תסכול

תחושה שנוצרת עקב אי התגשמות רצון, צורך או דחף

תסכול הוא רגש שנוצר עקב אי התגשמות רצון, צורך או דחף. התסכול יכול להיווצר כאשר האדם ניצב בפני אתגר ברמת קושי גבוהה מדי ביחס ליכולתו[1] או אתגר הנתפס בעיניו ככזה.

הסתרת פנים כתוצאה מתסכול

תסכול והתנהגותעריכה

התסכול יכול להיווצר באדם עקב חסימת התנהגות מכוונת-מטרה שלו או הפרעה לה. ההתנהגות יכולה להיות פעולה פיזית גלויה או פעולה קוגניטיבית סמויה. לכך מתלווה מצב רגשי לא נוח שמקורו בסיכול המטרה. מקובל להניח שהתסכול מעורר התנהגות שמטרתה לעקוף את ההפרעה או להתגבר עליה. הוכח שיש קשר מסוים בין תסכול לתוקפנות, שכן במקרים רבים התנהגות תוקפנית מעידה על תסכול כלשהו ובאה בעקבותיו[2].

תוצאות אפשריות של תסכולעריכה

תסכול יכול לגרום לאפקטים שונים, התלויים במצבו הנפשי, המנטלי והגופני של הפרט. במקרים מסוימים, תסכול ייבנה ויתעצם עד לשלב בו לפרט אין יכולת להכילו עוד. במצב זה, ינקוט הפרט פעולה על מנת להתמודד עם מה שנראה לו הגורם החיצוני לתסכול. במקרים אחרים, יקלוט הפרט כי המקור לתסכולו אינו בשליטתו ובשל כך, התסכול עשוי להחמיר ולהוביל לכעס ולתוקפנות ו/או ליאוש ולדיכאון. גם כאשר המקור לתסכול אינו בשליטתו, יכול האדם למצוא דרכים חלופיות למענה על צרכיו, וכך להפחית או להפסיק את התסכול.

גורמים קוגניטיבייםעריכה

אנשים לעיתים דורשים ומאמינים שהמציאות חייבת להיות על פי רצונם. אמונה זו גורמת לכך שכאשר הם לא מצליחים להגשים את רצונם הם נעשים מתוסכלים. יתר על כן, אנשים המאובחנים כלא יציבים מבחינה רגשית מגיבים בצורה אלימה יותר כאשר הם נחשפים לגירוי מתסכל[3].

תפקידו של הרגשעריכה

לתסכול ישנן השפעות חיוביות כי כאשר אנו מתוסכלים אנו משקיעים מאמצים גדולים יותר ומרחיבים את השאיפות שלנו. בנוסף, תסכול עוזר לנו להגדיל את המוטיבציה ולזהות את הצרכים שלנו ובכך הוא עוזר לאדם לחפש דרכים חדשות לענות על הצרכים הללו.

תסכול משפר במידה משמעותית ביצועים במשימות[4][5]. מאידך, מצבי תסכול רב יכולים להפוך לדאגה אשר עלולה להתעצם לתחושת חרדה[1].

תנועות גוףעריכה

 
משיכת שיער כתוצאה מתסכול.

תסכול עשוי להתבטא בכתפיים שמוטות ובראש שמוט. המתוסכל נראה כמו אדם שאינו בטוח, מתייאש, מגורה, לחוץ, ומרוגז[6].

יש ותסכול מתבטא בהבעות פנים, אם כי לא תמיד אנשים מציגים את התסכול אותו הם מרגישים. לעיתים, תסכול מתבטא בכך שראשי הגבות מנסים לקמט את העין ולעלות באותו זמן, לעקם את הגבות ולכווץ אותן בקווים כמעט ישרים. הפה קפוא אבל המתח מתרכז בגבות כמו באדם המחפש פתרון - חצי חיוך הדומה לשמחה[7].

השפעות פיזיולוגיות[8][9]עריכה

  • שינוי בדופק/ קצב לב.
  • טונוס שריר מוגבר- המשמעות שלו היא התכווצות מוגברת של השרירים, כמו רעד יד. במצב זה תהיה התכווצות מוגברת של שרירי היד.
  • הפרעות נשימה.
  • עלייה בלחץ דם.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
  2. ^ שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים]. מכון מופ"ת
  3. ^ Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M., Physiological and emotional reactivity to learning .and frustration, Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M. (2004). Physiological and emotional reactivity to learning and frustration. Infancy, 6(1), 121-143.
  4. ^ Alexander, F., A World Without Psychic Frustration. American Journal of Sociology,, Alexander, F. (1944). A World Without Psychic Frustration. American Journal of Sociology, 45(5), 465-469.
  5. ^ Hokanson, J. E., & Burgess, M., Effects of physiological arousal level, frustration, and task complexity on performance., Hokanson, J. E., & Burgess, M. (1964). Effects of physiological arousal level, frustration, and task complexity on performance. The Journal of Abnormal and Social Psychology, 68(6), 698-702.
  6. ^ D’mello, S. K., & Graesser, A., Multimodal semi-automated affect detection from conversational cues, gross body language, and facial features., D’mello, S. K., & Graesser, A. (2010). Multimodal semi-automated affect detection from conversational cues, gross body language, and facial features. User Modeling and User-Adapted Interaction, 20(2), 147-187
  7. ^ Grafsgaard, J., Wiggins, J. B., Boyer, K. E., Wiebe, E. N., & Lester, J., Automatically recognizing facial expression: Predicting engagement and frustration., In Education Data Mining 2013.
  8. ^ Jost, H., Some physiological changes during frustration., Jost, H. (1941). Some physiological changes during frustration. Child Development, 12(1), 9-15.
  9. ^ Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M., Physiological and emotional reactivity to learning and frustration., Lewis, M., Hitchcock, D. A., & Sullivan, M. (2004). Physiological and emotional reactivity to learning and frustration. Infancy, 6(1), 121-143.