תפרחת

מונח בבוטניקה המתאר סוג של פריחה

תפרחת היא קבוצה של פרחים המסודרים על גבעול המורכב מענף ראשי או מערכת ענפים. מבחינים בין שני סוגים בסיסיים של תפרחות: תִּפְרַחַת מסוימת ותפרחת בלתי מסוימת. בתפרחת מסוימת לציר הראשי צירים משניים ובתפרחת בלתי מסוימת הציר הראשי רציף ללא צירים משניים והפרחים העליונים תמיד צעירים מהתחתונים.

תפרחת של תורמוס ההרים.

סוגי תפרחת עריכה

תפרחת בלתי מסוימת עריכה

תפרחת בלתי מסוימת (monopodial, indeterminate) היא תפרחת בה הציר הראשי של התפרחת ממשיכה לצמוח ולהוציא עוד פרחים בצידיה, מבלי להוציא פרח מסיים בקצה הציר הראשי. לתפרחת הבלתי מסוימות מגוון של צורות הכוללות[1]:

  • אֶשְׁבּוֹל (spadix) - תפרחת אשכול שפרחֶיה (ללא עוקץ) יושבים על שִׁזְרָה (ציר) מעוּבּה, ולעיתים קרובות עסיסית (לדוגמה: לופיים), על פי רוב עטופה תפרחת כזאת בעלה ירוק או צבעוני המכונה מתחל, גם התפרחת הנקבית של התירס מכונה בשם אשבול.
  • אֶשְׁכּוֹל (raceme, adj. racemose) - תפרחת בעלת ציר ראשי, הנושא פרחים על עוקצים. כל העוקצים יוצאים מצידי ענף ראשי יחיד. הפרחים העליונים תמיד צעירים מהתחתונים.
  • אשכול סוכך, סוכך מדומה (corymb, corymbose) - תפרחת אשכול שבו העוקצים התחתונים ארוכים מהעוקצים העליונים, כך שהפרחים עצמם מסודרים במישור אופקי אחד כמו בחנוכיה.
  • סוכך (umbel) תפרחת אשכול על ציר ראשי קצר המסתיים במפרק יחיד ממנו יוצאים עוקצים הנושאים את הפרחים.
    • ב"סוכך פשוט", כל עוקץ נושא בקצהו פרח יחיד.
    • ב"סוכך מורכב", כל עוקץ נושא בקצהו סוכך קטן, הנקרא סוככון (umbellule), הנושא מספר פרחים על עוקצים.
  • קַרְקֶפֶת (head, capitulum) - על פי רוב תפרחת אשכול עגולה מרובת פרחים צפופים ובעלת ציר ראשי פחוס או בצורת דיסקוס או קונוס, שעליו יושבים הפרחים; לעיתים קרובות עטופה הקרקפת בבסיסה בעלי מעטפת האופיינית לצמחים ממשפַּחת המורכבים.
  • שיבולת (spike) - אשכול בעלת ציר ראשי, עליו יושבים הפרחים (או, במשפחת הדגניים, השיבוליות), ללא עוקצים. הפרחים העליונים תמיד צעירים מהתחתונים.

תפרחת מסוימת עריכה

תפרחת מסוימת (sympodium, cymose) היא תפרחת בה הציר הראשוני מסתיים בפרח קיצון, ושאר הפרחים מתפתחים על ענפים היוצאים מהציר הראשי מתחת לפרח הקיצון. לתפרחת המסוימת מגוון של צורות הכוללות:

  1. תפרחת דוּ-בַּדית (dichasium) - צורת הסתעפות שבה פרח או תפרחת מסיימים את הציר הראשי וזוג סעיפים צדדיים ממשיכים לצמוח.
  2. תפרחת חַד-בַּדית (monochasium) - צורת הסתעפות שבה פרח או תפרחת מסיימים את הציר הראשי וסעיף צדדי אחדש ממשיך לצמוח ומהווה את המשך הציר.
  3. תפרחת רַב-בַּדית (pleiochasium) צורת הסתעפות שבה פרח או תפרחת מסיימים את הציר הראשי ומספר סעיפים צדדיים נושאי פרחים צומחים ועוברים את הפרח המסיים בגובהם. התפרחת דומה לסוכך, אך נבדלת ממנו בכך שהפרח או הפרחים הצעירים אינם מצויים במרכז התפרחת.

סוגים נוספים עריכה

  • אגודה (fascicle, adj. fasciculate) - קבוצה של פרחים, היוצאת מחיק העלה, אבל חסרים גם ציר וגם כל מבנה סיומת ברור.
  • מַכְבֵּד (panicle) - אשכול מורכב, תפרחת שבה הפרחים מסתעפים מענפים צדדיים, המסתעפים בעצמם מציר התפרחת. במילים אחרות, מכבד הוא מקבץ של אשכולות המסתעפים מציר משותף.
  • עָגִיל (catkin, ament) - 1. תפרַחת בעלת ציר מרכזי רָפֶה; 2. על פי רוב תפרחת מסוג שיבולת רפה של פרחים חד־מיניים המלווים על־פי־רוב חפים: העגיל נושר על־פי־רוב כחטיבה אחת.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תפרחת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיכאל זהרי, עולם הצמחים, עמ' 97-98