אופדסיטיניב
אופדסיטיניב (שם באנגלית: Upadacitinib) היא תרופה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. אופדסיטיניב אושרה לשימוש ע״י מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) באוגוסט 2019 למניעת התקדמות מחלת הדלקת מפרקים שגרונית. אופדסיטיניב נמכרת בישראל תחת השם המסחרי רינבוק (Rinvoq).
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (3S,4R)-3-ethyl-4-(1,5,7,10-tetrazatricyclo[7.3.0.02,6]dodeca-2(6),3,7,9,11-pentaen-12-yl)-N-(2,2,2-trifluoroethyl)pyrrolidine-1-carboxamide | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| רינבוק | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C17H19N6F3O |
| מסה מולרית | 380.4 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| מטבוליזם | בכבד |
| זמן מחצית חיים | 8-14 שעות |
| הפרשה | בצואה ובשתן |
| בטיחות | |
| דרכי מתן | פומי |
| מזהים | |
| מספר CAS | 1310726-60-3 |
| PubChem | 58557659 |
| ChemSpider | 44210449 |
  | |
שימוש רפואי עריכה
אופדסיטיניב היא תרופה דור שני ממשפחת מעכבי האנזים (Janus Kinase (JAK. התרופה אושרה במקור ע״י ה-FDA לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית פעילה, ודלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, אצל חולים אשר לא מגיבים, או פיתחו סבילות לתרופה אחת או יותר ממשפחת ה-Disease-modifying antirheumatic drugs (DMARDs) כמו חוסמי (Tumor necrosis factor (TNF. באירופה, אופדסיטיניב יכולה לשמש כטיפול יחיד או משולב עם התרופה מתוטרקסט (Methotrexate).[1][2]
בנוסף למחלות הנ״ל, אופדסיטיניב עוזרת גם לחולים בגילאי 12 ומעלה עם דלקת עור אטופית שאינה מאוזנת עם טיפולים סיסטמיים אחרים, או שאין נגדה טיפולים נוספים.[2] התוויה נוספת לתרופה היא דלקת חוליות מקשחת, ו-radiographic axial spondyloarthritis שאין להם תגובה מספקת לטיפול הרגיל.[2] כמו כן, אופדסיטיניב משמשת לטיפול בקוליטיס כיבית, כמו גם לחולי קרוהן במבוגרים בדרגה בינונית עד קשה עם סבילות לטיפול הרגיל או לתרופות ביולוגיות, לדוגמה חוסמי TNF אחד או יותר.[2]
התרופה ניתנת דרך הפה והיא בעלת מנגנון שחרור ממושך[2].
מנגנון פעולה עריכה
מנגנון הפעולה של אופדסיטיניב (Upadacitinib) הוא עיכוב אנזימים ציטופלזמיים ממשפחת Janus kinases (JAks). משפחת אנזימים זו מכילה ארבע טירוזין קינאזות (JAK1, JAK2, JAK3 ו-TYK2) המעורבים בתהליך של מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון. אנזימי ה-JAK מתווכים את מסלול העברת האותות JAK-STAT בתגובה להפעלת הקולטנים על ידי פקטורי גדילה ו-ציטוקינים. תפקיד של JAKS להעביר אותות על ידי זרחון והפעלת פקטורי שעתוק STATs, ויסות ביטוי גנים והשפעה על ההמטופואזה ותפקוד תאי מערכת החיסון. אופדסיטיניב (Upadacitinib) מונעת זרחון והפעלה תוך תאית של פקטורי שעתוק STATs, ומפחית את ההשפעתם הדלקתיות. לאופדסיטיניב (Upadacitinib) יש השפעה מעכבת סלקטיבית יותר על JAK1 ביחס לתתי-סוגים JAK2, JAK3 ו- ו־TYK2.[1]
כאשר ציטוקין נקשר לקולטן JAKs יש שינוי קונפורמציה, הפעלה' וזירחון עצמי. הזירחון מאפשר לפקטורי שעתוק STATs להיקשר ולהזדרחן על ידי JAKs. פקטורי שעתוק ה-STATs יוצרים הומו או הטרו-דימרים, ולאחר מכן עוברים לגרעין התא לקשור את רכיבי הפרומוטור שלהם על גבי ה-DNA, ומתחילים שיעתוק גנים. בסופו של דבר, מסלולי איתות בתיווך JAK1 מקדמים אירועים מעודדי דלקת, כגון התפשטות והישרדות מוגברת של תאי חיסון, התמיינות תאי T והפעלת מקרופאגים. אופדסיטיניב (Upadacitinib) מעכבת JAK תחרותי, ומתחרה עם מולקולת ATP על הקישור ל־JAK וגורם לעיכוב הפעילות שלו. כתוצאה מכך לא מתרחש זרחון והפעלת דימרים של STATs, המעבר לגרעין, הקישור לפרומוטור ושעתוק הגנים מעוכבים.[3]
תופעות לוואי עריכה
תופעות לוואי שכיחות של אופדסיטיניב (Upadacitinib) כוללות דלקת בדרכי הנשימה, ואקנה [4].
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
- ^ 1 2 Inderbir S. Padda, Rajat Bhatt, Mayur Parmar, Upadacitinib, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024
- ^ 1 2 3 4 5 Upadacitinib, go.drugbank.com (באנגלית)
- ^ Mohamed‐Eslam F. Mohamed, Sumit Bhatnagar, Julie M. Parmentier, Priscila Nakasato, Peter Wung, Upadacitinib: Mechanism of action, clinical, and translational science, Clinical and Translational Science 17, 2023-12-18, עמ' e13688 doi: 10.1111/cts.13688
- ^ https://reference.medscape.com/drug/rinvoq-upadacitinib-1000338#4