תם אבן יחיא

מרבני יהדות האימפריה העות'מאנית, ומחבר הספר שו"ת אהלי תם

רבי יעקב (המכונה רבינו תם[א]) אבן יחיא היה מרבני יהדות האימפריה העות'מאנית, ומחבר הספר שו"ת אהלי תם.

יעקב אבן יחיא
לידה שנות ה־70 של המאה ה־15
ליסבון, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה שנות ה־40 של המאה ה־16
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי תם
מקום קבורה קונסטנטינופול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה
מקום מגורים קונסטנטינופול עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – העשור של 1540 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שו"ת אהלי תם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בליסבון שבפורטוגל לרב דוד בן יחיא, תלמיד חכם, פוסק ומדקדק[ב] ממגורשי ספרד. מספר שנים לאחר מכן, בעת גירוש פורטוגל (1497), יצאה המשפחה את המדינה והתיישבה, לאחר תלאות רבות, בקושטנדינא.

מלבד לימודיו בתורת ישראל למד רפואה, והיה רופא הסולטאן סולימאן הראשון. היה בקי גם בספרות ערבית ובקוראן, עד שמסורת שהביא בעל שלשלת הקבלה מספרת שהיו באים שופטי הישמעאלים להתיעץ בפסקי דיניהם עמו. אך יש המפקפקים בעדות זו.[1]

נודע כאחד מגדולי הפוסקים בדורו ושלח תשובות הלכתיות לכל רחבי האימפריה העות'מאנית. רבים מחכמי דורו שלחו אליו את תשובותיהם וביקשו את חוות דעתו על דבריהם. בין היתר נשא ונתן עם רבי יוסף טאיטאצאק, רבי אליהו קפשאלי, רבי יעקב בירב, רבי אליהו מזרחי, רבי יהודה בן שושן ורבים נוספים.

נפטר ככל הנראה בשנת ה'ש"ב (1541/1542) ונטמן בקושטא.

ספרו "אהלי תם" עריכה

על פי ר' בנימין מוטאל כתב ר' תם ספרים רבים, ובהם פירוש גדול על התלמוד, פירוש על הרי"ף ("מעשה נסים"), ופירוש על הר"ן ("על הנסים"), מלבד אלפי תשובות ודרשות וספרים בחכמות העולם. אולם ”לא נשאר מכלל כולם כי בשרפה אחת שנשרפה העיר אש אכלתם, ועיני הרב ז"ל רואות וכלות אליהם... ומדאגה מדבר נשבר לבו בקרבו ורוחו שבה אל האלהים…”.

ספרו שו"ת "אהלי תם" הוא מקצת מתשובותיו שנותרו מ'מהדורה קמא' של המחבר. נדפס בוונציה שנת שפ"ב בתוך הקובץ "תמת ישרים", בהשתדלות נכדו ועל ידי המדפיס ר' בנימין מוטאל.[2] מהדורה חדשה של הספר יצאה לאור בירושלים תשנ"ט על ידי "מכון הכתב".[3]

הגהותיו על שו"ת הרשב"א נדפסו על ידי מכון אהבת שלום.

בניו עריכה

יוסף – רופא ומשנה לסולטאן סולימאן. נהרג באחת המלחמות נגד פרס, אליה הצטרף.[4]

גדליה – התגורר בסלוניקי ובאדירנה, ובשת ה'ש"ח שב למולדתו קושטנדינא. חיבר ספר "שבעה עיניים" – חקירות על דרכי המידות.[5]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ בעקבות הפסוק "יעקב איש תם יושב אהלים" (ובדומה לרבינו תם); בשם זה נהג לחתום.
  2. ^ ספריו: לשון לימודים ושקל הקודש, וכן חיבור על הלכות טריפות שצוטט בספר בית יוסף מספר פעמים

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כרמולי (להלן בפרק לקריאה נוספת), עמ' 24
  2. ^ בנימין בן אברהם מוטל, תמת ישרים, ונציה שפב, באתר היברובוקס
  3. ^ ראו פרק "לקריאה נוספת"
  4. ^ רוזאניס (להלן בפרק לקריאה נוספת), וראו: מאיר בניהו, "דרושיו שלרבי יוסף בן מאיר גארסון", מיכאל ז, המרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב (עמ' קכח הערה 316)
  5. ^ גדליה אבן יחיא, שבעה עיניים, קושטא ה'ש"ג, באתר היברובוקס