M50 (מ-Messier 50, או NGC 2323) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים חד-קרן הנמצא במרחק של כ-3,200 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-200 כוכבים.

M50
M50.jpg
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים חד-קרן
שמות נוספים NGC 2323
מגלה ג'ובאני דומניקו קאסיני עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 5 באפריל 1772
סוג צביר פתוח
בהירות נראית 5.9
סיווג מורפולוגי II,3,r
עלייה ישרה 07ʰ 03.2ᵐ‏
נטייה ‏‏20′ ‏08°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 4.1-
מרחק 3,200 שנות אור
981.11 פארסק
קוטר 20 שנות אור
מספר כוכבים 200
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הצביר התגלה על ידי שארל מסיה ב-5 באפריל 1772 בעת שצפה בשביט ותואר על ידיו בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים די בהירים מעל למותן הימני של החד-קרן, סמוך לכוכב θ בכלב גדול". ייתכן שהצביר נצפה עוד ב-1711 על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני אך אין ודאות בכך. בשנת 1826 צפה ג'ון הרשל בצביר וציין שזהו "צביר יפה ודחוס של כוכבים עם בהירות בדרגות 10-15".

לצביר דרגת בהירות נראית 5.9 כך שניתן לראותו באמצעות משקפת ואף להבחין ב-5-10 כוכבים בהירים יחסית, ביניהם ענק אדום, ענק כתום וענק צהוב, שלבהיר מביניהם דרגת בהירות 7.8, וכן מספר כוכבי הסדרה הראשית מסוגים ספקטרלים A ו-B. טלסקופ חובבים יאפשר להבחין בעשרות כוכבים. מיקומו של הצביר הוא כ-4.2 מעלות מצפון-צפון-מזרח לכוכב θ (תטא) בכלב גדול ובערך באמצעו של הקו המחבר את הכוכבים α בחד-קרן ו-β בחד-קרן.

מאפייני הצבירעריכה

מרחקו של M50 ממערכת השמש מוערך בכ-3,200 שנות אור וגודלו הזוויתי הנראה הוא כ-15-20 דקות קשת - בין חצי לשליש מקוטרו של הירח המלא, כך שקוטרו הוא כ-20 שנות אור, אך מרבית הכוכבים מרוכזים במחצית הקוטר. הצביר כולל כ-200 כוכבים, רובם מסוגים ספקטרלים B ו-A וכן יש בו מעט ענקים כך שגילו מוערך בכ-80 מיליון שנים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא M50 בוויקישיתוף