תעודת מעבר

תעודת מעבר (בלועזית: לֶסֶה-פָּסֶה, מצרפתית: Laissez-passer, "הניחו לעבור") היא תעודה המשמשת במקום דרכון, ומונפקת על ידי מדינה או ארגון בינלאומי כדוגמת האו"ם.

כריכת תעודת מעבר ישראלית (קצוות הכריכה נקטמו לאחר שפג תוקפה)

העמוד הראשון בתעודת מעבר ישראלית

תעודת מעבר מונפקת על ידי מדינה בשני מקרים עיקריים:

1. כאשר האדם איננו אזרח של המדינה - במקרה זה התעודה ניתנת במקום דרכון לאומי. בישראל, תושבי קבע שאינם אזרחים, כמו תושבי מזרח ירושלים והדרוזים ברמת הגולן, מקבלים תעודת מעבר.
2. כאשר הביקור במדינה נמשך זמן קצר ביותר (פחות מ-24 שעות), כך שאין צורך בפרוצדורה של הנפקת דרכון.

תעודת מעבר מונפקת גם לאזרח ישראלי שאיבד 2 דרכונים ובכך מסכן את ביטחון המדינה בהשאירו אחריו דרכונים שעלולים למצוא את דרכם אל ארגוני טרור או גורמים פליליים.

בספורט, עד מאי 2007 היו רשאים לשחק במדי הנבחרת הלאומית גם שחקנים שיש להם תעודת מעבר בלבד, ולא היו חייבים להיות בעלי תעודת זהות, אך החל ממאי 2007 תקנה זו אינה בתוקף.

האו"ם מעניק תעודת מעבר לעובדיו היוצאים לנסיעה רשמית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תעודת מעבר בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.