תהילים ק"י

פרק בתהילים

תהילים ק"י הוא המזמור ה-110 בתהילים. (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-109). המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.[1] שמו של המזמור בלטינית "Dixit Dominus".

לְדָוִד, מִזְמוֹר:
נְאֻם ה', לַאדֹנִי - שֵׁב לִימִינִי;
עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךָ, הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ.

א לְדָוִד, מִזְמוֹר:
נְאֻם ה', לַאדֹנִי--שֵׁב לִימִינִי; עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךָ, הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ.
ב מַטֵּה-עֻזְּךָ--יִשְׁלַח יְהוָה, מִצִּיּוֹן; רְדֵה, בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ.
ג עַמְּךָ נְדָבֹת, בְּיוֹם חֵילֶךָ:
בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ, מֵרֶחֶם מִשְׁחָר; לְךָ, טַל יַלְדֻתֶיךָ.
ד נִשְׁבַּע ה', וְלֹא יִנָּחֵם - אַתָּה-כֹהֵן לְעוֹלָם;
עַל-דִּבְרָתִי, מַלְכִּי-צֶדֶק.
ה אֲדֹנָי עַל-יְמִינְךָ; מָחַץ בְּיוֹם-אַפּוֹ מְלָכִים.
ו יָדִין בַּגּוֹיִם, מָלֵא גְוִיּוֹת; מָחַץ רֹאשׁ, עַל-אֶרֶץ רַבָּה.
ז מִנַּחַל, בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה; עַל-כֵּן, יָרִים רֹאשׁ.

סוגת המזמור

עריכה

חוקרים סוברים כי זהו מזמור מלך. לשיטתם חובר המזמור לכבוד הכתרתו.[2] יש הסוברים כי זהו מזמור נבואי המנבא את ניצחונו של המלך במלחמה. אחרים טוענים כי זוהי נבואה למלך בעת עלייתו למלוכה.[3]

מבנה המזמור

עריכה

המזמור נחלק לשני חלקים:[2]

פסוקים כותרת
א' - ד' תיאור המלך היושב על כס המלכות
ה' - ז' תיאור המלך השב מהמלחמה לאחר ניצחונו

תוכן המזמור

עריכה

בחלקו הראשון של המזמור יש תיאור של המלך היושב על כסאו. ייתכן כי תיאור זה מתאר את המלך היוצא אל המלחמה. בחלקו השני של מתאר המחבר את שובו של המלך אל כס מלכותו לאחר ניצחונו בעזרת ה'.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תהילים ק"י בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו פרקים: כ"ד, כ"ה, כ"ו, כ"ז, כ"ח, ל"ב, ל"ד, ל"ה, ל"ז, ק"א, ק"ג, ק"י, קל"ח, קמ"ד.
  2. ^ 1 2 3 משה גרסיאל, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 159
  3. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 171