תל המתלקט
בהלכה, תל המתלקט עשרה מתוך ארבע הוא מקום המוגבה מעל סביבתו בצורה תלולה, כך שיש גובה של עשרה טפחים ברוחב של ארבע אמות מרוחב ההר. תל המתלקט מכל צדדיו נחשב לרשות היחיד בהלכות שבת, (אם הוא עומד בכרמלית או ברשות הרבים) וכן יכול תל המתלקט לשמש כמחיצה לצורך הקפת שטח אחר לרשות היחיד.
מידות תל המתלקט
עריכהשיעור השיפוע הנדרש כדי שמקום יוגדר כתל המתלקט הוא עלייה בגובה של 10 טפחים (כ- 76 ס"מ) במשך אורך של 4 אמות, (כ- 1.82 מטרים), היינו עלייה של כ- 42 ס"מ לכל מטר לאורך. (שיפוע של 24.97 מעלות) די בכך שמקום יהיה מוגבה מכל סביבותיו בשיעור זה, כדי שיוגדר כתל המתלקט. בשיפוע נמוך יותר, המקום נשאר כרמלית.
סיבת דין זה היא, שעד שיפוע בשיעור כזה, רואים את המתלול כמקום שבו מהלכים בני אדם, והוא בטל כלפי השטח שמסביבו, ומשיעור שיפוע כזה אין אנשים עולים במתלול, והוא שטח העומד בפני עצמו[1].
נחלקו הפוסקים כיצד נמדדים מידות תל המתלקט: בחזון איש נכתב שמודדים את ארבע האמות בקו מאוזן המקביל לקרקע[2], אך דעת רבי לוי בן חביב שמודדים את ארבע האמות באלכסונו של מדרון התל, כך שהשיפוע הנדרש להגדרת תל המתלקט הוא תלול יותר[3].
תל המתלקט כרשות היחיד
עריכהתל המתלקט מכל ארבע רוחותיו נחשב לרשות היחיד המוקפת מחיצות, ובתנאי שיש בו בראשו שטח מינימלי של 4 על 4 טפחים. (רואים את המחיצות של התל כעולות למעלה ומהוות מחיצות לתל עצמו מדין 'גוד אסיק מחיצתא')[4].
אולם אם שטח תל המתלקט גדול מבית סאתים (כ- 1150 מ"ר), נידון כקרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה. ואף שמדאורייתא הוא רשות היחיד, נחשב השטח מדרבנן לכרמלית, ואסור לטלטל בו יותר מארבע אמות[5].
תל המתלקט כמחיצה
עריכה
מדרון
עריכהמדרון בשיפוע של תל המתלקט נחשב למחיצה[6].
ישנם מקומות בהם מתבססים בעירוב, שהוא הקפת שטח גדול במחיצות כדי שהשטח יחשב לרשות היחיד, על מתלולים בשיפוע של תל המתלקט, כגון תעלות ניקוז או מדרונות תלולים ביישובים היושבים בפסגות הרים. במקומות אלו מחליף המתלול בשיפוע של תל המתלקט את המחיצה הרגילה של העירוב, שהיא צורת הפתח.
מדרגות
עריכהנחלקו הפוסקים אם מדרגות נחשבות למחיצה, כמו בתל המתלקט או שלא נחשב מחיצה משום שנוח לעלות עליהם נחשב כשביל [7] .
הערות שוליים
עריכה- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף כח
- ^ חזון איש, זרעים, הלכות כלאיים סימן יב, סעיף קטן כג.
- ^ שו"ת מהרלב"ח סימן יט.
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף ב
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף א
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שסב סעיף ז
- ^ חבל נחלתו א כז
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.