M90
M90 (נקראת גם NGC 4569) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-55 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים בתולה. גלקסיה זו נמצאת במרכזו של צביר הבתולה והיא אחת מהגלקסיות הבהירות שבו.
 | |
| M90 בתמונה של טלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | בתולה |
| שמות נוספים | NGC 4569 |
| מגלה | שארל מסיה |
| תאריך גילוי | 18 במרץ 1781 |
| סוג | גלקסיה ספירלית |
| בהירות נראית | 9.5+[1] |
| סיווג מורפולוגי | SAB(rs)ab[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 36ᵐ 49.8ˢ |
| נטייה | 46.6″ 09′ 13°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 21.65- |
| מרחק[3] |
55,000,000 שנות אור 16,862,889.38 פארסק |
| קוטר | 152,000 שנות אור |
| מסה | 1.5×1011[4] ☉M |
| הסחה לאדום |
235-[2] ק"מ/שנייה 0.00078- |
היסטוריה
עריכהM90 התגלתה ב-18 במרץ 1781 על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה שצירף אותה לקטלוג מסיה ותיאר אותה כ"ערפילית ללא כוכבים" וציין שהיא עמומה כמו M89 שאותה גילה מעט מוקדם יותר. מסיה חיפש באותו לילה ערפילית, שעליה דיווח עוזרו פייר מאשן כשבועיים קודם (M85), וגילה 7 גלקסיות נוספות על זו שגילה מאשן, כולן מצביר הבתולה. (האחרות הן M84 - M88 ו-M91). ויליאם הרשל צפה ב-M90 ב-9 באפריל 1784 וציין שהיא גדולה למדי ועם ליבה דמוית שביט, אבל אור הירח מפריע לו לראות אותה בבירור. הוא צפה בה שוב 9 ימים מאוחר יותר, אבל לא ציין שום דבר חדש לגביה.
תצפית
עריכהM90 נמצאת קרוב למרכז צביר הבתולה ועם דרגת בהירות נראית 9.5 היא ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים או אפילו באמצעות משקפת כשתנאי הצפייה טובים. ניתן לאתרה כ-3.15 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב ρ (רו) בבתולה וכ-6.5 מעלות ממערב-צפון-מערב לכוכב וינדמיאטריקס (ε בבתולה) שבהירותו מדרגה 2.8. כ-40 דקות קשת מדרום-דרום-מערב ל-M90 נמצאת M89, כ-1.4 מעלות מדרום-דרום-מזרח לה נמצאת M58 ובאותו מרחק בכיוון ההפוך נמצאת M91, כך ש-M90 נמצאת בערך באמצע הקו שמחבר אותן. כ-1.7 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאת M87, באותו מרחק מצפון-מערב ל-M90 נמצאת M88 ובכיוון ההפוך, מדרום-מזרח לה, נמצאות M59 ו-M60 במרחק של כ-2 מעלות ו-2.3 מעלות בהתאמה.
תכונות
עריכהגודלה הזוויתי של M90 הוא כ-9.5 דקות קשת השקולות לקוטר של כ-152,000 שנות אור (פי 1.5 מקוטר שביל החלב) והיא הגלקסיה הספירלית הגדולה ביותר שבצביר הבתולה. למרות גודלה, מסתה של M90 מוערכת בכ-1.5×1011 מסות שמש בלבד (כרבע מסת שביל החלב), כך שצפיפותה נמוכה מאוד. זרועותיה של M90 הדוקות וקרובות זו לזו ונראה שבניגוד לרוב הגלקסיות מסוגה, אין בהן יצירת כוכבים חדשים. עם זאת באזור הליבה עדיין מתרחשים תהליכי יצירת כוכבים וניתן למצוא שם כוכבים מסיביים וצעירים שנוצרו במיליוני השנים האחרונות.[5] ל-M90 הסחה לכחול חריגה ביחס לגלקסיות הצביר ומהירותה הרדיאלית בכיוון מערכת השמש היא 235 קילומטר לשנייה, בעוד הצביר עצמו מתרחק במהירות של כ-1,100 קילומטר בשנייה, כלומר M90 נעה במהירות של למעלה מ-1,300 קילומטר בשנייה ביחס לצביר שבו היא נמצאת. מהירות זו גורמת להתנגשות חזקה עם החומר הבין-גלקטי וכתוצאה מכך איבדה M90 את רוב המימן הנייטרלי שבה וככל הנראה זאת הסיבה שאין יותר יצירת כוכבים בזרועותיה.[3] בשנת 2016 התגלה שלגלקסיה שובל של גז מימן שמשתרע למרחק של כ-260,000 שנות אור (פי 3.4 מרדיוסה) בכיוון הפוך לכיוון התנועה שלה מה שמחזק את ההסבר לאובדן הגז הנייטרלי של M90.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה
- M90 בדפי מסיה של SEDS
- M90, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
עריכה- ^ SIMBAD: M86
- ^ 1 2 NED: M90
- ^ 1 2 B. Vollmer,C.Balkowski, V. Cayatte, W. van Driel & W. Huchtmeier: NGC 4569: Recent evidence for a past ram pressure stripping event, Astronomy & Astrophysics, vol 419, p. 35–46 (2004)
- ^ S. Haan, E. Schinnerer, C. G. Mundell, S. García-Burillo & F. Combes: Atomic Hydrogen Properties of Active Galactic Nuclei Host Galaxies: H I in 16 Nuclei of Galaxies (NUGA) Sources, The Astronomical Journal, Volume 135, Issue 1, p. 245 (2008).
- ^ J. R. Gabel & F. C. Bruhweiler: The Central Starburst and Ionization Mechanism in the LINER /H II Region Transition Nucleus in NGC 4569
- ^ A. Boselli, J.C. Cuillandre, M. Fossati, S. Boissier, D. Bomans, G. Consolandi, G. Anselmi, L. Cortese, P. Cote, P. Durrell, L. Ferrarese, M. Fumagalli, G. Gavazzi, S. Gwyn, G. Hensler, M. Sun & E. Toloba: Spectacular tails of ionised gas in the Virgo cluster galaxy NGC 4569, Astronomy & Astrophysics, Vol. 587, March 2016