Collective Demise

*Collective Demise*
	אלבום אולפן מאת סיילם
יצא לאור	ספטמבר 2002
הוקלט	2002
סוגה	דת' מטאל, דת' מטאל מלודי, אוריינטל מטאל, דת'-דום
אורך	48:24
חברת תקליטים	KMG/System Shock
הפקה	סיילם

Collective Demise ("מוות קולקטיבי") הוא אלבום האולפן השלישי של להקת המטאל הישראלית סיילם, אשר יצא בשנת 2002. זהו אלבום קונספט המוקדש כמעט כולו לנושא הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה. האלבום נחשב לכבד ביותר מבין שלושת אלבומיה הראשונים של סיילם.^[1]

סקירה אמנותית עריכה

כללי עריכה

האלבום מוקדש רובו לטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה ובפרט לפיגועי ההתאבדות. השירים באלבום מגנים את המחבלים המתאבדים ושולחיהם, ומייחסים להם טירוף, שחיתות, רשע, רצחניות וחוסר היגיון.

האלבום מתאפיין במוזיקת דת' מטאל כבדה ואגרסיבית, כאשר במספר שירים יש הצטרפות של שירה נשית מלודית (קריסטין וואלאס), המאפיינת מטאל גותי, לצד הצווחות הצרודות של הסולן זאב טטנבוים המאפיינות את סיילם. המוזיקה מנסה להעביר את השקפת העולם של חברי הלהקה, על פיה העימות עם הפלסטינים אכזרי ורווי מוות ובפרט את האכזריות והרשעות שהם רואים במחבלים ושולחיהם.

התמונות בחוברת המצורפת לאלבום מתארות מוות, מלחמה ומקומות אפלים, כאשר ראויות לציון הן תמונת ארון קבורה ועליו דגל ישראל בשיר Broken Yet United, יד מגואלת בדם (המתייחסת אל הלינץ' ברמאללה) ב-Coming End of Reason, ערימת עצמות ב-Collective Demise, שלד מעוות ב-Feed on Your Grief וגופה של אישה ב-Al Taster. המדבקה על דיסק עצמו מעוצבת כמחסנית תוף של אקדח תופי בה יש רק כדור אחד טעון, דבר המזכיר רולטה רוסית - מטאפורה לחיים בישראל בשנת 2002, בשיא גל הטרור, בה חשו אזרחים רבים שחיי היומיום היו תחת פחד מתמיד מפיגוע אקראי ברחוב.

השירים עריכה

השיר Broken Yet United ("שבורים אך מאוחדים") מתאר חברה שסועה, מפורקת, המתנכרת לערכיה הישנים, הנתונה תחת התקפת טרור המאחדת אותה.

השיר Coming End of Reason ("מגיע סוף ההיגיון") תוקף את מבצעי הלינץ' ברמאללה ומתאר אותם כבלתי אנושיים. בשיר זה לראשונה משתמשת סיילם בשירה נשית האופיינית למטאל גותי. "הראו לעולם וההמונים את דם הטבוחים שרצחתם. הביטו, הגיע סוף ההיגיון, מוות היא דרך טובה יותר של חיים".

השיר Slave ("עבד") עוסק בעבדות.

הקטע Act of Terror ("פעולת טרור") הוא קטע אינסטרומנטלי המשלב נגינה בדרבוקה האופיינית למזרח התיכון ומהווה פתיח לשיר Act of War.

השיר Act of War ("פעולת מלחמה") מתאר את המחבלים המתאבדים ומצהיר שאקט טרור כמוהו כהכרזת מלחמה ("Act of terror is an act of war"). גם בשיר זה יש שימוש בשירה נשית לצד שירת צווחות של הסולן. לשיר צורף וידאו קליפ בגווני ספיה המתאר מחבל מתאבד המתכונן לפיגוע (צולם בתחנה המרכזית הישנה בראשון לציון) ונפתח בהצהרה מטעם סיילם באנגלית: "הקליפ נועד להראות את האבסורד שבמדיניות המחבלים המתאבדים שנתמכת על ידי הרשות הפלסטינית. הוא לא בא לעודד מעשים או דעות אלימים." בסוף הקליפ מופיעה הודעת טקסט נוספת: "סיילם, בשם אזרחי ישראל, רוב אירופה וארצות הברית של אמריקה, רוצה להודיע לארגונים האסלאמיסטים הקנאים שמדיניות הטרור שלכם לא עובדת. המילניום החדש יראה או את מחיית הגזע האנושי מפני האדמה (אם תמשיכו ב"מלחמה הקדושה" שלכם) או תור זהב לאנושות. אנחנו מעדיפים את האחרון. ואתם?".^[2]

השיר Collective Demise ("מוות קולקטיבי") עוסק במוות משני צידי הסכסוך כגורם מאחד: "בעייני המוות, אין הבדל בייני לבינך, ולמרות שאתה מרגיש שנאה, היותינו בני תמותה קושרת ביננו."

השיר Dead Eyes ("עיניים מתות") מתאר את הרגשת השכול, הייאוש והריקנות של הורים ששכלו את בנם בפיגוע טרור.

השיר Feed on Your Grief ("ניזון מיגונך") עוסק בנשים מוכות. לקראת סוף השיר נשמעת יריית אקדח.

השיר Decadence In Solitude ("התנוונות בבדידות") זה עוסק בהתמכרות המערב, וישראל בפרט, לטכנולוגיה ובפרט לאינטרנט. השיר מגנה התמכרות זאת.

השיר Recall ("היזכרות") מבשר שלמחבלים ושולחיהם לא תהייה מנוחה בעולם הבא כעונש על כך שלקחו חלק בהריסת העולם: "No rest in your afterlife".

השיר Al Taster ("אל תסתר") מהווה עיבוד מטאלי למזמור תהילים: ”אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי-- בְּיוֹם צַר-לִי: הַטֵּה-אֵלַי אָזְנֶךָ; בְּיוֹם אֶקְרָא, מַהֵר עֲנֵנִי” (תהילים ק"ב ג'). השיר נפתח בתקיעת שופר וגם בו יש את ווקאליות "היפה והחיה" כאשר קריסטין פותחת את המזמור וטננבוים מסיים אותו בתפילה צרודה ומלאת רגש. בוידאו קליפ המצורף לשיר נראית אישה צעירה בבית קברות צבאי, מתאבלת על אחד הקברים, ככל הנראה של בעלה.

השיר Inhuman Greed ("תאוות בצע בלתי אנושית") מגנה את משלחי המחבלים (ובפרט את יאסר ערפאת) ומתאר אותם כמושחתים הצוברים הון על חשבון פשוטי העם, אותם הם שולחים להתאבד.