תקרית ניקולאייבסק

תקרית ניקולאייבסק (יפנית 尼港事件) הייתה סדרה של אירועים שהתרחשו בחודשים פברואר ומרץ 1920 במהלך התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה, ששיאם בטבח של כמה מאות יפנים תושבי רוסיה ומרבית התושבים הרוסים של העיירה ניקולאייבסק על נהר האמור במזרח הרחוק הרוסי.

ניקולאייבסק על נהר האמור סביב 1900

ניקולאייבסק על נהר האמור נכבשה על ידי הצבא היפני הקיסרי כחלק מהתערבות יפן בסיביר. בתחילת פברואר 1920 התגוררו בעיר כ-450 אזרחים ממוצא יפני, וכן היה בעיירה חיל מצב בן 350 איש מהדיוויזיה ה-14 של הצבא הקיסרי היפני. בנוסף לנוכחות היפנית בעיירה היה בעיירה גם חיל מצב בן 300 איש של הצבא הלבן הרוסי. סך כל האוכלוסייה האזרחית באותו זמן הייתה כ-15,000. בינואר 1920 כותרה העיירה על ידי כוח של קרוב ל-4,000 פרטיזנים בפיקודו של האנרכיסט יאקוב טריאפיצין (Яков Тряпицын), שהיה קשור באופן רופף לצבא האדום הבולשביקי.

מפקד חיל המצב היפני הבין כי הכוחות שניצבים נגדו עולים עליו במספרם, וכי אין ספק כי לא יקבל תגבורת, ולכן ב-24 בפברואר 1920 הוא הרשה לכוחותיו של טריאפיצין להיכנס לעיירה תחת דגל לבן. מיד עם היכנסו לעיירה החל טריאפיצין לעצור תומכים של הצבא הלבן ולהוציאם להורג. ב-10 במרץ שלח טריאפיצין אולטימטום לחיילי חיל המצב היפני להתפרק מנשקם מרצונם. כיוון שהיה בטוח כי לא יענו לדרישה זו תקפו כוחותיו של טריאפיצין את המחנה היפני במפתיע ב-12 במרץ 1920. ההתקפה נהדפה, אך כתוצאה ממנה נהרגו מרבית החיילים היפנים, והשאר נכנעו על פי פקודה מהפיקוד היפני העליון. למרות זאת החליט טריאפיצין לנקום בנשארים והוציא להורג את כל החיילים שנכנעו, וערך טבח באוכלוסייה היפנית האזרחית, כשהוא מותיר בחיים רק 122 אזרחים יפנים, סך הכול כ-700 יפנים.

מכאן ואילך השליט טריאפיצין משטר טרור בעיירה, כשהוא מוציא להורג אזרחים בהם חשד כי הם מהווים סכנה לכוחותיו. מכיוון שמלאי התחמושת בידם הלך ואזל החלו חייליו לדקור את הקורבנות בכידוני רוביהם ולהשליכם לחור מתחת לקרח של הנהר אמור. מספר הקורבנות בשיטה זו ובשיטות אחרות של הוצאה להורג נאמד באלפים.

בשלהי מאי החל חיל משלוח יפני להתקרב לעיירה. טריאפיצין הוציא להורג את כל התושבים שעדיין נותרו בחיים, יפנים ורוסים, ושרף את העיר עד היסוד.

הממשלה היפנית הגישה מחאה לממשלה הבולשביקית במוסקבה ודרשה פיצוי. הממשלה הרוסית הגיבה בלכידתו ובהוצאתו להורג של טריאפיצין. עם זאת, פעולה זו לא סיפקה את הממשל היפני, והוא השתמש בתקרית כתירוץ להשתלט על חלקו הצפוני של האי סחלין, ולדחות את ההכרה הדיפלומטית בברית המועצות עד 1925.

לקריאה נוספת עריכה

  • Gutman, Anatoly. Ella Lury Wiswell (trans.); Richard A. Pierce (ed.) The Destruction of Nikolaevsk-on-Amur, An Episode in the Russian Civil War in the Far East, 1920. Limestone Press (1993). ISBN 0-919642-35-7


קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תקרית ניקולאייבסק בוויקישיתוף