ויקיפדיה

מחלת קרוהן

מחלת מעיים דלקתית

מחלת קרוהן (באנגלית: Crohn's disease) היא מחלה מעיים דלקתית כרונית. שייכת לקבוצת מחלות הנקראות מחלות מעי דלקתיות. המחלה עלולה להשפיע על כל מקטע של מערכת העיכול, מהפה ועד האזור פי הטבעת. החלק הנפוץ הנפגע הוא החלק המרוחק של המעי הדק, המעי העקום[1][2].

מחלת קרוהן
Crohn's disease
תחום גסטרואנטרולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורמי סיכון קרוב משפחה מדרגה ראשונה, עירוניות, דלקת התוספתן, אנטיביוטיקה, עישון, ניתוח שקדים עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים שלשול, כאב בטן, ירידה במשקל, עייפות עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 172940 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D003424
סיווגים
ICD-11 DD70 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסיבה המדויקת למחלה לא ידועה אך נמצא שהיא מושפעת מגנטיקה, סביבה והתגובה של מערכת החיסון[3]. לא ניתן לרפא את מחלת הקרוהן במלואה, אך באמצעות אבחון וטיפולים מתאימים, ניתן לשלוט בשינויים דלקתיים המתעוררים. אפשרויות הטיפול כוללות תרופות, תוספי תזונה, ניתוחים או שילוב של כל אלה. המטרה בטיפול היא לטפל בדלקת, לתקן חוסרים תזונתיים ולהקל על תסמינים כמו כאבי בטן, שלשולים ודימום מפי הטבעת וכך למנוע סיבוכים[4].

שכיחות

עריכה

שיעור הימצאות המחלה היא שלושה עד 20 מקרים לכל 100,000 בארצות המפותחות, במיוחד צפון אמריקה ומערב אירופה. שיעור ההימצאות נמצא בעליה באסיה ודרום אמריקה. יש מעט יותר מקרים של נשים לעומת גברים ונפוץ יותר אצל יהודים אשכנזים לעומת לא יהודים[5][6].

בישראל שיעור הימצאות המחלה הוא 15 מקרים לכל 100,000, אצל ילדים 8 מקרים לכל 100,000[7].

המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך המחלה מאובחנת לרוב בקרב מתבגרים ומבוגרים בין הגילאים 20 עד 30[8].

מקור שם המחלה

עריכה

המחלה נושאת את שמו של הרופא היהודי-אמריקאי בריל ברנרד קרוהן שתיאר אותה יחד עם שני עמיתים, לאון גינצבורג וגורדון ד' אופנהיימר מבית החולים מאונט סיני.

אטיולוגיה

עריכה
  ערך מורחב – מחלות מעי דלקתיות

ההנחה היא, שמחלות מעי דלקתיות מתפרצות לאור סיבות שונות. אחת מהן היא מנגנון בקרה לא תקין במעיים, היוצר מצב כרוני שבו רירית המעיים עצמה לא מתפקדת כהלכה ברמה החיסונית. כלומר, התפקוד החיסוני איננו מיטבי. מצב זה, יחד עם הפגמים הגנטיים שנמצאו במחלות מעי דלקתיות, קשורים למספר תהליכים שונים: יכולת פגומה של מערכת החיסון להגיב לחיידקים ולהכחידם, תפקוד פגום של בקרה על תאים מפרישים המעורבים בתגובה מול התוצרים המטבוליים של החיידקים, וכן פגמים שנמצאו בתהליך הקשור להתפתחות הדלקת ולרזולוציה שלה.

מחקרים שבדקו את מכלול הגנים התורשתיים (גנום) מצאו מיקומים ספציפיים וקבועים בכרומוזומים (לוקוס), מופעלים על ידי גורמים סביבתיים שהתוצאה היא שתגובת מערכת החיסון המולדת (Innate immune system) או מערכת החיסון ההסתגלותית (Adaptive immune system) לקויה[9].

גורמים שקשורים לתגובת מערכת החיסון המולדת: לקוי בתפקוד של רירית המעי (Intestinal mucosal barrier)[10], לקוי בתפקוד של תאי פנאט[11], שחיקה של הרשתית תוך-פלזמית בתוך תאי מערכת העיכול[12], תגובה לקויה לחלבונים לא מקופלים[13], תהליכי אוטופגיה לקויים[13], פגיעה בזיהוי מיקרוביוטה על ידי קולטני זיהוי דפוסים (Pattern recognition receptors)[14][15].

גורמים שקשורים לתגובת מערכת החיסון הסתגלותית: חוסר איזון של תא T רגולטורי (Regulatory T cell)[16] וציטוקינים (Cytokines)[17], הפרעה בנדידת תאי דם לבנים ממערכת הדם למעי[18].

גורמי סיכון להופעת מחלת קרוהן

עריכה

הגורם הסיכון הכי משמעותי לחלות במחלת קרוהן הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה במחלה. גורמי סיכון נוספים הם: עישון , חשיפה לטיפול אנטיביוטי[19], עירוניות[20], אפנדקטומיה (כריתת תוספתן) , ניתוח שקדים, מבחינה תזונתית- תזונה עשירה בשומן , מוצרי בשר[21], מחסור בויטמין D[20], צריכה של מזון מעובד(Ultra-processed food)[22].

מנגנון המחלה (פתופיזיולגיה)

עריכה

המחלה היא תוצאה של גורמים פתולוגים רבים, שהגורם המרכזי הוא מידת התגובה החיסונית והדלקתית. התגובה החיסונית המולדת קשורה לפגמים ברירית המעי. התגובה החיסונית המסתגלת קשורה לתגובת תאי לימפציט מסוג TH1 , תא T רגולטורי בתיווך ציטוקינים. הנדידה של תאים לאזור הדלקת נקבעת גם על ידי המטריצה חוץ-תאית ופעילות המטאלופרוטאין וביטוי יתר של מולקולות הדבקה (אנ'). כמו כן המחלה נגרמת מהאינטארקציה של הפתוגן הפונדקאי בין רירית המעי למיקריוביוטה של דרכי העיכול[23].

מחלת קרוהן מתאפיינת בפגיעות סגמנטליות, כלומר, המחלה אינה מופיעה בצורה רציפה לאורך כל המעי, אלא במקטעים חולים שמופרדים על ידי אזורים בריאים. מצב זה מכונה Skip lesions. הפגיעה במקטעים החולים כוללת את כל שכבות דופן המעי, תהליך הקרוי פגיעה טרנסמוראלית (Transmural).[24] במקרים קלים של המחלה, ניתן לראות כיבים שטחיים ואפתות על פני שטח המעי במהלך בדיקה אנדוסקופית. במחלה פעילה יותר, מספר כיבים יכולים להתאחד ולהתפרש לאורך ולרוחב המעי, תוך שמירה על אזורים בריאים סביבם, מראה המכונה "cobblestone appearance" (מראה של רחוב מרוצף אבנים).[25] בנוסף, מחלת קרוהן עשויה להוביל להיווצרות פסאודו-פוליפים (Pseudopolyps), בדומה למה שניתן לראות בקוליטיס כיבית.[26]

בחלק מהמקרים מחלה פעילה מתאפיינת ביצירת דלקת מקומית באזורים מסוימים של המעי, לצד הופעה של פיסטולות, שהן חיבורים לא תקינים בין חלקי מעיים שונים או בין המעיים לרקמות אחרות בגוף, כמו שלפוחית השתן או העור. פיסטולות אלו עשויות לעבור תהליך של ריפוי לא תקין, שבמהלכו נוצרת צלקת (פיברוזיס) שגורמת להיצרות של המעיים. נוסף על כך, אחד המאפיינים הייחודיים של מחלת קרוהן הוא התעבות המזנטריום, רקמת שומן העוטפת את המעיים, אשר תהליך זה מתבטא בתופעה הקרויה "creeping fat"[27] שבה השומן העוטף את המעי מתפשט ומתעבה. תופעה זו עשויה לגרום להיווצרות הידבקויות בין חלקי מעיים שונים ולפיסטולות נוספות.[28][29]

הימצאות גרנולומות משתנה בין מחקרים שונים. נוכחותן של גרנולומות משויכת להופעת גיל צעיר יותר של ההמחלה[30], ולתסמינים קליניים רבים יותר. סוג הגרנולומות השכיח בקרוהן הוא מסוג[31] Noncaseating granulomas

 
שכבות המעי

במצב תקין, הרירית של המעי מכילה כמות קטנה של לימפוציטים ותאי פלסמה המפוזרים בשכבה הנקראת השכבה המיוחדת (Lamina propria) מספר המצבורים הלימפואידיים ברירית, המורכבים מלימפוציטים, תאי פלסמה והיסטוציטים (Histiocyte), הוא מועט יחסית. עם זאת, במחלת קרוהן, ישנה עלייה משמעותית במספר הלימפוציטים ותאי הפלסמה בלמינה פרופריה, וכן במספר המצבורים הלימפואידיים. בנוסף, מופיעים מצבורים לימפואידיים חדשים בשכבת התת רירית (Submucosa) (הנקראת גם מצבור לימפואידי סובמוקוזלי), ולעיתים אף בשכבות עמוקות יותר של דופן המעי.[32]

תסמינים וסימנים

עריכה
 
דפוסי מחלת קרוהן במעי

מטופלים עם מחלת קרוהן יכולים להציג קשת רחבה של תסמינים קליניים, החל ממחלה קלה ועד מחלה קשה המחייבת ניתוחים חוזרים.

