תרומבין היא מולקולה חלבונית קריטית לשלב הסופי במנגנון קרישת דם אצל בני אדם ובעלי חיים. תרומבין פועל כאנזים ומשתייך לאנזימים מקבוצת ההידרולאזות (סרין פרוטאז), שהם אנזימים המפרקים חלבונים.

F2
מבנים זמינים
בנק מידע החלבוניםחיפוש אורתולוגים: PDBe RCSB
רשימת מבנים

1A2C, 1A3B, 1A3E, 1ABI, 1ABJ, 1AD8, 1AE8, 1AI8, 1AIX, 1AWF, 1AWH, 1AY6, 1B5G, 1B7X, 1BA8, 1BB0, 1BCU, 1BHX, 1BMM, 1BMN, 1BTH, 1C1U, 1C1V, 1C1W, 1C4U, 1C4V, 1C4Y, 1C5L, 1C5N, 1C5O, 1CA8, 1D3D, 1D3P, 1D3Q, 1D3T, 1D4P, 1D6W, 1D9I, 1DE7, 1DIT, 1DM4, 1DOJ, 1DWB, 1DWC, 1DWD, 1DX5, 1E0F, 1EB1, 1EOJ, 1EOL, 1FPC, 1G30, 1G32, 1G37, 1GHV, 1GHW, 1GHX, 1GHY, 1GJ4, 1GJ5, 1H8D, 1H8I, 1HAI, 1HAO, 1HAP, 1HBT, 1HLT, 1HUT, 1HXE, 1HXF, 1IHS, 1JMO, 1JOU, 1JWT, 1K21, 1K22, 1KTS, 1KTT, 1LHC, 1LHD, 1LHE, 1LHF, 1LHG, 1MH0, 1MU6, 1MU8, 1MUE, 1NM6, 1NRN, 1NRO, 1NRP, 1NRQ, 1NRR, 1NRS, 1NT1, 1NU7, 1NU9, 1NY2, 1NZQ, 1O0D, 1O2G, 1O5G, 1OOK, 1OYT, 1P8V, 1PPB, 1QBV, 1QHR, 1QJ1, 1QJ6, 1QJ7, 1QUR, 1RD3, 1RIW, 1SB1, 1SFQ, 1SG8, 1SGI, 1SHH, 1SL3, 1SR5, 1T4U, 1T4V, 1TA2, 1TA6, 1TB6, 1THP, 1THR, 1THS, 1TMB, 1TMU, 1TOM, 1TQ0, 1TQ7, 1TWX, 1UVS, 1VR1, 1VZQ, 1W7G, 1WAY, 1WBG, 1XM1, 1XMN, 1YPE, 1YPG, 1YPJ, 1YPK, 1YPL, 1YPM, 1Z71, 1Z8I, 1Z8J, 1ZGI, 1ZGV, 1ZRB, 2A0Q, 2A2X, 2A45, 2AFQ, 2ANK, 2ANM, 2B5T, 2BDY, 2BVR, 2BVS, 2BVX, 2BXT, 2BXU, 2C8Y, 2FEQ, 2FES, 2GDE, 2GP9, 2H9T, 2HGT, 2HNT, 2HPP, 2HPQ, 2HWL, 2JH0, 2JH6, 2OD3, 2PGB, 2PGQ, 2PW8, 2R2M, 2THF, 2ZFQ, 2ZFR, 2ZG0, 2ZHE, 2ZHF, 2ZHW, 2ZI2, 2ZIQ, 2ZNK, 2ZO3, 3B23, 3B9F, 3BEF, 3BEI, 3BF6, 3BIU, 3BIV, 3BV9, 3C1K, 3C27, 3D49, 3DA9, 3DD2, 3DT0, 3DUX, 3E6P, 3EE0, 3EQ0, 3F68, 3GIC, 3GIS, 3HAT, 3HKJ, 3HTC, 3JZ2, 3LDX, 3LU9, 3NXP, 3P17, 3P6Z, 3P70, 3PO1, 3QGN, 3QLP, 3QTO, 3QTV, 3QWC, 3QX5, 3R3G, 3RLW, 3RLY, 3RM0, 3RM2, 3RML, 3RMM, 3RMN, 3RMO, 3S7H, 3S7K, 3SHA, 3SHC, 3SI3, 3SI4, 3SQE, 3SQH, 3SV2, 3T5F, 3TU7, 3U69, 3U8O, 3U8R, 3U8T, 3U98, 3U9A, 3UTU, 3UWJ, 3VXE, 3VXF, 4BAH, 4BAK, 4BAM, 4BAN, 4BAO, 4BAQ, 4BOH, 4DIH, 4DII, 4DT7, 4DY7, 4E05, 4E06, 4E7R, 4H6S, 4H6T, 4HFP, 4HTC, 4THN, 5GDS, 7KME, 8KME, 1A46, 1A4W, 1A5G, 1A61, 1AFE, 1AHT, 1DWE, 1FPH, 1HAG, 1HAH, 1HDT, 1HGT, 1IHT, 1NO9, 1TBZ, 1TMT, 1UMA, 2C8W, 2C8X, 2C8Z, 2C90, 2C93, 2CF8, 2CF9, 2CN0, 2JH5, 2PKS, 2UUF, 2UUJ, 2UUK, 2V3H, 2V3O, 2ZC9, 2ZDA, 2ZDV, 2ZF0, 2ZFF, 2ZFP, 2ZGB, 2ZGX, 2ZHQ, 3DHK, 3EGK, 3JZ1, 3K65, 3PMH, 3QDZ, 4AX9, 4AYV, 4AYY, 4AZ2, 4CH2, 4CH8, 4HZH, 4I7Y, 4LOY, 4LXB, 4LZ1, 4LZ4, 4MLF, 4N3L, 4NZE, 4NZQ, 4O03, 4RKJ, 4RKO, 4RN6, 4YES, 4UD9, 4UDW, 4UE7, 4UEH, 5AF9, 5AFY, 5AFZ, 5AHG, 5CMX, 4UFD, 5EDM, 5E8E, 5EDK, 4UFE, 4UFG, 4UFF, 5A2M, 5JDU

