עידן קרח
(הופנה מהדף תקופת הקרח)
הבדל בטמפרטורת האטמוספירה ובאחוזי הקרח ב-450,000 השנים האחרונות, בשני אתרים באנטארקטיקה (על פי Petit et al., 1999).
עידני קרח הן תקופות בהיסטוריית כדור הארץ שבהן האטמוספירה התקררה באופן משמעותי ואזורים נרחבים התכסו בים קפוא או בקרחוני ענק.
כדור הארץ קיים כ-4.5 מיליארד שנים. במהלך תקופה זו חווה כדור הארץ מספר עידני קרח, כל אחד מהם ארך עשרות או מאות מיליוני שנים. סך כל השנים מסתכמות בכ-15 עד 20 אחוזים מהיסטוריית הכדור. שכבת הקרח כיסתה ככל הנראה כ-10 עד 30 אחוזים מכלל פני כדור הארץ.
בדרך כלל מכוון המונח עידן הקרח לעידן-הקרח האחרון (אנ'), שהסתיים, לפי הערכה, לפני כ-10,000 שנה.
גורמים לתקופות הקרח (תופעות גלובליות)עריכה
ישנם מספר גורמים אפשריים היכולים ליצור ירידת טמפרטורה, אשר תוביל לתקופת קרח:
- שינוי במסלול כדור הארץ סביב השמש (בידי מחזורי מילנקוביץ') - מסלולו של כדור הארץ סביב השמש הוא אליפטי אך אינו קבוע. ישנה מחזוריות של התרחקות המסלול מן השמש המתרחשת כל 100,000 שנים לערך. משמעותה של ההתרחקות מהשמש היא שעוצמת הקרינה והחום של השמש, הנקלטים בכדור הארץ, נחלשים, והטמפרטורה בכדור הארץ יורדת.
- שינוי בכיוון ציר כדור הארץ (בידי מחזורי מילנקוביץ') - צירו של כדור הארץ נטוי. נטייתו היא ביחס למישור תנועת הכדור סביב השמש, מישור זה נקרא מישור המילקה. לציר זווית נטייה קבועה וזווית פגיעת קרני השמש בקווי רוחב שונים בכדור הארץ מושפעת מזווית הציר. כאשר זווית הציר משתנה, משתנה גם עוצמת קרני השמש ושינוי זה יכול לגרום להתקררות הכדור. זווית הציר הנוכחית היא בערך 23.4°. ככל שזווית הנטייה קרובה יותר ומאונכת למישור המילקה, פחות קרני שמש פוגעות בקווי הגובה הגבוהים. ככל הנראה שינוי זה עשוי לגרום להיווצרות תקופת קרח.
- זרם הגולף - זרם הגולף מביא עמו זרמי מים חמים המשפיעים על האקלים בחופי נורווגיה. בתקופות מסוימות התקרר הזרם ולכן לא היה גורם משמעותי שחימם את הטמפרטורות באזור. בנוסף, בתקופות הקרח עצמן האוקיינוס בו עובר הזרם היה קפוא ומנע מן הזרם להגיע לאזור החופים.
- כתמים בשמש - ישנן עדויות שבתקופות מסוימות היו כתמים על השמש. כתמים אלו גרמו לעוצמת הקרינה לרדת ובכך לקרר את האקלים בכדור הארץ.
- האפקט ההפוך - בתקופות הבין–קרחוניות האקלים היה חם יחסית וקרחונים החלו להתמוסס. המסת הקרחונים משמעותה שהמים, שהיו בעבר קפואים, נשפכים אל תוך האוקיינוסים בכמויות גדולות, מים אלה קרים מאוד ומתוקים בניגוד למי האוקיינוס. תופעה זו גורמת לאפקט הפוך, המים הקרים משפיעים על טמפרטורת האוקיינוס ויכולים להורידה בכמה מעלות. השינוי הדרמטי בטמפרטורת האוקיינוסים משפיע על האקלים בכדור הארץ כולו ויכול לגרום לעלייה גדולה בשיעור הסערות, בהן יורדים משקעים רבים וכך גדלים הקרחונים. אפקט הפוך נוסף אשר נגרם מההתחממות המהירה הוא עלייה בכמות האדים באטמוספירה. ההתחממות גורמת לאידוי יתר היוצר מסך של עננים באטמוספירה החוסם את קרינת השמש וגורם להתקררות האקלים.
- שינוי ברצועות האקלים - בכדור הארץ מספר רצועות אקלים, רצועות אלה מוכתבות על ידי עליות וירידות של לחצים ברומטרים. באזור קו המשווה הלחצים הברומטרים עולים ולכן רצועת אקלים זו היא לחה ומרובת משקעים. באזור קו הרוחב 30 לחצים אלה יורדים, ורצועה זו נותרת צחיחה ומדברית (זהו האזור של מדבר סהרה). באזור קו הרוחב 60 ישנה רצועה נוספת בה עולים הלחצים ואף היא רצועה לחה ומרובת משקעים. בתקופה הנוכחית, שהיא תקופה חמה, רצועת האקלים של צפון אירופה (במיוחד נורווגיה) נהפכת ללחה יותר ולכן יורדים בה משקעים רבים יותר. הדבר מוביל לכך שחלק מן הקרחונים גדלים.
- חורף געשי – דומה במהותו לחורף גרעיני, ונגרם כאשר ענן נרחב של אפר געשי הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את קרינת השמש בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.
