פתיחת התפריט הראשי

תומאס שלינג

כלכלן אמריקאי

תומאס שלינג (Thomas Schelling;14 באפריל 1921 - 13 בדצמבר 2016) היה כלכלן אמריקאי ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מרילנד שבארצות הברית, פרופסור שלינג לימד במשך 20 שנה באוניברסיטת הרווארד.

תומאס שלינג
Thomas Crombie Schelling
תומאס שלינג
תומאס שלינג
לידה 14 באפריל 1921
אוקלנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בדצמבר 2016 (בגיל 95)
בת'סדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'יימס דיוסנברי, וסילי לאונטיף עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט אלי נועם, Martin C. McGuire עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית יובל המאה של הרווארד
  • פרס נובל לכלכלה (2005)
  • עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה
  • עמית החברה האקונומטרית
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופסור שלינג זכה בפרס נובל לכלכלה ב-2005 ביחד עם ישראל אומן על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים". הוא גם היה הראשון שהזכיר אפקט הקורבן המזוהה.

ביוגרפיהעריכה

עבודות עיקריותעריכה

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הפרק הכתוב לא מובן והשאר חסר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תיאורית הסגרגציה שלא כוונהעריכה

ב- 1971 פרסם בכתב העת (143–186) Journal of Mathematical Sociology מאמר בשם "Dynamical Models of Segregation"[1] ("מודלים דינמיים של סגרגציה") הדן בדינמיות הקיימת בחלוקת המרחב בין ה"גזעים", מאמר שצוטט רבות.

בעקבות עבודותיו של מורטון גרודזינס (אנ'), ממציא הביטוי "tipping point" בתחילת שנות ה-60, הוא מוכיח באלו תנאים אזור שבו ה"גזעים" מעורבים, יכול להפוך לאזור של הפרדה אפילו אם תושביו לא חפצו בכך. במאמר הוא מראה שהעדפה של יחיד לשכנים יותר דומים לו, או שיחיד שואף לשכנים שונים ממנו, אבל לא "יותר מדי", יכול להביא אותו לשינוי מיקום מגוריו, ולהוביל בהדרגה לסגרגציה טוטלית. שלינג הראה, בשימוש תורת המשחקים, שבהינתן סובלנות מוגבלת, התוצאה הסופית תלויה בשיעור העזיבות, וכמה יישארו: כלומר או סגרגציה, או שאינטגרציית האוכלוסייה תישאר על כנה.

שלינג השתמש במטבעות ניקל ונחושת מונחים על "לוח" (ניר גרפי), המייצגים את האפיונים השונים, וברגע מסוים שינה את מיקומם זה אחרי זה אם היו במצב של "חסר שמחה".

המחזוריות של משוב חיובי לסיבתיות הסגרגציה שהגבירה פגיעה בזכויות, ובהמשך הגברת פגיעה בזכויות שגרמה להעדפה למחיה בנפרד, יכולה להימצא במרבית הקהילות האנושיות. חוקרים הרחיבו תאוריה זו של אבולוציה ספונטנית של קבוצות מעורבות בהינתן "העדפות קלות" לגבי מאפיינים אישיים נוספים כגון: גיל, מין, שפה, נטייה מינית, דת וכו'. מספיק שהתנאים יהיו מתאימים, וברגע שהחל המעגל של הפרדה-פגיעה בזכויות-הפליה-הפרדה, יש לתהליך תנופה עצמאית, ויתארגנו הקבוצות בצורה שלא כוונה תחילה.

בספר שפרסם ב-1978, "Micromotives & Macrobehaviors", כתב את ההשערה שהעדפה לסגרגציה של שתי קבוצות אוכלוסייה שונות והעדפה לאינטגרציה עם אחרים דומים, אינן נבדלות כגורמים המסוגלים לתת הסבר לתופעה של הפרדה מרצון בין שתי הקבוצות: "איך החלטות קטנות והנראות חסרות משמעות של יחידים מובילות לעיתים קרובות לתוצאה רבת השלכות לאוכלוסייה הרחבה".

היום סימולציות מחשבים מדמות מודלים של מערכות אינטראקטיביות: מודלים אלה נבדלים מהמודלים הנחשבים ב"איזון" בכך שהם מפעילים סוגים של אוטומט תאי: מכניסים לתוך המודל דפוסי התנהגות של יחידים, ומדגימים את המצבים השונים של המערכת תחת הפעלת דפוסים אלה, לאחר מספר אינטראקציות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.