M2

M2 (מ-Messier 2, נקרא גם NGC 7089) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים דלי הנמצא במרחק של כ-37,500 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-150,000 כוכבים. זהו אחד מהצבירים הכדוריים הגדולים ביותר שמוכרים כיום.

M2

M2 בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	דלי
שמות נוספים	NGC 7089
מגלה	ג'ובאני דומניקו מראלדי
תאריך גילוי	11 בספטמבר 1746
סוג	צביר כדורי
בהירות נראית	6.3+
סיווג מורפולוגי	II
עלייה ישרה	21ʰ 33ᵐ 27ˢ
נטייה	‏24″ ‏49′ ‏00°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	9-
מרחק	37,500 שנות אור 11,497.42 פארסק
קוטר	175 שנות אור
מסה	900,000 ☉M
מספר כוכבים	150,000

היסטוריה

הצביר התגלה בשנת 1746 על ידי האסטרונום הצרפתי ממוצא איטלקי ג'ובאני דומניקו מראלדי, שגילה גם את הצביר M15, במהלך תצפיות שערך בכוכב שביט יחד עם ז'אק קאסיני (בנו של ג'ובאני דומניקו קאסיני). מראלדי תיאר את שני הצבירים כ"כוכבים ערפיליים", אך לא זיהה שמדובר בצבירים של כוכבים. בשנת 1760 התגלה הצביר על ידי שארל מסיה, שגם כן לא הבחין בכוכבי הצביר וסיווג אותו בקטלוג מסיה כערפילית. רק בשנת 1783 זיהה האסטרונום ויליאם הרשל שמדובר למעשה בצביר המורכב מכוכבים רבים.

הצביר ניתן לצפייה בעין רק בחשיכה מוחלטת ובתנאי תצפית מיטביים, כ-5 מעלות מצפון לכוכב β בדלי. במשקפת או בטלסקופ חובבים ניתן להבחין שמדובר בגרם שמיים שאינו כוכב ורק בטלסקופ מקצועי ניתן להבחין בכוכבי הצביר, שהבהירים ביותר מביניהם הם בעלי דרגת בהירות נראית 13.1.

מאפייני הצביר

M2 הוא אחד הצבירים הגדולים ביותר שמוכרים כיום - קוטרו כ-175 שנות אור, כך שלמרות מרחקו הגדול - כ-37,500 שנות אור גודלו הזוויתי הוא כ-16 דקות קשת - כרבע מעלה. צורתו אליפטית והוא צפוף למדי - חצי ממסתו מרוכזת ברדיוס של כ-10 שנות אור בלבד. מבין 150,000 הכוכבים שבו זוהו 21 כוכבים משתנים. הכוכבים הבהירים ביותר שבו הם ענקים אדומים וצהובים. הספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F4. גילו של הצביר מוערך בכ-13 מיליארדי שנים, כך שזהו אחד הצבירים ה"זקנים" בגלקסיית שביל החלב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא M2 בוויקישיתוף

• M2 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
• M2, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים