פתיחת התפריט הראשי
כריכת תעודת מעבר ישראלית (קצוות הכריכה נקטמו לאחר שפג תוקפה)
העמוד הראשון בתעודת מעבר ישראלית

תעודת מעברלועזית: לֶסֶה-פָּסֶה, מצרפתית: Laissez-passer, "הניחו לעבור") היא תעודה המשמשת במקום דרכון, ומונפקת על ידי מדינה או ארגון בינלאומי כדוגמת האו"ם.

תעודת מעבר מונפקת על ידי מדינה בשני מקרים עיקריים:

  1. כאשר האדם איננו אזרח של המדינה - במקרה זה התעודה ניתנת במקום דרכון לאומי. בישראל, תושבי קבע שאינם אזרחים, כמו תושבי מזרח ירושלים והדרוזים ברמת הגולן, מקבלים תעודת מעבר.
  2. כאשר הביקור במדינה נמשך זמן קצר ביותר (פחות מ-24 שעות), כך שאין צורך בפרוצדורה של הנפקת דרכון.

בישראל תעודת מעבר ניתנת גם לעולה חדש שטרם עברה שנה מעלייתו לישראל (לאחר שנה ניתן לעולה חדש דרכון ישראלי). תעודת מעבר מונפקת גם לאזרח ישראלי שאיבד 2 דרכונים ובכך מסכן את ביטחון המדינה בהשאירו אחריו דרכונים שעלולים למצוא את דרכם אל ארגוני טרור או גורמים פליליים.

בספורט, עד מאי 2007 היו רשאים לשחק במדי הנבחרת הלאומית גם שחקנים שיש להם תעודת מעבר בלבד, ולא היו חייבים להיות בעלי תעודת זהות, אך החל ממאי 2007 תקנה זו אינה בתוקף.

האו"ם מעניק תעודת מעבר לעובדיו היוצאים לנסיעה רשמית.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תעודת מעבר בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.