Solar Maximum Mission‏ (SolarMax) הוא לוויין מדעי לחקר פעילות השמש ששוגר בשנת 1980 ופעל עד לשנת 1989.

SolarMax
תיאור הלווין
תיאור הלווין
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
יצרן Fairchild Industries
תאריך שיגור 14 בפברואר 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר דלתא 3000 עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל, כן שיגור 17A עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
סוג משימה חקר פעילות השמש
לוויין של כדור הארץ
מסלול מסלול גיאצנטרי
משך המשימה הכולל 14 בפברואר 1980 – הווה (44 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל בשיגור 2,315 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 11703
מאגר המידע הלאומי 1980-014A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משימת הלוויין

עריכה

הלוויין שוגר ב-14 בפברואר 1980 מנמל החלל קייפ קנוורל בעזרת משגר מדגם דלתא 3000.

על הלוויין הותקנו מספר מכשירים לחקר פעילות השמש בתחומים שונים:

מכשירים שהותקנו על הלוויין
שם מטרת המדידות חוקר ראשי
קורונהגרף/פולרימטר: 446.5—658.3 ננומטר עתרת השמש, התפרצות שמש High Altitude Observatory
ספקטרומטר על סגול ופולרימטר 175.0—360.0 ננומטר קרינת על-סגול של השמש, אטמוספירה מרכז טיסות החלל מרשל
פוליכרומטור קרני רנטגן רכים: 0.14—2.25 ננומטר התפרצות שמש באזורים פעילים לוקהיד קורפוריישן, יוניברסיטי קולג' לונדון, Rutherford Appleton Laboratory
ספקטרומטר קרני רנטגן קשים בתחום 3.5–30 keV אזורים פעילים והתפרצויות אוניברסיטת אוטרכט
ספקטרומטר להתפרצויות קרני רנטגן קשים: 15 ערוצי מדידת אנרגיה בתחום 20–260 keV אזורים פעילים והתפרצויות מרכז טיסות החלל גודרד
ספקטרומטר קרני גמא: 476 ערוצים בתחום ‏0.01-100 MeV קרן גמא של השמש אוניברסיטת ניו המפשיר
רדיומטר: 0.001-1000 בתחום 0.001-1000 מיקרומטר צפיפות אנרגיית שמש המעבדה להנעה סילונית
 
לוויין בתא מטען של המעבורת במהלך תיקונים

בפעילות מדעית היו מעורבים מדענים מארצות הברית ומדינות נוספות.

קורונהגרף/פולרימטר פעל כחצי שנה ובעקבות בעיות ברכיבים אלקטרוניים פעילותו הופסקה בספטמבר 1980. בנובמבר 1980 מערכת בקרה של הלוויין יצאה משימוש. בעקבות כך רק 3 מכשירים יכלו להמשיך ולתפקד. לאור המצב הוחלט להקפיא את פעילות המדעית של הלוויין.

באפריל 1984 שוגרה מעבורת החלל צ'לנג'ר במסגרת משימה STS-41-C. בין הפעילויות המתוכננות הייתה לכידת את הלוויין והעברתו לתא המטען של המעבורת לתיקונים. הדבר נעשה על ידי זרוע רובוטי של המעברות קנדארם. לאחר העברת הלוויין לתא המטען החלו עבודות תחזוקה. מערכת בקרה הוחלפה ורכיבים אלקטרוניים של המכשור הוחלפו. לאחר סיום העבודות הלוויין שוחרר למסלול.

הלוויין פעל ללא תקלות עד לשנת 1989.

בשנים 1987–1989 התגלו 10 כוכבי שביט. ממצאים נוספים פורטו במאמרים מדעים רבים.

בשנת 1989 הלוויין החל לאבד גובה. הוא נכנס לאטמוספירה ונשרף ב-2 בדצמבר 1989.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא SolarMax בוויקישיתוף