מזהים
שמות נוספיםF2, PT, RPRGL2, THPH1, coagulation factor II, thrombin
מזהים חיצונייםOMIM: 176930 MGI: 88380 HomoloGene: 426 GeneCards: F2
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 11
כרומוזוםכרומוזום 11[1]
כרומוזום 11
מיקום גנומי עבור F2
מיקום גנומי עבור F2
עמדה11p11.2התחלה46,719,196 bp[1]
סוף46,739,506 bp[1]
מיקום הגן (בעכבר)
כרומוזום 2 (בעכבר)
כרומוזוםכרומוזום 2 (בעכבר)[2]
כרומוזום 2 (בעכבר)
מיקום גנומי עבור F2
מיקום גנומי עבור F2
עמדה2 E1|2 50.63 cMהתחלה91,455,665 bp[2]
סוף91,466,759 bp[2]
תבנית ביטוי RNA
נתוני התבטאות נוספים
אונטולוגיית גנים (GO)
תפקיד מולקולרי calcium ion binding
היקשרות לקולטן
GO:0070122 peptidase activity
פעילות הידרוליזה
growth factor activity
serine-type peptidase activity
thrombospondin receptor activity
GO:0001948, GO:0016582 קשירת חלבונים
serine-type endopeptidase activity
lipopolysaccharide binding
heparin binding
GO:0010577 enzyme activator activity
מיקום בתא אקסוזום
blood microparticle
endoplasmic reticulum lumen
Golgi lumen
קרום התא
אזור חוץ תאי
חלל חוץ תאי
external side of plasma membrane
collagen-containing extracellular matrix
תהליכים ביולוגיים blood coagulation, intrinsic pathway
regulation of blood coagulation
positive regulation of phosphatidylinositol 3-kinase signaling
positive regulation of collagen biosynthetic process
multicellular organism development
peptidyl-glutamic acid carboxylation
acute-phase response
positive regulation of reactive oxygen species metabolic process
endoplasmic reticulum to Golgi vesicle-mediated transport
positive regulation of cell growth
cell surface receptor signaling pathway
בקרת גנים
positive regulation of release of sequestered calcium ion into cytosol
בקרה חיובית של שגשוג תאים
leukocyte migration
negative regulation of fibrinolysis
positive regulation of blood coagulation
regulation of cytosolic calcium ion concentration
response to wounding
signal peptide processing
positive regulation of phospholipase C-activating G protein-coupled receptor signaling pathway
regulation of cell shape
עצירת דימום
negative regulation of proteolysis
negative regulation of platelet activation
negative regulation of astrocyte differentiation
positive regulation of protein phosphorylation
פיברינוליטים
קרישת דם
פרוטאוליזה
platelet activation
positive regulation of protein localization to nucleus
positive regulation of lipid kinase activity
regulation of complement activation
antimicrobial humoral immune response mediated by antimicrobial peptide
negative regulation of cytokine production involved in inflammatory response
בקרה על פעילות קולטנים
G protein-coupled receptor signaling pathway
positive regulation of receptor signaling pathway via JAK-STAT
blood coagulation, fibrin clot formation
מקורות: Amigo / QuickGO
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_000506
NM_001311257

NM_010168

RefSeq (חלבון)

NP_000497

NP_034298

מיקום (UCSC)Chr 11: 46.72 – 46.74 MbChr 2: 91.46 – 91.47 Mb
חיפוש PubMed[3][4]
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדםצפייה/עריכה נתוני עכבר

קרישי הדם מורכבים מפיברין ונוצרים בזכות הפעילות האנזימתית של תרומבין, שהופך פיברינוגן מסיס במים לפיברין שאינו מסיס. תרומבין לא רק מקצץ פיברינוגן לפיברין אלא גם משפעל את פקטור 13 (factor XIII) אשר מחזק את קשרי הפיברין ומוביל ליצירת קריש דם קשיח ויציב.

