Digital Subscriber Lineראשי תיבות: DSL; בתרגום חופשי: קו מנוי דיגיטלי) היא משפחה של טכנולוגיות לתקשורת נתונים דיגיטלית באמצעות תשתיות הטלפון. היינו על גבי זוג חוטי הנחושת שמחברים את קו הטלפון המסורתי (POTS) אל מרכזית הטלפונים.

מהירויות ההורדה ב-DSL מצורף בטבלה מטה והן תלויות בטכנולוגיה הספציפית שבשימוש, ובאיכות השירות (רמת ציוד, מרחק מהמרכזיה, חבילת השירות וכו'). בטכנולוגית ADSL (ראשי תיבות של Asymmetric Digital Subscriber Line - קו מנוי ספרתי אסימטרי), כמשתמע משמה, אין סימטריה בין מהירות ההעלאה ומהירות ההורדה (שהיא הגבוהה יותר). בטכנולוגית SDSL (ראשי תיבות של Symmetric Digital Subscriber Line - קו מנוי ספרתי סימטרי), הקצבים בהעלאה והורדה שווים (שיטה זו לא תוקננה ואינה נפוצה בעולם).

היסטוריהעריכה

מאז המצאת הטלפון ועד ראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 מקובל היה לפרוס זוג חוטי נחושת שזור בין מרכזית הטלפון למנויי הטלפון, בכדי לספק שרות של שיחות טלפון. בראשית שנות ה-90 תפוצת הטלפון הקווי במדינות המערב הייתה גבוהה מאוד. העברת נתונים על גבי קווי הטלפון, נעשתה באמצעות מודם חיוג שהגיע לכל היותר לקצב העברת נתונים של 56 קילוביט לשנייה.

מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, העברת נתונים בקצב גבוה יותר סופקה באמצעות שרות "קו שכור"(Leased Line) על גבי קווי E1 או T1 המאפשרים העברת מידע דיגיטלי בקצב של עד 2.048 או 1.544 מגהביט לשנייה - בהתאמה. שרות זה ניתן בעיקר לארגונים, מחירו היה יקר, הוא היה מוגבל במרחק ודרש סלילת קו מיוחד למקבל השרות. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 פותחה לראשונה טכנולוגית ISDN BRI שאפשרה העברת נתונים באופן דיגיטלי על גבי קו של מנוי טלפון (DSL). קצב העברת הנתונים היה 144 קילוביט לשנייה, המורכב משני ערוצים של 64 קילוביט לשנייה וערוץ של 16 קילוביט בשנייה. עד ראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 פריסת קווי ISDN הייתה דלה. בשנת 1990 החלה פריסה של ISDN במספר מדינות באירופה, בעיקר בגרמניה ומספר ממדינות סקנדינביה.[1]

עם התפתחות האינטרנט וה -World Wide Web והרצון לספק שירותים חדשים כגון, וידאו לפי דרישה וטלוויזיה ברזולוציה גבוהה, התעורר הצורך במתן שרותיי העברת נתונים, בקצבים גבוהים הרבה יותר ובמחיר זול. כוון שבעולם כבר הייתה פריסה רחבה מאוד של קווי טלפון היה צורך לנצל את קווי הטלפון הקיימים ובכך להימנע מפריסה יקרה של תשתית חדשה ויקרה אל בתי המנויים. צורך זה הוביל לפיתוח טכנולוגיות DSL בקצבים גבוהים. פיתוח הטכנולוגיה נעשה על ידי מעבדות בלקור (Bellcore) על פי דרישה של חברות הטלפון האזוריות בארצות הברית. כאשר טכנולוגית ADSL פותחה עבור מנויים ביתיים ואפשרה העברת נתונים במקביל לביצוע שיחות טלפון. טכנולוגית VDSL פותחה כגרסה של ADSL המסוגלת להעביר קצבים גבוהים מאוד לטווח קצר יותר. כאשר טכנולוגית HDSL פותחה כתחליף זול ובעל טווח ארוך לשירותים מבוססי E1 ו T1 המיועדים לארגונים עסקיים.

ניסויי שדה של טכנולוגית ADSL החלו להתבצע על ידי חברת בל אטלנטיק בשנת 1993.[2] במחצית השנייה של שנות ה-90 החלפה פריסה של קוי ADSL ו HDSL המבוססים על פתרונות קנייניים, הדבר חייב רכישה של המודמים בשני צידי הקו מאותו יצרן והקשה על הפריסה. בשנת 1999 פרסם ארגון ITU-T את תקן G.992 עבור ADSL. ובשנת 2001 פורסם תקן G.991 עבור Single-pair high-speed digital subscriber line) SHDSL) ותקן G.993 עבור VDSL. פרסום התקנים אפשר רכישת DSLAM מיצר אחד ומודם מרוחק (ביתי) מיצרן אחר.

ציודעריכה

מהצד של הלקוח, הציוד הדרוש הוא מודם DSL. המודם ממיר את אות אנלוגי חשמלי בטווח תדרים מתאים לקו הטלפון למידע דיגיטלי המכיל חבילות מידע.

מהצד של ספק התשתית (Network Access Provider - NAS), נמצא התקן DSLAM (ראשי תיבות של Digital Subscriber Line Access Multiplexer - מֶרַבֶּב כניסת קו מנוי דיגיטלי) המכיל מערך של מודמים ומטפל באותות הדיגיטליים שמועברים בטכנולוגיית ה-DSL ומעביר את המידע לכיוון ספק השרות.

בתחילת דרכה של הטכנולוגיה, נדרש טכנאי להגיע ללקוח כדי להתקין "מפצל", שהותקן בנקודה שבה תשתית הטלפון המקומית מתחברת לתשתית הביתית, ומשם יצא קו ייעודי ל-DSL. כיום, ניתן לרוב לבצע התקנה עצמית של המודם על ידי הלקוח, בעזרת ציוד והוראות פשוטים - וכך לא נעשה שינוי בתשתית הטלפון הביתית. עם זאת, במקום הקו הייעודי נדרש הלקוח להתקין מסנן על כל שקע שנמצא בשימוש על ידי מכשיר טלפון, כדי להפריד את רוחב הסרט שמוקצה לשיחות טלפון ופקס, ולזה שמוקצה להעברת הנתונים בטכנולוגית DSL. אותו מסנן גורם בדרך כלל להורדת עוצמת האות.

טכנולוגיות DSLעריכה

להלן מגוון סוגי xDSL
הערות מרחק מהמרכזייה מהירות סוג xDSL
טכנולוגיה הנמצאת בשימוש בישראל על ידי בזק ובעלי תשתיות פרטיות ( קיבוצים ועוד ) 1.5 / 5.5 קילומטר הורדה 2Mbps / 8.1Mbps - העלאה 786Kbps ADSL
טכנולוגיה הנמצאת בשימוש בישראל על ידי בזק ובעלי תשתיות פרטיות ( קיבוצים ועוד ) / קילומטר הורדה 12Mbps - 25Mbps העלאה 640Kbps - 1.2Mbps ADSL2+/2
טכנולוגיה הנמצאת בשימוש בישראל על ידי בזק על גבי רשת ה-NGN ובעלי תשתיות פרטיות ( קיבוצים ועוד ). 0.3 / 1.3 קילומטר הורדה 13Mbps / 52Mbps - העלאה 16Mbps VDSL
טכנולוגיה הנמצאת בשימוש בישראל על ידי בזק על גבי רשת ה-NGN ובעלי תשתיות פרטיות ( קיבוצים ועוד ).

בשילוב טכנולוגיית Vectoring להפחתת הפרעות על הקו ניתן להגיע למהירות גבוהה במרחק גדול יותר.[3] לדוגמה: 100Mps במרחק עד 500 מטר.

פחות מ-0.3 קילומטר הורדה והעלאה סינכרוניים

200Mbps[4]

VDSL2
טכנולוגיה הנמצאת בשלבי אישור תקינה מתקדמים על ידי ה-International Telecommunication Union וצפויה להיות מאושרת במהלך שנת 2014.[5]

בישראל בזק הודיעה כי תבצע ניסוי בטכנולוגיה זו בשנת 2014.[6]

פחות מ-0.2 קילומטר עד 1Gbps הורדה G.fast
ללא תמיכה בטלפון, דורש שימוש ב-2 קווים (4 חוטים) 3.6 קילומטר הורדה והעלאה סינכרוניים 1.54Mbps או 2.048Mbps בתקן אירופאי HDSL
ללא תמיכה בטלפון 6.5 קילומטר הורדה והעלאה סינכרוניים 2.3Mbps / 2.3Mbps SDSL
ללא תמיכה בטלפון מעל 10 קילומטר הורדה והעלאה סינכרוניים 1.44Kbps / 1.44Kbps IDSL
ללא תמיכה בטלפון 8.8 קילומטר הורדה והעלאה סינכרוניים 2.0Mbps / 2.0Mbps MSDSL
העברת מידע בכיוון אחד בו זמנית - Half Duplex 10Mbps / 1.5Mbps Etherloop
הורדה 1.52Mbps - העלאה 100Kbps CDSL
5.5 קילומטר הורדה 7Mbps - העלאה 1Mbps RADSL
ידוע גם כ- G.Lite / U.lite הורדה 256Kbps - העלאה 64Kbps ADSL Lite

