עידן קרח

עידני קרח הן תקופות בהיסטוריית כדור הארץ שבהן האטמוספירה התקררה באופן משמעותי ואזורים נרחבים התכסו בים קפוא או בקרחוני ענק.

תיאור של כדור הארץ בתקופת עידן הקרח במצב מקסימלי של קרחונים. מבוסס על: "שינויי פחמן יבשתיים בתקופת עידן הקרח" מאת תומאס ג'יי קראולי

הבדל בטמפרטורת האטמוספירה ובאחוזי הקרח ב-450,000 השנים האחרונות, בשני אתרים באנטארקטיקה (על פי Petit et al., 1999).

הבדל ברמות CO² טמפרטורה ואבק ב-500,000 השנים האחרונות

מאז נוצר, לפני כ-4.5 מיליארד שנים, חווה כדור הארץ מספר עידני קרח. סך כל השנים מסתכם בכ-15 עד 20 אחוזים מהיסטוריית כדור הארץ. בתקופה של "עידן קרח" שכבת הקרח כיסתה ככל הנראה כ-10 עד 30 אחוזים משטח כדור הארץ.

בדרך כלל מכוון המונח עידן הקרח לעידן הקרח האחרון, שהחל לפני כ-115,000 שנים והסתיים לפני כ-11,700 שנה.

גורמים לתקופות הקרח (תופעות גלובליות)

מספר גורמים אפשריים יכולים ליצור ירידת טמפרטורה שתוביל לתקופת קרח:

1. שינוי בהרכב האטמוספירה – שינוי בכמות גזי החממה בעיקר פחמן דו-חמצני משפיעה על הטמפרטורה של כדור הארץ.
2. שינוי במסלול כדור הארץ סביב השמש (על פי מחזורי מילנקוביץ') – מסלולו של כדור הארץ סביב השמש הוא אליפטי אך אינו קבוע. יש מחזוריות של שינויי האקסצנטריות של המסלול הנמשכת 100,000 שנים לערך, המשפיעה על הטמפרטורה בכדור הארץ.
3. שינוי בכיוון ציר כדור הארץ (על פי מחזורי מילנקוביץ') – ציר הסיבוב של כדור הארץ נטוי. נטייתו היא ביחס למישור תנועת הכדור סביב השמש, מישור זה נקרא מישור המילקה. לציר זווית נטייה קבועה וזווית פגיעת קרני השמש בקווי רוחב שונים בכדור הארץ מושפעת מזווית הציר. כאשר זווית הציר משתנה, משתנה גם פיזור קרני השמש על כדור הארץ ושינוי זה יכול לגרום לשינוי הטמפרטורה. זווית הציר הנוכחית היא בערך 23.4°. ככל שזווית הנטייה קרובה יותר ומאונכת למישור המילקה, פחות קרני שמש פוגעות בקווי הגובה הגבוהים. שינוי כזה עשוי לגרום להיווצרות תקופת קרח.
4. זרם הגולף – זרם הגולף מניע זרמי מים חמים המשפיעים על האקלים באירופה. בתקופות מסוימות התקרר הזרם ולכן לא היה גורם משמעותי שחימם את הטמפרטורות באזור. בנוסף, בתקופות הקרח עצמן האוקיינוס בו עובר הזרם היה קפוא ומנע מן הזרם להגיע לאזור החופים.
5. פעילות השמש – הפעילות ועוצמת הקרינה של השמש משתנה. כאשר השמש פעילה יש בה יותר כתמי שמש ועוצמת הקרינה עולה. שינוי העוצמה משפיע על האקלים בכדור הארץ.
6. האפקט ההפוך – בתקופות הבין–קרחוניות האקלים היה חם יחסית וקרחונים החלו להינמס. המסת הקרחונים משמעותה שהמים, שהיו בעבר קפואים, מתווספים לאוקיינוסים בכמויות גדולות. מים אלה קרים מאוד ומתוקים בניגוד למי האוקיינוס. תופעה זו גורמת לאפקט הפוך: המים הקרים משפיעים על טמפרטורת האוקיינוס ויכולים להורידה בכמה מעלות. השינוי הקיצוני בטמפרטורת האוקיינוסים משפיע על האקלים בכדור הארץ כולו ויכול לגרום לעלייה גדולה בשיעור הסערות, בהן יורדים משקעים רבים וכך גדלים הקרחונים. אפקט הפוך נוסף אשר נגרם מההתחממות המהירה הוא עלייה בכמות האדים באטמוספירה. ההתחממות גורמת לאידוי יתר היוצר מסך של עננים באטמוספירה החוסם את קרינת השמש וגורם להתקררות האקלים.
7. חורף געשי – דומה במהותו לחורף גרעיני, ונגרם כאשר ענן נרחב של אפר געשי הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את קרינת השמש בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.

ראו גם

• עידן הקרח הקטן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עידן קרח בוויקישיתוף

• רויטרס, אומרים שהיה פה קר: מדענים חישבו את הטמפרטורות בעידן הקרח האחרון, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2020
• עידן קרח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)