Master of Puppets

אלבום מאת מטאליקה

Master of Puppets הוא אלבומה השלישי של להקת הת'ראש מטאל האמריקאית מטאליקה. האלבום יצא לאור בשנת 1986. האלבום נחשב למפותח יותר מבחינה אמנותית לעומת שני האלבומים הקודמים שהוציאה הלהקה. האלבום דורג במקום ה-97 ברשימת "500 האלבומים הטובים בכל הזמנים" של המגזין רולינג סטון בשנת 2020.

Master of Puppets
Metallica-MasterOfPuppets.jpg
אלבום אולפן מאת מטאליקה
יצא לאור 3 במרץ 1986
הוקלט 1 בספטמבר 1985 עד ה-27 בדצמבר 1985
סוגה ת'ראש מטאל
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 54:45
חברת תקליטים אלקטרה, ורטיגו
הפקה מטאליקה, פלמינג ראסמסן
כרונולוגיית מטאליקה
Ride the Lightning
(1984)
Master of Puppets
(1986)
...And Justice for All
(1988)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניתוח מוזיקלי ותוכניעריכה

בדומה לאלבום הקודם של מטאליקה, Ride the Lightning, גם Master מתחיל בפתיחה אקוסטית, הבאה בניגוד לקצב הת'ראש הרצחני של שאר האלבום. השיר הראשון, אשר אליו משתייכת הפתיחה, הוא Battery. מיד אחרי הפתיחה האיטית, המלודית והמלנכולית, מתחיל השיר עצמו, שהוא מהיר, חסר מלודיה, מאופיין בקצב תופים מסחרר ובעל קצב של פאנק, אך באמצעו שני סולואים - הראשון איטי ומלודי, השני בעל קצב מסחרר. Battery על כל חלקיו הוא אחד השירים האהובים ביותר של מטאליקה בעיני מעריצי הלהקה.

השיר השני באלבום הוא שיר הנושא. מבחינה מוזיקלית, Master of Puppets (אדון הבובות) היא יצירה ארוכה בת שלושה חלקים, כאשר החלק השני שונה בתכלית מהשאר. החלק הראשון של היצירה הוא כבד, מהיר, "עצבני", חסר מלודיה ומלא בדיסטורשיין. היצירה מתחילה בפתיחה אינסטרומנטאלית ארוכה וכבדה, הכוללת סולו טכני של גיטריסט הקצב, ג'יימס הטפילד, ורק לאחר מכן מתחילות המלים. בין החלקים מנוגן סולו מלודי מלא רגש של גיטרות חשמליות, אשר מהווה ניגוד מוחלט לחלקים האחרים. החלק השלישי חוזר על העוצמות של הראשון ומסתיים בציחקוקים מעוררי פחד. ניגון הגיטרה בשיר נחשב לפסגת שיטת ה- down picking בדיסטורשן,כאשר הטפילד "חופר" במיתרים במהירות חוזרת ובשינויים תכופים בקצב. החלק האמצעי וההרמוני של האמט מהווה ניגוד מיוחד, כך, נוצרה לשיר הערכה גדולה על מקצועיות הגיטריסטים.

מבחינת התוכן, השיר "אדון הבובות" מתאר את התמכרותם של חברי הלהקה לסמים ולמשקאות חריפים, ומתאר בצורה מטאפורית את שליטת הסמים במוחם ובאופן מחשבתם.
   

שני שירים מהאלבום שבולטים בליריקה המקורית שלהם הם The Thing That Should Not Be ("הדבר שלא צריך להיות") ו-Leper Messiah ("משיח מצורע"). זה הראשון מבוסס על סיפור קצר מאת ה.פ. לאבקרפט בשם "Shadow Over Innsmouth" ומתאר את עלייתו של יצור מפלצתי מן הים. השני הוא שיר מחאה פוליטי אנטי-דתי, המתאר את שחיתות הכנסייה ובז למאמינים, המתוארים ככסילים ופתאים.

שיר נוסף מהאלבום, אשר מזכיר באורכו, בעוצמתו, במוזיקה הכבדה והזועמת ובליריקה הבוטה את שיר הנושא, הוא Disposable Heroes ("גיבורים חד פעמיים"). שיר זה מתאר את ניצול החיילים הצעירים על ידי השלטונות ככוח עבודה זול ויעיל, את הזלזול בחיי אדם ואת שליחת החיילים למוות למען אינטרסים פוליטיים של השלטון. הדובר בשיר הוא חייל אשר נשלח בעל כורחו לחזית, והוא מבין כי הוא למעשה בובה על חוט של השלטון. ליותר מידע על היצירה ראו ערך פוליטיקה במטאל.

כמו כן, האלבום "אדון הבובות" מכיל יצירה אינסטרומנטאלית בשם Orion. בדומה לשיר הנושא באלבום, גם יצירה זו מורכבת משני חלקים, כאשר הראשון הוא כבד ו"עצבני" (אם כי לא כל כך מהיר), ואילו החלק השני הוא מלודי, עדין, שקט ויותר מינורי. ביצירה מתבלט באופן מיוחד דווקא חלקו של הבסיסט, קליף ברטון, אשר תרם ליצירה קטעים נינוחים ולא-מטאליים בהווייה, שמהווים התחלה קדומה של סגנון הפרוג מטאל. לאחר שברטון נהרג בתאונת דרכים במהלך סיבוב הופעות של הלהקה בשוודיה, היצירה Orion נוגנה בהלווייתו.

רשימת השיריםעריכה

  1. "Battery" - ‏5:10
  2. "Master of Puppets" - ‏8:38
  3. "The Thing That Should Not Be" - ‏6:32
  4. "Welcome Home (Sanitarium)" – ‏6:28
  5. "Disposable Heroes" - ‏8:14
  6. "Leper Messiah" - ‏5:38
  7. "Orion" (אינסטרומנטלי) - ‏8:12
  8. "Damage, Inc." - ‏5:08

מבצעיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה