L7

להקת רוק אמריקאית מלוס אנג'לס, קליפורניה

L7 (הגייה: אל-סבן) היא להקת רוק אמריקאית של נשים שהוקמה ב־1985 בלוס אנג'לס שבארצות הברית. בגלל המראה והסאונד המסוים שלה, הלהקה משויכת רבות לתנועת הגראנג'.

מקום הקמה לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 19852001
2014
סוגה גראנג'
פאנק (Punk)
אלטרנטיב מטאל
חברת תקליטים אפיטפ רקורדס
סאב פופ
סלאש רקורדס
Man's Ruin
Bong Load
l7theband.com
חברים
דוניטה ספארקס
סוזי גרדנר
ג'ניס טנאקה
דמטרה פלאקאס
חברים לשעבר
ג'ניפר פינץ'
גייל גרינווד
רנה לוקאס
רוי קוצקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

הלהקה הוקמה בלוס אנג'לס בשנת 1985 על ידי דוניטה ספארקס וסוזי גרדנר בגיטרות ושירה, רנה' לוקאס על הבס, ורוי קוצקי על התופים. זמן קצר מכן החליפה ג'ניפר פינץ' את לוקאס על הבס וקוצקי הוחלף על ידי דמטרה "די" פלאקאס. לפני הצטרפותה, ניגנה ג'ניפר פינץ' בלהקת Sugar Babydoll עם קורטני לאב וקט ביילנד, שלאחר מכן הקימו את הלהקות הול ובייבס אין טוילנד בהתאמה.

בשנת 1991 הקימה הלהקה את Rock For Choice ארגון Pro Choice, אשר קידם את נושא בזכויונות[דרושה הבהרה] נשים וזכה לתמיכה נרחבת מלהקות כמו נירוונה, פרל ג'ם, רד הוט צ'ילי פפרז ורייג' אגנסט דה מאשין.

אלבומה הראשון של הלהקה, הנושא את שמה, יצא בשנת 1988 בלייבל הפאנק המתחיל דאז Epitapth. סגנון האלבום כולל השפעות חזקות יותר של פאנק (Punk) מאשר העבודות המאוחרות יותר של ההרכב. ב-1990 הוחתמה בלייבל סאב פופ, שבאותן שנים היה אחראי לפריצה של הגראנג' עם להקות כמו מאדהאני, נירוונה, סאונדגארדן וטאד, והוציאה לאור את אלבומה השני Smell The Magic. האלבום יצא לאור תחילה כ-EP עם 6 שירים, אך שוחרר מחדש ב-1991 כאלבום שאליו מתווספים 3 שירים. האלבום כלל את הסינגל הראשון של הלהקה "Shove".

אלבומם השלישי Bricks Are Heavey יצא בחברת התקליטים Slash (אנ') בשיאה של תקופת הגראנג', וכלל את הלהיט הגדול של הלהקה "Pretend We're Dead". האלבום הופק על ידי בוטצ' ויג שעבד בין השאר עם נירוונה והסמאשינג פאמפקינס.

אלבומם הרביעי Hungry For Stink יצא ב-1994, והופק על ידי גארת' ריצ'רדסון, שהפיק בין השאר גם את אלבום הבכורה של רייג' אגנסט דה מאשין. האלבום יצא לאור במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה במסגרת פסטיבל לולהפאלוזה, וכלל את הסינגל "Andres", ואת השיר "Fuel My Fire" שגרסת כיסוי שלו הופיעה באלבומה המצליחה של להקת הפרודיג'י Fat Of The Land. האלבום היה האחרון, שהלהקה הקליטה עם הבאסיסטית ג'ניפר פינץ', שפרשה בזמן הקלטת אלבומם החמישי The Beauty Process: Triple Platinum. גייל גרינווד, באסיסטית להקת Belly לשעבר, החליפה את פינץ' באלבום הזה. האלבום היה האחרון של הלהקה בחברת התקליטים Slash.

בשנת 1999 הלהקה הוציאה לאור את אלבומה Slap-Happy, שהוא האחרון של הלהק, נכון לשנת 2018, וזאת לייבל העצמאי Bong Load. השירים באלבום שמרו על חוש ההומור המפורסם של הלהקה, אך מוזיקלית היו רכים וניסיוניים יותר.

הלהקה הפסיקה את פעילותה בשנת 2001, אך מעולם לא הודיעה על רשמית על פירוק.

ב-10 בינואר 2014 הודיעה הלהקה בעמוד הפייסבוק שלה על איחודה מחדש. בעקבות האיחוד חידשה הלהקה את אתר האינטרנט שלה וכללה רשימת תפוצה בשביל מעריצים.

מקור השם

עריכה

L7 היא מילת סלנג שמשמעותה "מרובע" (בסלנג העברי: חנון), ומקורה ביצירת צורה של מרובע משתי הידיים, כאשר האצבע והאגודל של כל יד הן בזווית ישרה (יד אחת "L" ויד אחת "7"), ומחוברות בקצוות. הלוגו של הלהקה הוא ציור של שתי כפות ידיים כאלה, כשהן בצילום רנטגן צבוע בירוק.

חברות

עריכה

חברות ההרכב

עריכה
  • דוניטה ספארקס – שירה, גיטרה (1985–2001, 2014–כיום)
  • סוזי גרדנר – שירה, גיטרה (1985–2001, 2014–כיום)
  • ג'ניפר פינץ' – שירה, בס (1987–1996, 2014–כיום)
  • דמטרה פלאקאס – תופים, שירה (1988–2001, 2014–כיום)

חברות לשעבר

עריכה
  • ג'ניס טאנאקה – בס (1999–2001)
  • גרטה ברינקמן – בס (1996–1997)
  • גייל גרינווד – שירה, בס (1997–1999)
  • אן אנדרסון – תופים (1988–1989)
  • רוי קוצקי – תופים (1986–1988)

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומי אולפן

עריכה
  • L7 / 1988
  • Smell The Magic / 1990
  • Bricks Are Heavy / 1992
  • Hungry For Stink / 1994
  • The Beauty Process: Triple Platinum / 1997
  • Slap Happy / 1999
  • Scatter the Rats / 2019

אוספים

עריכה
  • The Best Of L7 - The Slash Years / 2000
  • Fast and Frightening / 2016
  • Pretend We're Dead – Best Of / 2019

אלבומי הופעה

עריכה
  • Live: Omaha to Osaka / 1998
  • Wireless / 2018

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא L7 בוויקישיתוף