NTFS (ראשי תיבות של New Technology File System) היא מערכת קבצים בעיצוב מיקרוסופט, שיצאה לשוק ב-1993, יחד עם Windows NT 3.1[1]. NTFS התפתחה מתוך מערכת הקבצים HPFS שעוצבה כחלק מהמיזם OS/2 המשותף ל-IBM ולמיקרוסופט ועל פי עקרונות של מערכת ניהול הקבצים Files-11, שתוכננה עבור מחשבי PDP-11 של DEC ושימשה גם את מערכת ההפעלה VMS של מחשבי VAX[2]. NTFS נועדה להחליף את מערכת הקבצים FAT והציגה שיפורים רבים על פניה.

NTFS כוללת מגוון שיפורים על פני FAT, כגון - תמיכה בקבצים גדולים במיוחד (עד 264 בתים), רשימת בקרת גישה (המאפשרת לקבוע הרשאות גישה למשתמשים ברמה של קבצים בודדים), תיעוד פעולות (Journaling), דחיסת נתונים מובנית, התאוששות עצמית, יכולת שחזור נתונים במצב של כשל בדיסק, וחיפוש קבצים מהיר יותר באמצעות קיטלוג.

היסטוריה

עריכה

לאחר כישלון הפרויקט לבניית מערכת ההפעלה OS/2 החלה מיקרוסופט לנסות להיכנס לשוק מערכות ההפעלה לתאגידים. מאחר שמערכות ההפעלה של מיקרוסופט באותה תקופה, DOS ו-Windows 3.1 ובמיוחד מערכת הקבצים שלהן FAT, לא סיפקו מאפיינים המותאמים לשוק העסקי החלו בחברה לפתח מערכת קבצים חדשה שתענה על צורכי התאגידים. החברה ניסתה לבנות מערכת קבצים אמינה, מותאמת לשינויים, ניידת ובעלת תמיכה בתקן POSIX[3][4].

  • אמינות - NTFS מאפשרת טיפול בשלוש רמות של אמינות: שחזור קבצים, התמודדות עם שגיאות בסקטור בודד והתאוששות מהירה. המערכת שומרת יומן אירועים של הפעולות שבוצעו על הדיסק באופן המאפשר שחזור הפעולות שבוצעו. בנוסף, המערכת מחזיקה מספר עותקים במקומות שונים בדיסק של המחיצה הראשית (Master File Table) ואינה מנהלת אובייקטים מיוחדים (כמו במערכת FAT) העשויים לפגוע במערכת כולה.
  • התאמה לשינויים - NTFS בנויה במודל שכבות המאפשר טיפול על ידי תוכנות אחרות, ריבוי זרמים (Streams) לדיסק, תמיכה בהוספת מידע נלווה לקבצים ובמיוחד רשימות גישה. המערכת גם תומכת בקבצים בגודל מקסימלי של 264 בתים, התאמה לגודל סקטורים משתנה ותמיכה בשמות קבצים ארוכים.
  • תמיכה בתקן POSIX - רגישות לרישיות של שמות קבצים, הוספת חותם זמן לגישה אחרונה לקובץ ותמיכה בקישורים קשיחים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה