האנציקלופדיה העברית

אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

האנציקלופדיה העברית
עטיפת האנציקלופדיה העברית
עטיפת האנציקלופדיה העברית
מידע כללי
מאת מחברים שונים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית
סוגה אנציקלופדיה
הוצאה
תאריך הוצאה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תהליך הפקת האנציקלופדיה

עריכה
 
ההודעה שנשלחה למנויים על האנציקלופדיה עם הוצאת הכרך האחרון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רעיון האנציקלופדיה העברית החל להתממש בקיץ 1944. אז הוקמה ועדה מייעצת לקביעת מגמתה של האנציקלופדיה. הדפסת הכרך הראשון החלה בקיץ 1948, עם הקמת המדינה, והוא יצא לאור ביולי 1949.[1] נשיא הכבוד של האנציקלופדיה היה נשיא המדינה, פרופ' חיים ויצמן.

הכרך הראשון הקיף את הערכים א' עד אוסטרליה. התצלום הראשון המופיע בתחילת הכרך הוא תצלום מגילת העצמאות של מדינת ישראל. הערך המסיים את האנציקלופדיה בכרך ל"ב הוא "תשרי".

בהקדמה מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, נאמר: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת 1980 – כרבע מאה אחרי תאריך היעד המקורי – נשלמה הוצאתה לאור. מנויים על האנציקלופדיה העברית, אשר המתינו שנים ארוכות להשלמתה, יצאו בפעולות מחאה. בשנת 1964 הנושא אף הגיע לדיון בבית המשפט.[2] ב-1971 פוטר ישעיהו ליבוביץ מעריכת האנציקלופדיה משום שהמוציאים לאור רצו לזרז את קצב הוצאת הכרכים, בניגוד לעמדתו שהדבר יפגע באיכות הערכים,[3] למעשה, פיטורו של ליבוביץ לא הביא לזרוז קצב ההוצאה.[4]

עם השלמתה מנתה האנציקלופדיה 32 כרכים עם שלושים אלף ערכים.[5]

בשלבי כתיבת האנציקלופדיה יצא לאור כרך מילואים א' שעידכן והשלים את הכרכים א' עד ט"ז, ולאחר השלמת ל"ב הכרכים יצא לאור כרך מילואים ב'.

בשנת 1985, חמש שנים לאחר השלמת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך "מפתח", ובשנת 1995 יצא כרך מילואים ג', ובו עדכון נתונים שהיה צורך לעדכנם מאז כרך המילואים ב', ואתו עוד שני כרכים העוסקים בעדכון מקיף של הערכים העוסקים בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

השפעות חיצוניות על עריכת האנציקלופדיה

עריכה

בתקופת הוצאתה לאור יוחסה לאנציקלופדיה העברית חשיבות גדולה ביותר, שאותה ניתן להמחיש בכך שהיו אנשים שחשו צורך עז להיכנס כערכים לאנציקלופדיה, כמעין גושפנקא למידת חשיבותם ומעמדם. סיפרה לימים ברכה פלאי, מו"ל האנציקלופדיה, שפנה אליה יום אחד סופר ואיים להתאבד אם לא יכלל באנציקלופדיה: "למרות שמעמדו בספרות העברית לא היה בעל חשיבות יתרה, לא לקחתי סיכונים והכללתי אותו כערך".[6]

לעיתים התעוררו ויכוחים מי יכתוב ערך מסוים, ויכוחים שנבעו ממחלוקת אקדמית-עניינית או לעיתים משיקולים פוליטיים או רגשיים. כך היה עם הערך "חיים ארלוזורוב", וכך היה, להבדיל, עם הערך "אדולף היטלר".[דרוש מקור]

הצנזורה הצבאית בישראל הטילה איפול כבד על פרסום פרטי "העסק הביש", ובמשך שנים רבות הייתה ההתייחסות לנושא זה במילות קוד וברמזים בלבד. בשנת 1967, 13 שנים לאחר האירוע, תיארה אותו האנציקלופדיה העברית במילים הסתומות: "פעולה ביטחונית, מפוקפקת מבחינה מדינית ומוסרית, שנערכה בצורה כושלת בקיץ 1954 בחו"ל ושעלתה בחייהם של כמה יהודים, גרמה נזק מדיני לישראל ופגמה בכבודה". לדברי עורך האנציקלופדיה, ישעיהו ליבוביץ, הצנזורה הפעילה לחץ על האנציקלופדיה בעניין תוכנו של ערך זה. סגן שר הביטחון, צבי דינשטיין, הכחיש דברים אלה, וטען שהצנזורה הביאה לתיקונה של מילה אחת בלבד.[7]

עורכי האנציקלופדיה וכותביה

עריכה
 
ישעיהו ליבוביץ, אחד מעורכיה הראשיים של האנציקלופדיה העברית

השנים הרבות שנדרשו להשלמת האנציקלופדיה הביאו לכך שעורכיה הראשיים התחלפו במהלך השנים. בכרך הראשון לא מצוין עורך כללי, אך מופיעה בו תודה "למערכת בראשותו של ד"ר יהודה אבן שמואל". החל מהכרך השני נשאו במשרת העורך הכללי הפרופסורים יוסף קלוזנר (כרכים ב'–ה', ז'–ח'), בנציון נתניהו (ו', ט', י"ד–ט"ו[א]), נתן רוטנשטרייך (כרך ט"ז[ב]), ישעיהו ליבוביץ (י'-י"ג, ט"ז–כ' ומילואים א'), יהושע פראוור (כ"א–ל"ב ומילואים ב'), יהושע גוטמן.

בשנת 1992 היה דוד שחם העורך הכללי של כרך מילואים ג', ולצדו פרופ' מיכאל פלדמן כעורך ראשי. מנהל המערכת, מראשיתה ועד שנות ה-80 של המאה ה-20, היה אלכסנדר פלאי, בנה של ברכה פלאי, המייסדת והמנהלת הראשונה של הוצאת מסדה, המו"לית של האנציקלופדיה (עד מכירתה להוצאת שוקן בשנות ה-90).

לאנציקלופדיה היו עורכי משנה במספר תחומים שכללו במהלך השנים:

בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו יותר מ-2,500 כותבים, ובהם אנשי מדע מובילים בישראל ובעולם, ורבים מערכיה חתומים על ידי כותביהם.

מאפייני האנציקלופדיה

עריכה

אופי האנציקלופדיה העברית משתקף בכותרת המשנה של שמה "כללית, יהודית וארצישראלית". האנציקלופדיה מקיפה את כל ערכי התרבות מהעולם הכללי, אך ניכר בה הדגש היהודי-ישראלי, בעיקר באורך הערכים העוסקים ביהדות, באישים יהודים ובישראל, מעל לחשיבותם הכלל עולמית. כך, האנציקלופדיה טורחת להדגיש לגבי כל אישיות שהוקדש לה ערך את יהדותה של האישיות, אף במקום שיהדות זו היא חסרת משמעות בחיי האישיות (כגון בוריס פסטרנק), וכן את הקשר והיחס שלה ליהודים (לפי העניין). בערכים על ארצות וערים ברחבי העולם בא, לאחר תיאור ההיסטוריה הכללית של אותו מקום, תיאור נפרד של ההיסטוריה של היהודים שחיו שם (אם היו כאלה). בכך נבדלת האנציקלופדיה העברית מאנציקלופדיות אחרות.

ברוח זו, הערך הגדול ביותר (44 טורים) המוקדש לאישיות הוא הערך "בנימין זאב הרצל". האישיות הלא-יהודית שלה מוקדשים הטורים הרבים ביותר (31) היא המשורר הגרמני גתה (שעם כותבי הערך העוסק בו נמנה הסופר תומאס מאן).

כותבי האנציקלופדיה לא הסתירו את השקפתם הפוליטית, היהודית-לאומית. כך, למשל, ממלכת ירדן לא זכתה לערך, משום שהאנציקלופדיה לא הכירה בה. פרטיה של מדינה זו כלולים במסגרת הערך "ארץ-ישראל", ובתחילת ערך זה מובהר, שבשפה העברית כולל הביטוי את ארץ-ישראל משתי גדות הירדן. בכרך מילואים ב' כבר מופיע הערך "ירדן".

האות א' היא בעלת מספר הערכים הגדול ביותר, ומוקדשים לה שישה וחצי כרכים (כ-30% ויותר של מספר הכרכים המתוכנן בתחילה, וכ-20% מ-32 הכרכים של האנציקלופדיה בסופו של דבר). הערך הראשון הוא האות א' והאחרון הוא אתרים (קבוצה של תרכובות אורגניות). הערך הגדול ביותר באות א' הוא "ארץ-ישראל", שמוקדש לו כרך שלם, כרך ו'. אחריו מבחינת גודל הערך "ארצות הברית של אמריקה", שמספר עמודותיו 126. הערכים המתחילים באות צ' משתרעים על פחות מכרך אחד (כרך כ"ח) ועל המספר הקטן ביותר של עמודות (531).

 
האנציקלופדיה העברית, מהדורת ספרית פועלים

מהדורה שנייה

עריכה

בשנת 1997 החלה הוצאת שוקן בפעילות להפקת מהדורה חדשה, מעודכנת ומקוונת, של האנציקלופדיה העברית. בהמשך (ב-2013 לערך) הצטרף פרופ' אסא כשר כעורך האנציקלופדיה. מהדורה זאת טרם יצאה לאור.

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ בנוסף שימש בנציון נתניהו כעורך כללי לכרכים שבהם יוסף קלוזנר היה עורך ראשי
  2. ^ יחד עם ישעיהו ליבוביץ

הערות שוליים

עריכה