Ich steh mit einem Fuß im Grabe, רי"ב 156
Ich steh mit einem Fuß im Grabe (גרמנית: "אני עומד עם רגל אחת בקבר") היא קנטטה דתית מאת יוהאן סבסטיאן באך. הקנטטה הולחנה במסגרת משרתו בלייפציג עבור יום ראשון השלישי שלאחר חג ההתגלות ובוצעה לראשונה ב-23 בינואר 1729. הסינפוניה הפותחת את הקנטטה היא אחת היצירות המוכרות ביותר של באך ובכלל.
היסטוריה עריכה
הקנטטה הרביעית והאחרונה שבאך הלחין עבור אותו המועד, יום ראשון השלישי שלאחר חג ההתגלות (ראו רי"ב 73, רי"ב 111 ורי"ב 72). הליברית נכתבה על ידי פיקנדר, יוהאן הֵרמַן שַין וקספר בינֵמַן מצטטת ומאזכרת את האיגרת אל הרומאים, י"ב, י"ז-כ"א והבשורה על פי מתי, ח', א'-י"ג.
מבנה עריכה
הקנטטה כתובה לאלט, טנור, בס, מקהלת ארבעה קולות, אבוב, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו, ובשישה פרקים:
- סינפוניה (כלי-אינסטרומנטלי) Sinfonia
- אריה (טנור) עם כוראל (סופרן) Ich steh mit einem Fuß im Grabe
- רצ'יטטיב (בס) Mein Angst und Not (חרדתי ומכאובי)
- אריה (אלט) Herr, was du willt, soll mir gefallen (אדון, רצונך, ינעם לי)
- רצ'יטטיב (בס) Und willst du, dass ich nicht soll kranken (וברצותך שלא אסבול)
- כוראל (מקהלה) Herr, wie du willt, so schicks mit mir (אדון, כרצונך, עשה בי)
היבטים ביצירה עריכה
בקנטטה מספר היבטים יוצאי דופן. הפרק הפותח הוא הקדמה אינסטרומנטלית והרמונית. ככל הנראה הגרסה המוקדמת לפרק האיטי בקונצ'רטו למקלדת רי"ב 1056, שבתורה, ככל הנראה גם היא עיבוד של קונצ'רטו שאבד לכינור, לאבוב או לכלי מלודי אחר. להבדיל מבגרסת הקונצ'רטו, בסינפוניה הכתובה לאבוב, כלי מיתר וקונטינואו (עוגב) בפה מז'ור ובבמשקל מרובע, תפקיד האבוב, המלודיה, בולט יותר בנפרד מההרמוניה, כמו כן הגרסה נבדלת בסיום הבונה מתח, מגיע לשיא ונפתר רק בפתיחת האריה לטנור העוקבת (במובן זה הפרק הוא הקדמה הרמונית לפרק שאחריו). שתי התיבות הפותחות תפקיד האבוב והמלודיה זהות לפרק האיטי מקונצ'רטו לחליל[1] מאת טלמן, לא ברור מי הקדים את מי, וייתכן שבאך כתב הפרק בהשראת יצירת ידידו.
הפרק השני בקנטטה יוצא דופן בצורתו, אפשר להגדירו אריה עם כוראל, כ"כוראל מעל אריה" או "כוראל מקביל לאריה". הפרק כתוב לליווי אובליגטו ומאפיין יוצא דופן נוסף שלו הוא פתיחת הליווי בסינקופות מתחת לכלי המיתר המנגנים באוניסונו[2]. הפרק כתוב במשקל משולש (היחידי ביצירה) ורווי מתחים והרפיות בשל הניגודים ההרמוניים שבו[3].
הרצ'יטטיב הראשון לבס, כתוב "יבש" (secco), ברה מינור (הסולם היחסי לפה מז'ור-ראו הפרקים הקודמים). תפקיד הבס, המלודיה, כתוב במרווחים רחבים (לא סקונדות) ומסיים באריוזו (ששובר מעט את ה"יובש"). האריה לאלט, כתובה בסי מז'ור, מלווה באבוב ובכינור המנגנים בטרצות וסקסטות מקבילות, ומכילה מספר קטעים עם ציורי מילים. למעשה זהו הפרק היחידי למעט הסינפוניה הקצרה הפותחת היצירה שבו לאבוב תפקיד.
הרצ'יטטיב השני גם הוא לתפקיד הבס, "יבש" כתוב בסול ולה מינור ומכיל קטע ממנגינה מהכוראל המסיים בדו מז'ור.
ביצוע עריכה
כאמור הסינפוניה הפותחת היא יצירה מוכרת ועובדה להרכבים רבים ומגוונים. הקנטטה הוקלטה על ידי מיטב המבצעים בהם, פיטר יאן לסינק וקולגיום באך הולנד, טון קופמן ותזמורת ומקהלת הבארוק אמסטרדם, גרדינר ומקהלת מונטוורדי, מסאקי סוזוקי וקולגיום באך יפן, ניקולאוס הרנונקור וקונצנטוס מוזיקוס וין ועוד רבים.
