פתיחת התפריט הראשי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: משלב נמוך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפרודיג'יאנגלית: The Prodigy, העילוי) הוא הרכב מוזיקלי בריטי המשלב מוזיקה אלקטרונית, טכנו ורוק אלטרנטיבי שזכה לפופולריות רבה בשנות ה-90.

הפרודיג'י
Flint&Holiday.jpg
מוקד פעילות בריינטרי, אסקס, בריטניה
שנות פעילות 1990 - היום
סוגה טכנו, רייב, רוק, ביג ביט, דאנס אלטרנטיבי, ברייק ביט, אלקטרוניקה
חברת תקליטים Take Me to the Hospital, Ragged Flag, Cooking Vinyl, XL, Beggars Banquet, Mute, Maverick, Warner Bros., Elektra, SHOCK Records
פרסים והוקרה BRIT Award for Best British Dance Act (1997) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.theprodigy.com
חברים
ליאם האולט
מקסים ריאליטי
חברים לשעבר
לירוי ת'ורנהיל
שארקי
קית' פלינט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חברי הלהקה כיום הם ליאם האולט (לחנים וקלידים) ומקסים ריאליטי (זמר ותקליטן). קית' פלינט שהיה זמר בלהקה התאבד ב-4 במרץ 2019. חבר להקה נוסף שפרש הוא לירוי תורנהיל (פרש בשנת 2000).

הפרודיג'י החלו את פעילותם בסצנת הרייב המחתרתית של תחילת שנות התשעים וזכו מאז לפופולריות גדולה בזירה העולמית. עם להיטיהם נמנים: " ,"Out of Space" ,"Smack My Bitch Up" ,"Voodoo People" ,"No Good (Start the Dance)" ,"Breathe" ו"Firestarter".

היסטוריהעריכה

תחילת דרכםעריכה

ב-1991 שלח ליאם האולט קלטת דמו, שהתקבלה, לחברת "XL Records". בפברואר של אותה שנה הופק הסינגל "What Evil Lurks". השם "פרודג'י" נבחר על ידי האולט כמחווה לסינתיסייזר האנלוגי הראשון שלו, מוג פרודיג'י. הופעתה הראשונה של הלהקה, אשר הייתה למעשה האולט עם הרקדנים פלינט ותורנהיל, התקיימה במועדון "Four Aces" בלונדון. בעקבות הצלחת ההופעה והצלחתו של הסינגל "Charly" יצא אלבומם הראשון של הלהקה "Experience". אלבום זה נחשב לאחד מאבני היסוד של סצנת הרייב הבריטית. השיר שנעל את האלבום, "Death of the Prodigy Dancers", בוצע בהשתתפותו של הראפר מקסים ריאליטי, אשר לאחר מכן הצטרף כחבר ללהקה.

לאחר צאת אלבומם הראשון שאפו חברי הלהקה להתבדל מסגנון הרייב ה"ילדותי" שלו, וב-1993 הוציא האולט את הסינגל "One Love" שהתאפיין בצליל קשה ומחוספס יותר, זכה לאהדת המבקרים והגיע למקום השמיני במצעדי הפזמונים בבריטניה.

Music for the Jilted Generationעריכה

שנה לאחר יצאתו של "Experience" יצא האלבום השני של הפרודיג'י, "Music for the Jilted Generation". אלבום זה הציג מגוון מוזיקלי גדול יותר ובו, לצד שירי רחבת ריקודים, גם מלודיות שקטות כ "The Narcotic Suite" ושירים עם אלמנטים שאולים מעולם הרוק כ- "Their Law". ב-1995 יצאה הלהקה למסע הופעות עולמי יחד עם הגיטריסט ג'ים דייוויס. ב-1996 יצא הסינגל לשיר "Firestarter" שבו שר לראשונה פלינט והציג את המראה החדש שלו. סינגל זה הגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים הבריטיים. במסע הופעות זה הופיעה הלהקה בפסטיבל הנחשב לולפלוזה.

The Fat of the Landעריכה

ב-1997 שחררה הלהקה את אלבומם השלישי "The Fat of the Land". מקור שמו של האלבום מגיע מביטוי אנגלי ומתייחס לחיי הצלחה. האלבום דורג בראש מצעד המכירות האמריקאי עם מכירות של למעלה משני מיליון עותקים בארצות הברית ולמעלה מעשרה מיליון עותקים ברחבי העולם. בין היתר היה האלבום מועמד לפרס הגראמי עבור אלבום האלטרנטיב הטוב ביותר וזכה אף להירשם בספר השיאים של גינס לשנת 1999 על האלבום הבריטי המהיר ביותר להימכר.

המחלוקת סביב השיר "Smack my bitch up"עריכה

באלבום "The Fat of the Land" הוכלל השיר "Smack my bitch up". השיר זכה להשמעות רבות גם בתחנות רדיו המתמקדות ברוק וזאת בשל ריפי הגיטרה הקשוחים שבו. עם זאת, מחאות רבות מצד ארגוני נשים שטענו כי מילות השיר מעודדות אלימות כנגד נשים, גרמו להורדתו ממדפי רשתות המרכולים קיי מארט ווולמארט בארצות הברית.

ליאם האולט טען כי כוונת השיר לא פורשה נכון וכי הביטוי הוא למעשה ביטוי סלנג אנגלי אשר רומז לשטף אנרגיה קיצוני, כמו בהופעה חיה. כמו כן, הוא הצביע על העובדה שמילות השיר לא נכתבו על ידיו אלא סומפלו מ-"Give The Drummer Some" של אולטראמגנטיק אמ.סי'ז. הוידאו קליפ של השיר, שבויים על ידי יונס אקרלונד, עורר גם הוא מחלוקת רבה. הקליפ מציג בגוף ראשון דמות היוצאת לערב רווי אלכוהול וסמים. במהלך הקליפ מסתבכת הדמות בקטטות, מבצעת מעשי ונדליזם, מטרידה מינית נשים ולבסוף אף מקיימת יחסי מין עם נערת ליווי. בסופו של הקליפ מגיעה תפנית לעלילה, כאשר הדמות מביטה במראה ומסתבר לצופה שזוהי למעשה אישה. הקליפ כולל תוכן מיני מפורש ושאר תכנים מעוררי מחלוקת שהביאו להגבלה ניכרת בשעות הצגתו בMTV ולבחירתו ב-2002 כקליפ מעורר המחלוקת ביותר ששודר אי פעם.


הלהקה הופיעה בישראל ארבע פעמים: באולם הסינרמה בשנת 1995, בהאנגר 11 בשנת 1996, בפסטיבל דאנס אנד ליוויס בפארק הירקון בשנת 1998[1] וב-29 במאי 2014 בגני התערוכה בתל אביב[2].

אלבומיםעריכה

אלבומי אולפןעריכה

אלבומים חייםעריכה

  • 2011 - Live - World's On Fire

אלבומי אוסףעריכה

  • 1999 - Dirtchamber Sessions Volume 1
  • 2005 - Their Law: The Singles 1990-2005

פרסים ומועמודיותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפרודיג'י בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רן בן נון, ילדי המהפכה - ראיון עם ליאם האולט לקראת הופעת הלהקה בישראל, אתר עיתון תל אביב, ארכיון 29.05.1998 | ארכיון האינטרנט
  2. ^ רז ישראלי, נוסטלגיה חמוצה-מתוקה: הפרודיג'י עמדו בציפיות, באתר nrg‏, 30 במאי 2014