BookCrossing (בוקרוסינג) היא תופעה עולמית שעיקרה הפצת ספרים על ידי "שחרורם" במקומות ציבוריים (פארקים, בתי קפה, ספריות, תחנות רכבת, וכו') כך שאנשים אקראיים אחרים יוכלו למצוא אותם ולקרוא אותם, ובתקווה שגם הם יבחרו לעשות אותו הדבר לאחר שיסיימו לקרוא את הספרים.

BookCrossing
סוג אתר אינטרנט
תקופת הפעילות 21 באפריל 2001 – הווה (23 שנים)
מייסדים רון הורנבייקר
אתר האינטרנט הרשמי של BookCrossing
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דוגמאות לספרים ש"שוחררו" במקומות ציבוריים באמצעות האתר

האתר שהפיץ את הרעיון, bookkrossing.com, אשר פותח על ידי האמריקאי רון הורנבייקר, מאפשר למשתמשים לרשום ספרים שהם מעוניינים "לשחרר", לאחר מכן המשתמשים מקבלים מספר זיהוי ייחודי עבור הספר אשר באמצעותו הם מסוגלים, במידה ורוצים, לבדוק במסד הנתונים של המערכת את ה"מסע" של הספר. את מספר הזיהוי של הספק מדבקים על כריכת הספר על מנת שהאדם שימצא את הספר יוכל להיכנס לאתר BookCrossing ולציין שם שהוא/היא מצאו את הספר. לאנשים שמדווחים באתר על ספרים שהם שחררו או מצאו קיימת האפשרות להישאר אנונימיים.

למשתמשי BookCrossing.com גם היכולת לראות באתר רשימה של הספרים ש"שוחררו" לאחרונה בקרבת מקום על מנת לצאת ולחפש ספרים חדשים מעניינים שהם מעוניינים לקרוא.

החברות באתר איננה כרוכה בתשלום, אך האתר מקבל תרומות על מנת לכסות את עלות השימוש בשרתים.

היסטוריה עריכה

רון הורנבאקר הגה את הרעיון של BookCrossing במרץ 2001 וגייס בעקבות כך את השותפים ברוס והת'ר פדרסן כאשר האתר BookCrossing.com הושק לבסוף ב-21 באפריל 2001.

שנתיים לאחר השקת האתר הוא הכיל מעל ל-113,000 חברים. ב-2004 המילה "BookCrossing" נכללה לראשונה במילון Concise Oxford English Dictionary. עד מרץ 2012 הכיל האתר מיליון חברים רשומים וכמות הספרים שנרשמו באתר עד אז הייתה 8,500,000. עד 2017, היו באתר מעל ל-1.7 מיליון חברים ומעל ל-11.7 מיליון ספרים נרשמו באתר ב-132 מדינות שונות.

ביולי 2007 הפכה סינגפור למדינה הראשונה שנתנה מעמד רשמי לנוהג חילופי הספרים כאשר הציבה ברחבי סינגפור אלפיים מוקדי החלפת ספרים ביוזמה שהושקה יחד עם הספרייה הלאומית של סינגפור.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא BookCrossing בוויקישיתוף