פתיחת התפריט הראשי

STS-7

טיסת מעבורת החלל צ'לנג'ר

STS-7, היא המשימה השביעית בתוכנית המעבורות של נאס"א, והמשימה השנייה של מעבורת החלל צ'לנג'ר. משימה זו יצאה אל הדרך עם המראתה ב-18 ביוני 1983.

STS-7
טלאי משימה
STS-7 patch.svg
נתוני משימה
מעבורת צ'לנג'ר
כן שיגור 39A
שיגור 18 ביוני 1983 7:33:00 EST
נחיתה 24 ביוני 1983 6:56:59 PST
משך המשימה 6 ימים, שעתיים 23 דקות ו-59 שניות
מספר קטלוג לוויינים 14132
מאגר המידע הלאומי 1983-059A
נתוני חללית
מסת החללית 113,025 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 97
אפהליון 307 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 299 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 90.6 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 296-315 ק"מ
נטיית מסלול 28.5 מעלות
אורך מסע 4,072,553 ק"מ
צוות
אנשי צוות רוברט קריפן, פרדריק האוק, ג'ון פביאן, סאלי רייד, נורמן ת'אגארד עריכת הנתון בוויקינתונים
Sts-7-crew.jpg
משמאל לימין: רייד, פביאן, קריפן, ת'אגארד, הוק
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-6
משימה הבאה
STS-8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

צוותעריכה

המשימהעריכה

המראתה השנייה של הצ'לנג'ר אל החלל החלה ב-18 ביוני 1983 בשעה 7:33 לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית.

זו הייתה משימת החלל הראשונה שבה השתתפה אישה אמריקאית, סאלי רייד (Sally K. Ride). בנוסף, לקחה המשימה את הצוות הגדול ביותר עד אותה תקופה (5 אסטרונאוטים).

בנוסף לסאלי, חברי הצוות של אותה משימה היו רוברט קריפן מפקד המשימה, שהיה טייס במשימת STS-1, פרדריק הוק טייס המשימה, ג'ון פביאן ונורמן ת'אגארד שהיו מומחי משימה כמו סאלי. ת'אגארד, רופא בהכשרתו, טס מוקדם מן המתוכנן למחזור שלו משום שנאס"א רצתה לחקור בטיסה זו את בעיית מחלת הטיסה, שהשפיעה על צוות STS-5.

שני לווייני תקשורת שנשאה המעבורת, לווין ANIK C-2 של חברת Telesat of Canada ולווין שני Palapa B-l של מדינת אינדונזיה, הוצבו בהצלחה בחלל ללא תקלות. שבעה מטעני Get Away Special הוחזקו במעבורת לשם ניסויים באפס גרביטציה. אחד מהניסויים עסק בהתנהגות חברתית במושבת נמלים בהיעדר גרביטציה. בנוסף לכל ניסויים אלו נוסו עוד כ-10 ניסויים בתחומים שונים.

אחד המטענים של המעבורת נקרא SPAS-01. זהו לוויין שניתן לשחרר מן המעבורת בעזרת הזרוע הרובוטית כך שיטוס לצידה בחופשיות, וללכוד אותו בחזרה כעבור מספר ימים. מטען זה בדק יצירה של סגסוגות מתכת במיקרו-כבידה. מטען זה נשלח מטעם סוכנות החלל הגרמנית. הניסוי במטען זה בוצע ביום הטיסה החמישי. המערכת כללה גם מצלמת 16 מ"מ שצילמה את המעבורת מן הלוויין. מצלמה זו כבר טסה לחלל בעבר, באחת הטיסות של טילי ליטל ג'ו במסגרת תוכנית מרקורי.

STS-7 שבה לכדור הארץ ב-24 ביוני 1983 בשעה 6:57 בבוקר לפי השעון הפסיפי (PST), והייתה אמורה להיות למשימה הראשונה שנוחתת היישר במרכז החלל קנדי, אך בגלל תנאי מזג אוויר קיצוניים הופנתה למסלול נחיתה 15 בבסיס חיל האוויר אדוארדס, קליפורניה. המשימה ארכה 6 ימים, שעתיים 23 דקות ו-59 שניות שבהם עברה המעבורת מרחק כולל של 4,072,553 ק"מ, ב-97 הקפות סביב כדור-הארץ.

צ'לנג'ר חזרה אל מרכז החלל קנדי ב-29 ביוני 1983.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא STS-7 בוויקישיתוף