תחרות פגניני

תחרות פגניניאיטלקית: Premio Paganini או Paganini Concore) היא תחרות בינלאומית בכינור על שם הכנר הוירטואוז ניקולו פגניני, אשר נערכת מאז שנת 1954 בג'נובה איטליה, בין החודשים ספטמבר ואוקטובר.

כיום (2020) התחרות נערכת אחת לשלוש שנים בתיאטרון "קרלו פליצ'ה" (אנ') שבעיר. התחרות מורכבת משלושה שלבים הכוללים נגינה ללא ליווי, מוזיקה קאמרית עם פסנתר וקונצ'רטי עם תזמורת סימפונית.

שלבי התחרות והשופטיםעריכה

שלב המוקדמות: שילוב של יצירות לכינור וסולו ויצירות קאמריות בליווי פסנתר. ישנה חובה לנגן שני קפריסים מתוך 24 קפריצ'י לכינור מאת פגניני.

שלב חצי הגמר: שלוש או ארבע יצירות לכינור סולו\יצירות קאמריות, מביניהן יצירה אחת לפחות מאת פגניני, ולפחות יצירה אחת מודרנית.

שלב הגמר: שני קונצ'רטי\יצירות לכינור ולתזמורת, כאשר אחת מהן נכתבה בידי פגניני.

ישנם כשמונה שופטים, לרוב כנרים אך ייתכן שגם מנצחים, מלחינים וכדומה. מנכ"ל התחרות לשעבר הוא המנצח פאביו לואיזי.

פרסיםעריכה

שישה מוזיקאים, ולעיתים שבעה זוכים בפרס כלשהו. מאז 1989 התווספו מספר פרסים ייחודיים. הזוכים לרוב זוכים בחוזי הקלטות והזדמנות לנגן על אחד מהכינורות של פגניני או של מיטב הבונים כמו סטרדיוואריוס, אמאטי וגוארנרי.

רשימת הזוכים במקום הראשוןעריכה

שנה מקום ראשון
1956 הונגריה  גיורגי פאוק (אנ')
1956 צרפת  ז'ראר פולה (אנ')
1957 לא הוענק
1958 איטליה  סלבטורה אקרדו
1959 ארצות הברית  סטיוארט קאנין (אנ')
1960 לא הוענק
1961 בולגריה  אמיל קמילארוב
1962 צרפת  מארי וון לה דיזס
1963 ברית המועצות  אולה קריסה (אנ')
1964 צרפת  ז'אן ז'אק קנטורו (אנ')
1965 ברית המועצות  ויקטור פיקאיזן
1966 לא הוענק
1967 ברית המועצות  גיורגי ז'ישלין (אנ')
1968 ישראל  מרים פריד
1969 ברית המועצות  גדעון קרמר
1970 לא הוענק
1971 ברית המועצות  מוזה סקלר
1972 ארצות הברית  יוג'ין פודור (אנ')
1973 ברית המועצות  אלכסנדר קראמארוב
1974 לא הוענק
1975 ברית המועצות  יורי קורצ'ינסקי
1976 רומניה  לנוטה צ'יוליי
1977 ברית המועצות  איליה גרובר (אנ')
1978 רומניה  יוג'ין סרבו
1979 רומניה  פלורין פאול
1980 לא הוענק
1981 ברית המועצות  איליה קלר (אנ')
1982 לא הוענק
1983 לא הוענק
1984 לא הוענק
1985 ברית המועצות  דמיטרי ברלינסקי (אנ')
1986 לא הוענק
1987 הרפובליקה העממית של סין  לו סיקין (אנ')
1988 יוון  לאונידס קבקוס
1989 לא הוענק
1990 ברית המועצות  נטליה פריסצ'פנקו
1991 איטליה  מאסימו קוורטה
1992 רוסיה  יוליה קרסקו (אנ')
1993 גרמניה  איזבל פאוסט (אנ')
1994 הרפובליקה העממית של סין  בין הואנג
1995 לא הוענק
1996 ארצות הברית  סן וין קים (אנ')
1997 איטליה  ג'ובאני אנג'לרי
1998 רוסיה  איליה גרינגולטס (אנ')
1999 יפן  סייקה שוג'י (אנ')
2000 ניו זילנד  נטליה לומייקו
2001 פולין  מריוץ' פטירה (אנ')
2002 הרפובליקה העממית של סין  מן גלה הואנג
2004 לא הוענק
2006 הרפובליקה העממית של סין  פנג נינג
2008 לא הוענק
2010 לא הוענק
2015 קוריאה הדרומית  אינמו יאנג
2018 ארצות הברית  קווין ז'ו

קישורים חיצונייםעריכה