התרומבין הוא תוצרת הגוף אולם אינו מצוי בדם בשגרה, אלא נוצר מפרותרומבין כאשר תאים נפגעים ומופעלת מערכת הקרישה. פרותרומבין נוצר בכבד בעזרת ויטמין K. הפיכת פרותרומבין לתרומבין תלויה בנוכחות יוני סידן והאנזים תרומבופלסטין.

מבנה עריכה

אנזים התרומבין התגלה על ידי החוקר האמריקאי סיגראס בשיטת הקריסטלוגרפיה. תרומבין הוא חלבון אשר מכיל כ-4% פחמימות ולכן יכול להיחשב גם כגליקופרוטאין. המולקולה מורכבת משתי שרשראות פוליפפטידיות עם קשר גופרי ביניהן. שרשרת A מורכבת מ-36 חומצות אמינו ושרשרת שנייה B מ-259[5]. בשרשרת B נמצא האתר הפעיל של האנזים ורצף של חומצות אמינו הומולוגי למבנה של טריפסין וכימוטריפסין. תרומבין קיים בטבע בכמה צורות פעילות שנבדלות ביניהן במבנה שרשרת B. המסה המולרית שלו היא 36000 גרם/מול.

תפקיד עריכה

התפקיד העיקרי של תרומבין הוא בעצירת זרימת דם לאחר פציעה באמצעות השפעתו על פיברין, אולם הוא מעודד קרישה גם במסלולים נוספים וכן ידועים לו תפקידים שונים נוספים (בתהליכים דלקתיים, שגשוג תאים ועוד)[6].

תפקידו המשמעותי ביותר הוא כאמור הפיכת פיברינוגן לפיברין, זאת באמצעות פירוק של ארבעה קשרי ארגיניל-גליצין במולקולת פיברינוגן. הידרוליזה זו מפרקת את הפיברינוגן לארבעה פפטידים. לאחר מכן נוצר פיברין מונומר, שבהמשך עובר פולימריזציה לגוש של פיברין הנמצא בטסית דם. בנוכחותו של התרומבין, מתרחשת הצטברות של טסיות דם והתקבצות של קריש דם.

ייחודיות התרומבין נובעת מכך שמשמש בו זמנית גם כמעודד קרישה (procoagulant) וגם כמדכא קרישה (anticoagulant)[7]. ההשפעה המהירה של תרומבין היא עידוד קרישה, מאוחר יותר במסלול ההשפעה האיטי תרומבין פועל כמדכא קרישה, ע"י כך שנקשר לקולטן על גבי ממברנת כלי הדם, תרומבומודולין. היקשרות תרומבין לתרומבומודולין מובילה לשרשרת תגובות המסתכמת בפירוק קרישי הפיברין והתמוססות קריש הדם.

מקור השם תרומבין עריכה

השם תרומבין מקורו מהמילה תרומבוס, מקורה מלטינית ומשמעותה קריש דם[8]. מילה זו משמשת בסיס לשמות אחרים הנוגעים למערכת הקרישה - תרומבוזיס, תרומבוציטופניה, תרומבוציטוזיס, תרומבואמבולי ועוד.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תרומבין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 GRCh38: Ensembl גרסה 89: ENSG00000180210 - Ensembl, מאי 2017
  2. ^ 1 2 3 GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000027249 - Ensembl, מאי 2017
  3. ^ "Human PubMed Reference:".
  4. ^ "Mouse PubMed Reference:".
  5. ^ Enrico Di Cera, Thrombin, Molecular aspects of medicine 29, 2008-8, עמ' 203–254 doi: 10.1016/j.mam.2008.01.001
  6. ^ Osama M. Al-Amer, The role of thrombin in haemostasis, Blood Coagulation & Fibrinolysis 33, 2022-04, עמ' 145 doi: 10.1097/MBC.0000000000001130
  7. ^ Narayanan S., [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://web.archive.org/web/20200320042741id_/http://www.annclinlabsci.org/content/29/4/275.full.pdf Multifunctional roles of thrombin], Annals of clinical and laboratory science, 1999, עמ' 29(4), 275–280.
  8. ^ thrombus | Etymology, origin and meaning of thrombus by etymonline, www.etymonline.com (באנגלית)