FTTx
FTTx (באנגלית: Fiber To the... - סיב עד ה...) היא קבוצת מושגים המציינים מה מידת פריסה של סיבים אופטיים במקטע הקרוב ללקוח ("Last Mile"), ברשתות פס רחב. רשתות אלו משתמשות בסיבים אופטיים כדי להחליף תשתיות מתכתיות קודמות, ובאמצעות הסיבים האופטיים עולה הקיבולת הכוללת של הרשת.
המושג FTTx נובע מראשי תיבות של כמה תצורות פריסת סיב אופטי, כגון FTTN, FTTC, FTTB, FTTH. חשיבות המושגים האלו נובעת מהשימוש ההולך וגובר בתקשורת מחשבים, וביכולת להסב שירותי PSTN לשירותי טלפוניית IP. בהינתן שהתקשורת הופכת להיות תקשורת נתונים, לרוב מבוססת IP, ניתן להוזיל משמעותית את ההשקעה הנדרשת בהקמה ותחזוקה של רשתות תקשורת ייעודיות, וצוואר הבקבוק האחרון שנותר הוא תשתית התקשורת בין המרכזיה אל בית הלקוח, שבמקרים רבים מבוססת על זוגות שזורים נחושתיים.
על פי נתוני משרד התקשורת, באמצע שנת 2019 תשתית FTTH הייתה זמינה לכ-20% ממשקי הבית בישראל[1].
הגדרה
עריכהתעשיית התקשוב מבדילה בין כמה תצורות שונות. התצורות הנפוצות ביותר הן:
- סיב אופטי עד הבית (Fiber to the home או FTTH) – הסיב האופטי מגיע עד למקום המגורים של מקבל השירות, למשל לארון התקשורת.
- סיב אופטי עד הבניין (Fiber to the building או FTTB) – הסיב האופטי מגיע לגבול הבניין, למשל ליחידה במקלט. החיבור בין היחידה הנ"ל ליחידת הדיור של מקבל השירות נעשה בדרך שונה.
- סיב אופטי לאזור המגורים (Fiber to the premises או FTTP) – מושג המכליל FTTH ו־FTTB
- סיב אופטי לפינת הרחוב (Fiber to the curb או FTTC) – הסיב האופטי מגיע עד לארון התקשורת ברחוב, שככלל לא רחוקה יותר מ־300 מ' מבית מקבל השירות. רשת ה־NGN של בזק במדינת ישראל משתמש בתצורה זו, כך שהסיב מגיע עד לארון ה-MSAG, אם כי בזק מאפשרת מרחק של כ־750 מטרים מבית הלקוח, אך לא יותר מכך.
- סיב אופטי לצומת (Fiber to the node או FTTN) – הסיב האופטי מגיע עד למרכזיה שמרחקה מבית הלקוח יכול להגיע עד לכמה קילומטרים.
ל־FTTH ו־FTTB קיימות הגדרות רשמיות, המוצאות על ידי ועדי ה־FTTH של אירופה, אסיה וצפון אמריקה. הוועדות לא מוציאות הגדרות או תקנים ל־FTTC או FTTN.
