תנטוס

אל המוות במיתולוגיה היוונית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תָנָטוֹסיוונית: θάνατος; באופן מילולי: "מוות") היה התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. הוא שכן בעולם התחתון (אנ') ונחשב לישות מפחידה ביותר, המביאה איתה את צינת הלילה ואימת המוות. בקרב הרומאים הוא נודע כמוֹרְס (Mors).

תנטוס
Θάνατος
תרבות דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים האנשה של המוות עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ארבוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ניקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Macaria עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לינקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תנטוס, התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית.

מיתולוגיה

עריכה

במיתולוגיה היוונית, תנאטוס הוא אל המוות. הוא בנם של ניקס (לילה) וארבוס (חושך) ואחיו התאום של היפנוס. כמו ילדים רבים של ניקס, תאנטוס הוא "התגלמות המוות" יותר מאשר אל.[1]

בספרות היוונית, תנאטוס מוזכר ב"איליאדה" של הומרוס כאחיו התאום של היפנוס, התגלמות השינה. הסיודוס מציין שתנטוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה, ומציין שהוא (כמו אחיו) נולד מבלי שניקס קיימה יחסי מין.[2]

הוא גם מופיע במחזה "אלקסטיס" מאת אוריפידס, בה הוא לוקח את נשמתה של דמות הכותרת, אחרי שהקריבה את חייה בשביל בעלה.[3]

התפקיד הבולט היחידי שלו הוא במיתוס של סיזיפוס, בו המלך סיזיפוס מנסה לכבול את תאנטוס, ומצליח לרמות את המוות פעמיים.[4]

תנטוס כמעט ולא מופיע בסיפורי המיתולוגיה, ומעולם לא הייתה לו כיתת פולחן מרכזית. בשלב מאוחר יותר, דמותו של האדס, אל השאול ושליט המתים, האפילה על דמותו של תנטוס ותפסה את מקומו. באמנות תואר תנטוס כגבר צעיר הנושא לפיד בידו האחת ופרפר בידו השנייה. לעיתים הוצג כבעל כנפיים, הנושא חרב על מותניו.[1]

יצר המוות

עריכה

זיגמונד פרויד הציג את הרעיון של תנטוס לראשונה ב-1920, במאמרו "מעבר לעקרון העונג".[5]

על פי מודל הנפש הפרוידיאני, האיד מורכב משני אינסטינקטים: ארוס ותנטוס. פרויד ראה את ארוס כיצר החיים, האהבה והתשוקה המינית ואת תנטוס כיצר המוות והתוקפנות. כלומר, היצר המבטא את הכוח ההרסני והאלים שבאדם. פרויד טען ששני האינסטינקטים נמצאים בהתנגשות תמידית זה עם זה.[6]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תנטוס בוויקישיתוף
  • תנטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Cierra Tolentino, Thanatos: Greek God of Death | History Cooperative, ‏2022-08-23
  2. ^ Liana Miate, Thanatos, World History Encyclopedia
  3. ^ The Internet Classics Archive | Alcestis by Euripides, classics.mit.edu
  4. ^ Mark Cartwright, Sisyphus, World History Encyclopedia
  5. ^ זיגמונד פרויד, מעבר לעקרון העונג, רסלינג, 1920
  6. ^ Mark Leith, The end of the other, National Library of Medicine, ‏2001 ,Oct 16