תקופת המעבר ביוון

תקופת המעבר ביוון או תקופת החושך היא השם שניתן לתקופה בת כ-400 שנה בתולדות יוון העתיקה, שראשיתה במשבר תקופת הברונזה המאוחרת במאה ה-12 לפנה"ס וסופה במאה ה-8 לפנה"ס. תקופת המעבר התאפיינה בשפל של היצירה התרבותית והאמנותית ביוון, באורח חיים פרימיטיבי, בחוסר סימנים המעידים על ידיעת קרוא וכתוב, ובחוסר עדויות לאדריכלות בת התקופה ומפעלי בנייה ציבוריים[1].

סצנה בסגנון הדמות השחורה המציגה קטע ממלחמת טרויה; נמצאה בוולקי ומתוארכת לסביבות שנת 510 לפנה"ס

המציאות החברתית בתקופה זאת, כפי שמשתקפת מיצירותיו של הומרוס, היא של חברה פטריארכלית, ללא מרכזים עירוניים, המפוזרת בכפרים ובנחלות משפחתיות, ומחולקת ליחידות בסיסיות של משפחות, בתי אב ושבטים[2].

שם התקופה נובע מכך שהיא נחשבת כתקופת מעבר בין התקופה המיקנית של יוון העתיקה (המאה ה-17 עד המאה ה-12 לפנה"ס), לבין תקופת יוון הארכאית (המאה ה-8 עד ה-5 לפנה"ס) שבה התעצב העולם היווני כפי שמוכר בעולם המודרני, ובה נטעו יסודות התרבות היוונית. המקורות בשפה האנגלית נוטים להשתמש בביטוי "ימי החשיכה של יוון" (Greek Dark Ages) או "ימי הביניים של יוון" כהשוואה להיסטוריה המאוחרת יותר של אירופה, וכהקבלה לימי הביניים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד אשרי, "יוון", האנציקלופדיה העברית (כרך י"ט עמ' 429), הוצאת ספרית פועלים, 1988.
  2. ^ דוד אשרי, "יוון", האנציקלופדיה העברית, (כרך י"ט עמ' 455), הוצאת ספרית פועלים, 1988.
תקופת המעבר ביוון על ציר הזמן
העת העתיקהימי הבינייםהרנסאנסהעת החדשה 



  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.