VDSLעריכה

(ראשי תיבות של Very High bitrate Digital Subscriber Line) (קו מנוי דיגיטלי (DSL) בעל מהירות גבוהה מאוד) היא אחת מהטכנולוגיות המהירות ביותר להעברת נתונים ברוחב פס גבוה בקווי טלפון רגילים. ואחת משלל טכנולוגיות ה-DSL המטפלות בהשגת מטרה זו. המרחק בין המרכזייה ללקוח חשוב מאוד מאחר שככל שהמרחק גדל המהירות יורדת בגלל ניחות הנוצר בעוצמת האות,

בתנאים אופטימליים מהירות הקו יכולה להגיע לקצב של:

  • הורדה - 52Mbps - במרחק של עד 0.3 קילומטר מהמרכזייה
  • הורדה - 13Mbps - במרחק של עד 1.3 קילומטר מהמרכזייה
  • העלאה - 16Mbps - במרחק של עד 0.3 קילומטר מהמרכזייה

טכנולוגיית VDSL פועלת על גבי זוג שזור של חוטי-מתכת ומשתמשת ב-4 תחומי תדירויות, שניים לקשר בין הלקוח לשרת (Upstream) ושניים לקשר בין השרת ללקוח (Downstream). שיטת הוויסות הסטנדרטית היא אחת מ QAM (שהיא טכנולוגיה זהה לזו שיש במודמי הכבלים) או DMT אשר אינם תואמים, כיום מקובל להשתמש בטכנולוגיות xDSL בשיטת ויסות DMT מאחר ששיטה זו מציגה ביצועים עדיפים על QAM.

נכון לסוף 2012, VDSL מהווה 18% מכלל טכנולוגיות הגישה לאינטרנט בעולם (כבלים, DSL, אלחוטי ואחרים).[7]

בישראל, בזק משתמשת בטכנולוגיית ה-VDSL2 על-גבי רשת ה-NGN ומציעה מהירויות גלישה של עד 100 מגה-ביט. כמו כן, בשילוב טכנולוגיית Vectoring בזק יכולה לספק מהירויות גבוהות יותר ללקוחות אשר נמצאים במרחק גדול מהמרכזיה.[3]

בקיבוצים בעלי תשתיות פרטיות וקמפוסים נוספים, מותקנות טכנולוגיות ה-ADSL ו- VDSL.

HDSLעריכה

(ראשי תיבות של High bitrate Digital Subscriber Line) היא טכנולוגיה להעברת נתונים ברוחב פס גבוה בשני קווי טלפון רגילים. אחת משלל טכנולוגיות ה-DSL המטפלות בהשגת מטרה זו. בשונה מטכנולוגיית ADSL השידור הוא סימטרי לשני הכיוונים וללא תמיכה בטלפון, ובשל כך יכול לשמש כאלטרנטיבה זולה לקווי T1 בשוק העסקי כקו להעברת נתונים מהירה בהעלאה ובהורדה.

הרעיון שמאחורי ה-HDSL הוא שימוש באפנון דיגיטלי בטווח תדרים הגבוה מזה שבו עושה שימוש מכשיר הטלפון הביתי (תדרי קול גבוהים שאוזן אנוש אינה שומעת).

בשיטה זו המהירות המרבית להעברת הנתונים בכל כיוון נמוכה מזו שניתן להגיע אליה בקווי ADSL והיא מגיעה למהירות העברה של עד 1.54Mbps לכל כיוון במרחק של עד 3.6 קילומטר מהמרכזייה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא DSL בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Charles William; Bauer, Johannes M; Caby, Laurence, Telecommunications in transition : policies, services, and technologies in the European Community, Thousand Oaks, Calif. : Sage Publications, 1994
  2. ^ Ray Horak, Communications systems and networks, New York: M & T Books, 1996
  3. ^ 1 2 אמיתי זיו, המענה של חברות התקשורת לסיבים - לסחוט את כבלי הנחושת עד המגה האחרון, אתר The Marker, נובמבר 2013
  4. ^ G.993.2 : Very high speed digital subscriber line transceivers 2 (VDSL2), International Telecommunication Union. 28.06.2012
  5. ^ G.fast הוא הסיב האופטי החדש, אתר NetCheif, דצמבר 2013
  6. ^ גד פרץ, האם על הנחושת בבזק יתאפשר לספק מהירות של 1 ג'יגה?, אתר גלובס, 30 באפריל 2014
  7. ^ VDSL2 drives broadband market growth to 643 million subs in 2012, Solus, 17.04.2013