פתיחת התפריט הראשי

3C 48 היה הקוואזר הראשון שהתגלה בשנת 1960 בקבוצת הכוכבים משולש על ידי תומאס א. מתאוס אשר גילה את הקוואזר בעזרת אינטרפרומטריה. ג'סה ל. גרינשטיין ותומאס א. מתאוס גילו שהקוואזר בעל הסחה לאדום של 0.367, מה שעשה אותו לאחד מהעצמים בעלי ההסחה לאדום הגדולה ביותר בזמן גילויו. ב-1982 נעשתה מדידה ספקטרוסקופית של הערפילית המקיפה את 3C 48 והתברר שאור הערפילית מתאים לאור הנפלט מגלקסיה עם אותה הסחה לאדום כמו זו של הקוואזר.[1] זו הייתה הראייה המוצקה הראשונה לכך שקוואזרים נמצאים בתוך גלקסיות ומהווים גרעין גלקטי פעיל שלהן.

3C 48
Radio map of quasar 3C48.jpg
מיפוי רדיו של 3C 48
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים משולש
שמות נוספים QSO B0134
תאריך גילוי 1960
סוג קוואזר
בהירות 16.2
עלייה ישרה 01ʰ 37ᵐ 41.297ˢ
נטייה ‏35.12″ ‏09′ ‏33°‏+
מאפיינים פיזיים
מרחק 4.5 מיליארד שנות אור
1.38 מיליארד פארסק
קוטר 9,500 שנות אור
הסחה לאדום 90,782 ק"מ/שנייה
0.367

הקוואזר נמצא במרחק של כ-4.5 מיליארד שנות אור משביל החלב, אבל כאשר האור שמגיע ממנו כיום נוצר, הוא היה במרחק של 3.9 מיליארד שנות אור. גודלו הזוויתי של הקוואזר הוא כחצי שניית קשת[2] מה ששקול לקוטר של כ-9,500 שנות אור - גודל סביר לליבה של גלקסיה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ T. A. Boroson & J. B. Oke: Detection of the underlying galaxy in the QSO 3C48, Nature, vol. 296, Apr. 1, 1982, p. 397-399
  2. ^ V. G. Panadzhyan: Estimated angular size of the radio source 3C 48 at 60 MHz using scintillation measurements, Astrophysics, Volume 5, Issue 2, p. 137-139
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.