תנטוס

תָנָטוֹס (ביוונית: θάνατος; באופן מילולי: "מוות") היה התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. הוא שכן בעולם התחתון ונחשב לישות מפחידה ביותר, המביאה איתה את צינת הלילה ואימת המוות. בקרב הרומאים הוא נודע כמוֹרְס (Mors).

תנטוס
Θάνατος

תרבות	דת יוון העתיקה
אלים מקבילים	האנשה של המוות
אב	ארבוס
אם	ניקס
בן או בת זוג	Macaria
צאצאים	לינקוס

תנטוס, התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית.

מיתולוגיה

ב"איליאדה" מוזכר תנטוס כאחיו התאום של היפנוס, התגלמות השינה. הסיודוס מציין שתנטוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה, ומציין שהוא (כמו אחיו) נולד מבלי שניקס קיימה יחסי מין.

תנטוס כמעט ולא מופיע בסיפורי המיתולוגיה, ומעולם לא הייתה לו כיתת פולחן מרכזית. בשלב מאוחר יותר, דמותו של האדס, אל השאול ושליט המתים, האפילה על דמותו של תנטוס ותפסה את מקומה. באמנות תואר תנטוס כגבר צעיר הנושא לפיד בידו האחת ופרפר בידו השנייה. לעיתים הוצג כבעל כנפיים, הנושא חרב על מותניו.

יצר המוות

על פי מודל הנפש הפרוידיאני, תנטוס הוא יצר המוות, אחד משני היצרים (לצד ארוס, יצר האהבה והתשוקה המינית), הקבועים בבסיס האיד. זהו יצר המבטא את הכוח ההרסני והאלים שבאדם.

ראו גם

• האנשה של המוות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תנטוס בוויקישיתוף

• תנטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)