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ". יש לו ביטחון באלוהים כי בסופו של דבר הצדק ייעשה וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו.

המזמור בתרבות

• אך לאלוקים - ניגון המושר בחסידות חב"ד. ללחן ביצועים רבים, בהם: אלבום ניגוני חב"ד 1 של ניח"ח. אברהם פריד באלבום האפ קאזאק. יצחק מאיר ומנדי ג'רופי באלבום פורים שמח.
• אך לאלוקים - ביצוע של אהרלה סמט ודניאל מנדלוביץ לניגון של חסידות פיטסבורג באלבום זכר חסדו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ס"ב בוויקישיתוף

• תהילים ס"ב מתוך פרויקט 929