Gleichwie der Regen und Schnee vom Himmel fällt, רי"ב 18
Gleichwie der Regen und Schnee vom Himmel fällt (בעברית: כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים) רי"ב 18, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך. הוא הלחין אותה בהיותו בוויימאר לכבוד תפילת יום "סקסגסימה" (Sexagesima), הוא יום ראשון החל שבועיים לפני יום רביעי של האפר. שנת ההלחנה והביצוע הראשון אינה ידועה בוודאות ומשערים שהיה זה בין 1713[1][2] ל-1715, כאשר אחת האפשרויות היא שהוא הלחין אותה ב-1713 וביצע אותה רק ב-1715[3].
היסטוריה ומילים
עריכהבאך עבד כמלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708, וב-1714 קודם לתפקיד הממונה על המוזיקה. בתפקיד זה היה אחראי להלחנה של יצירה חדשה מדי חודש, בעיקר של קנטטות[4].
היצירה הזו בוצעה לכבוד הסקסגסימה, שסדר הקריאה באותו יום כולל פסוקים מן האיגרת השנייה אל הקורינתים ואת משל הזורע[5] מתוך הבשורה על-פי לוקאס[6]. הלברית נכתבה על ידי התאולוג והמשורר הלותרני ארדמן נוימייסטר (Erdmann Neumeister) שכתב את הלברית גם לרי"ב 61. החלק הראשון בקנטטה מורכב משני פסוקים מתוך ספר ישעיהו: "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים"[7] המקושרים רעיונית למשל הזורע. שאר הטקסט נכתב על ידי משוררים לותרנים. כעשר שנים מאוחר יותר, ביצע באך את הקנטטה שוב בשינויים קלים, בלייפציג באותו מועד בשנת 1724, כנראה יחד עם קנטטה 181.
מבנה והרכב מבצע
עריכההקנטטה נכתבה עבור שלושה סולנים, סופרן, טנור ובס ומקהלה בת ארבעה קולות. הכלים המשתתפים הם ארבע ויולות, צ'לו, בסון ובאסו קונטינואו. ההרכב חריג ביחס לקנטטות אחרות שלו, בהן יש בדרך כלל כינורות וויולה אחת. בלייפציג הוא הוסיף שתי חליליות ושינה את הסולם מסול ללה. בקנטטה חמישה חלקים:
- סינפוניה
- רצ'יטטיב לבס: Gleichwie der Regen und Schnee vom Himmel fällt (כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים)
- רצ'יטטיב וכורל (ליטניה) לטנור, בס ומקהלה: Mein Gott, hier wird mein Herze sein (אלי, פה יהא לבי)
- אריה לסופרן: Mein Seelenschatz ist Gottes Wort (אוצר נפשי הוא דבר אלהים)
- כורל (מקהלה): Ich bitt, o Herr, aus Herzensgrund (אני מפציר בך, אדון, מעומק לבי)
מוזיקה
עריכההסימפוניה הפותחת מתארת במנגינה ובצליליה את הגשם והשלג היורדים מן השמים[8][9]. הציטוט מספר ישעיהו מושר על ידי הבס, המבצע המקובל של קולו של ישו ביצירות של באך. החלק השלישי הוא ייחודי אצל באך ובו חוזרת המנגינה ארבע פעמים. בכל אחת הסולנים הגברים נושאים קטע התפילה ובסיומו קוראת המקהלה "שמע קולנו, אדוננו ואלהינו!". הקנטטה מסתיימת במקהלה בת ארבעה קולות, סיום שבאך השתמש בו ברבות מהקנטטות.
הקלטות
עריכהאת הקנטטה ביצעו והקליטו בין השאר מספר מנצחים ידועים בהם[10] ניקולאוס הרנונקור (ב-1971), טון קופמן (ב-1995), מסאקי סוזוקי (ב-1997) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Christoph Wolff, עמוד 10
- ^ Mincham, Julian
- ^ באתר IMSLP
- ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
- ^ משל הזורע בבשורה ע"פ לוקס
- ^ סדר הקריאה בכנסייה
- ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוקים י'–י"א
- ^ מינצ'ם
- ^ תיאור הקנטטה, עמוד 9, ג'ון אליוט גרדינר
- ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך