פתיחת התפריט הראשי

Machine Head (אלבום)

אלבום מאת דיפ פרפל

Machine Head (ראש מכונה) הוא אלבומה השישי של להקת הרוק הבריטית דיפ פרפל שיצא לאור במרץ 1972. זהו האלבום השלישי שהקליטו חברי ההרכב הקלאסי של הלהקה.

Machine Head
Machine Head.jpeg
אלבום אולפן מאת דיפ פרפל
יצא לאור מרץ 1972
סוגה רוק כבד, הבי מטאל, בלוז רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 37:25
חברת תקליטים EMI ו-Purple Records (אנגליה) Warner Bros. (ארצות הברית)
הפקה דיפ פרפל
כרונולוגיית דיפ פרפל
Fire Ball
(1971)
Machine Head
(1972)
Made in Japan
(1972)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Machine Head נחשב לאחד מהאלבומים החשובים והמשפיעים ביותר בז'אנר הרוק הכבד והוא כולל קטעי הבי מטאל חדשניים שהמשיכו את פיתוח הז'אנר שדיפ פרפל היו שותפים להולדתו בשני אלבומיהם הקודמים. כמו כן, האלבום הוא המצליח ביותר של הלהקה מבחינה מסחרית.

הקלטותעריכה

הקלטות האלבום תוכננו להתבצע בדצמבר 1971 באולם הקזינו שבעיר מונטרה שבשווייץ ב"אולפן הנייד" של להקת הרולינג סטונס. התוכנית נדחתה כשהסולן איאן גילן נדבק בדלקת כבד שמנעה ממנו להשתתף בהקלטות. לאחר שנח והחלים, נסעה הלהקה לשווייץ, צמודים לתוכנית המקורית, כשבכוונתם להשתמש בקזינו במונטרה.

כשהגיעו חברי הלהקה לקזינו, המקום היה מלא בקהל שהגיע להופעתו של פרנק זאפה, שם הופיע עם להקתו "The Mothers of Invention". בעת ההופעה, ירה אלמוני מהקהל באקדח נורים לעבר התקרה, וגרם לשרפת המקום עד היסוד. חברי הלהקה, שנמלטו מהמקום למלונם, צפו מחלון חדרם בעשן השרפה שריחף מעל פני אגם ז'נבה שעל גדותיו בנויה העיר. המחזה עורר בהם השראה, והביא לכתיבת השיר Smoke on the Water, שהתפרסם ביותר לאחר מכן.

הלהקה נותרה ללא אולפן הקלטות כשברשותם ציוד טכני יקר, ואולצה לתור אחר מקום אחר שיתאים להקלטה. מספר רעיונות הועלו, ביניהם תיאטרון מקומי, אך זעמם של השכנים על הרעש שיצרה הלהקה, אילץ אותם לעזוב את המקום. לאחר כשבוע של חיפושים, אחד מחברי הלהקה העלה רעיון להקליט את האלבום בחדר המדרגות של מלון "Grand Hotel" בעיר. הם שמו לב לצליל המיוחד שנוצר כתוצאה מההקלטה במקום, והחליטו להקליט שם את האלבום כולו.

הצלחה וביקורותעריכה

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
Allmusic      [1]
Sputnikmusic      [2]
Ultimate Guitar Archive          [3]

מבחינה מסחרית, "Machine Head" נחשב לאלבומה המצליח ביותר של הלהקה אי פעם. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי, שם בילה 24 שבועות,[4] ובמצעד בילבורד 200 הגיע האלבום למקום השביעי.[5] בארצות הברית בלבד נמכר האלבום בכשני מיליון עותקים וקיבל פלטיניום כפול.[6]

במשך השנים, קנה האלבום את פרסומו כאחד מהאלבומים החשובים והמשפיעים ביותר ברוק הכבד, וככזה שתרומתו להתפתחות ההבי מטאל איננה מוטלת בספק, ורבים משיריו נחשבים עד היום לקלסיקות רוק כבד. מבקר המוזיקה של מגזין רולינג סטון, לסטר בנגס, שיבח את האלבום וכתב: "בין שתי הקלסיקות Highway Star ו-Space Truckin' לא טמון דבר מלבד מוזיקה טובה ובועטת".[7] מגזין Allmusic כינה את האלבום "אחד מהאלבומים החיוניים ביותר ברוק הכבד בכל הזמנים".[5] מגזין "Kerrang!" דירג את האלבום במקום ה-35 ברשימת "100 אלבומי המטאל הטובים בכל הזמנים".[8] בשנת 2006 דירג מגזין "Classic Rock" את האלבום במקום 26 ברשימת "100 אלבומי הרוק הבריטיים הטובים בכל הזמנים".[9] אוזי אוסבורן בחר באלבום כאחד מעשרת האלבומים האהובים עליו ביותר.[10]

השפעות באלבוםעריכה

מלבד בסיס האלבום המורכב מרוק כבד והבי מטאל, מכיל האלבום השפעות של בלוז ומוזיקה קלאסית. השיר "Highway Star" נכתב בהשראת המלחין הגרמני יוהאן סבסטיאן באך,[11] וכולל סולו גיטרה מהיר וממושך בידי ריצ'י בלקמור. הסולו מפורסם ביותר, ומהווה ציון דרך בתולדות הרוק הכבד. השיר "Lazy" הוא יצירה מורכבת בת שבע דקות, שנפתחת בדקותיה הראשונות בסולו אורגן אלמותי, בד בבד עם נגינת הגיטרה האמוציונליות על רקע קלידיו הווירטואוזים של ג'ון לורד. בשיר Pictures of Home נשמעות השפעות ניכרות של בלוז. את הריף לשיר Maybe I'm a Leo כתב רוג'ר גלובר לאחר ששמע את שירו של ג'ון לנון "?How Do You Sleep".

Smoke on the Water הוא השיר המפורסם ביותר של הלהקה, שהפך עם השנים לקלסיקת רוק ולאחד משירי הרוק המפורסמים ביותר. הוא ידוע בזכות ריף הגיטרה הקליט שלו, והסיפור שמאחורי מילותיו.

רשימת השיריםעריכה

כל השירים נכתבו על ידי איאן גילן, ריצ'י בלקמור, רוג'ר גלובר, ג'ון לורד ואיאן פייס.

צד א'
מס' שם משך
1. Highway Star 6:05
2. Maybe I'm a Leo 4:51
3. Pictures of Home 5:03
4. Never Before 3:56
צד ב'
מס' שם משך
5. Smoke on the Water 5:40
6. Lazy 7:19
7. Space Truckin' 4:31
B-side של השיר "Never Before". יצא במהדורת ה-DVD-Audio בשנת 2001
מס' שם משך
8. When a Blind Man Cries 3:32

מבצעיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה