חברת "נִיחֹ"חַ - ניגוני חסידי חב"ד ליובאוויטש" היה ארגון של חסידות חב"ד שעסק בשימור ניגוניה של החסידות. הארגון תפעל מקהלת גברים וילדים שפעלה בשנות ה-60 וה-70 והוציא לאור סדרת קלטות וספר תווים בשם ספר הניגונים ובו כל ניגוני חב"ד.

סמל חברת ניח"ח

רקעעריכה

החברה הוקמה בשנת ה'תש"ד על ידי רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד בראשה העמיד את המוזיקאי החב"די שמואל זלמנוב. הוראת הרבי הריי"ץ באה בשל כך שהיו קיימים מאות ניגוני חב"ד אך הם לא נכתבו ולא הוקלטו מעולם, וכל קיומם היה בזכרונם של חסידים זקנים מהעיירות החסידיות הנושנות, לכן היה קיים חשש שבתקופה שחסידות חב"ד העבירה את משכנה מברית המועצות לארצות הברית ישכחו הניגונים עקב טלטלות התקופה והדור המתחדש. הרבי הריי"ץ ביקש מזלמנוב שיקים ארגון שידאג לשמר את הניגונים לדורות הבאים.

לצורך כך מונה ועד מבקר לחברה, עליו נמנו: הרב משה דובער ריבקין, ראש ישיבת תורה ודעת, הרב אלתר דובער חסקינד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומזכיר הריי"ץ, הרב יוחנן גורדון, חבר אגודת חסידי חב"ד וגבאי מרכז חב"ד 770, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, מנהל אגודת חסידי חב"ד העולמי וחמישה חסידים נוספים.

ספר הניגונים - חב"דעריכה

כ-5 שנים עמל זלמנוב על ספר שילקט את ניגוני חב"ד בתווים רשומים כפי שביקש ממנו הריי"ץ, ובסיוע מוזיקאים מספר, בראשם מאיר שמעון גשורי, יעקב מזור ועוד, נרשמו תווים לניגונים. עבור הספר הראשון החל לפנות למוזיקולוגים ולחסידים "בעלי מנגנים" רבים מעיירות מוצא שונות וללקט ניגונים על גרסאותיהן השונות. עבודת האיסוף לא הייתה פשוטה כי היה צורך להכריע בין שינויים במלודיה ובין כפל גרסאות לגבי מקור הניגון. רשימת התווים הראשונית נעשתה על ידי החזן יהושע ווייגער.

בין החסידים שמפיהם נרשמו מרבית הניגונים נמנו מוזיקאים חב"דיים נודעים שאצרו בראשם עשרות יצירות, בהם שמואל בצלאל אלטהויז, מיכאל דבורקין, זלמן לוין, אליהו ריבקין, שמריהו פלדמן ועוד.

בה'תש"ט יצא הכרך הראשון של ספר הניגונים - חב"ד ובו הקדמתו של זלמנוב ובה סקירה מקיפה על הניגונים ולקט משיחות הריי"ץ אודות מהותה וחשיבותה של הנגינה החב"דית, בספר הופיעו 175 ניגונים. בה'תשי"ח יצא לאור הכרך השני ובו 35 ניגונים[1]. טרם הוצאת הכרך השלישי, בט"ז באדר ה'תשל"ה, נפטר שמואל זלמנוב מנהל ניח"ח, בנו ישראל יוסף והמנצח יוסף מרטון המשיכו בעבודה ובה'תש"מ יצא הכרך השלישי ובו 137 ניגונים. סך הכל ב-3 הכרכים הופיעו 347 ניגוני חב"ד. בתשמ"ד יצא הספר בהוצאה חדשה בשני כרכים בהם הופיעו כל שלושת הכרכים יחדיו, ומאז זה מודפס באופן זה[2].

הופעות ותקליטיםעריכה

 
עטיפת קלטת ניח"ח, ציורו של זלמן קליינמן

בתקופת הוצאת הספר השני של הניגונים עודד הרבי על הפקת תקליטי שמע שיאפשרו להאזין לניגונים, החברה הקימה מקהלת חסידים, בעיבודו ובניצוחו של יוסף יהודה מרטון, שהופיעה באירועים ובקיבוצים, שם נקראו ההופעות "ערבי חב"ד". במהלך שנות ה-60 הוציא זלמנוב שבעה תקליטים של ניגוני חב"ד בהוצאת ניח"ח, אלו היו ההקלטות הראשונות של ניגוני חב"ד, לאחר פטירתו, החל מה'תשל"ב הוציא ועד מיוחד תשעה תקליטים נוספים.

בשנת ה'תשל"א אורגנו בישראל "ערבי חב"ד" גדולים בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים, בסוף אותה שנה הופקו מערבי חב"ד אלו שתי קלטות שמע עם ניגונים ונאומים, כמו שאר הקלטות יצאו גם הן בהוראת הרבי מלובביץ'.

בנוסף לאלו, נערכו בשנים קודמות אירועים גדולים בהשתתפות שרים ואישי ציבור, בהם באמפיתיאטרון קיסריה[3] ועוד.

בהפקת התקליטים נעזר שמואל זלמנוב במוזיקאי אנדרה היידו שהפיק וערך את הקלטות[4]. את 5 הקלטות האחרונות הפיק בעיקר החזן משה טלישבסקי. במקהלה התארחו סולנים מטובי "בעלי המנגנים" החב"דיים, בהם טלישבסקי, אלי ליפסקר, שלום הורביץ, שניאור זלמן ברונשטיין, זלמן לוין ורבים אחרים.

בסך הכל הוציא הארגון 16 קלטות שמע ובהם כ-170 ניגוני חב"ד. על עטיפות התקליטים הופיעו ציוריהם של הנדל ליברמן וזלמן קליינמן. בהמשך נקנה זכויות ההקלטות על ידי נתן גוראריה, ואחר כך ממנו על ידי WLCC ובשנת תשס"ז נקנה על ידי חברת המדיה החבדי"ת JEM וכיום החומרים ההיסטוריים שהפיקה חברת ניח"ח מצויים בבעלותה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • הרגש החסידותי, בעלון תחיינו, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, גיליון 9, תשע"ח, עמודים 24–42

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לב לייבמן, תולדות ספר הניגונים, 2018
  2. ^ בעשור השני של המאה ה-21 הוציא המוזיקאי אלאור ולנר ספר ניגונים חדש משלו במהדורה מורחבת עם הוספות ואקורדים
  3. ^ קטע וידיאו היסטורי, 1966, חב"ד און ליין
  4. ^ הפרופסור שהשתתף ביצירת קלטות ניחו"ח: מרדכי היידו ז"ל