מחלת קרוהן יכולה לפגוע לכל אורך מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת. כ-50% מן החולים, סובלים ממחלה המערבת הן את המעי העקום והן את המעי הגס, 25% סובלים ממחלה המערבת את המעי העקום בלבד ו-25% מעורבות של המעי הגס בלבד[33]. מעורבות של אזור האנלי (פי הטבעת) ופריאנלי (סביב פי הטבעת) שכיחה בין 25%-35% מהחולים. הפגיעה באזור הפריאנלי יכול לבוא לידי ביטוי כפיסטולה, פיסורה, אבצסים והיצרות של התעלה האנאלית[34].

ב1998 נבחרו שלושה קריטריונים (Vienna classification[35]) להבנת הסימפטומים של המחלה: 1. גיל האבחון (עד גיל 40 או מעל גיל 40), 2. מיקום המחלה (המעי העקום, המעי הגס, מעי הגס והעקום יחד, מערכת עיכול עילונה). 3. אופי המחלה (דלקתית, נוטה ליצור הצרות ונוטה ליצור פיסטולות)

ב2005 הורחבו קריטריונים אלה (Montreal classifications[36]) מבחינת גיל (עד גיל 16, בין גיל 16 עד 40 ומעל גיל 40), לאופי המחלה התווסף מעורבות של האזור הפריאנלי.

התסמינים של המחלה מושפעים מהמיקום שלה במערכת העיכול ומנוכחות או היעדר הצרויות ופיסטולות. התסמינים הנפוצים הם: שלשול, ירידה במשקל, כאבי בטן ועייפות[37]. יש מחקרים המצביעים שתסמינים עשויים להיות נוכחים באופן כרוני לאורך תקופה סמויה ארוכה של חודשים ואפילו שנים לפני שהאבחנה מתבססת[38].

התסמינים שמובילים את המטופל לפניה לגורם רפואי הם בדרך כלל שלשולים, כאבי בטן וירידה במשקל, אך לא תמיד. לפעמים, קיים רק סימפטום בודד למשל כאבי בטן , במקרים אחרים, דלקת התוספתן עשוי להוביל לתחילה זיהוי של המחלה. עבור אחרים, ממצאים מחוץ למערכת העיכול (למשל, בעיות במפרקים או ממצאים בעור) עשויים להיות הסימן הראשון ללא כאבי בטן משמעותיים[39].

תסמינים וסימנים של מחלת קרוהן על פי אופי המחלה

עריכה
  • מחלה שגורמת להצרויות: החולה עלול לפתח חסימות מעיים (בדרך כלל של המעי הדק). חסימות מעיים מאופיינים בחוסר גזים ויציאות, קולות מעיים מוגברים, בחילות והקאות.[6]
  • מחלה שמאופיינת בפיסטולות חודרניות או מורסות: כאשר קיימת מורסה, בנוסף לכאבי בטן, חולים עלולים לסבול מסימנים מערכתיים כגון חום וצמרמורות. עלול גם להופיע סימנים חריפים של דַלֶקֶת הַצֶפֶק. סימנים יופיעו בהתאם למיקום הפיסטולה: שלשול במקרים של פיסטולה בין שני חלקים של המעי הדק (enteroenteric), זיהום בדרכי השתן בפיסטולה בין שלפוחית השתן למעי (enterovesicular) או בין דרכי השתן למעי (enterouretheral), או מעבר של צואה מהנרתיק במקרה של פיסטולה בין הנרתיק למעי (enterovaginal). דוגמה נוספת של פיסטולה היא בעור במקרה של חיבור בין העור למעי (enterocutaneous).[6]
  • מחלה של מערכת העיכול העליונה: אפתות בפה[40], פגיעה בקיבה והתריסריון, היכולה להביא לבחילות, הקאות וכאב אפיגסטרי.

במקרים קשים של מחלת קרוהן עלול להיות גם דימום בצואה אם כי זה מאפיין יותר את מחלת קוליטיס כיבית.

המחלה מחוץ למערכת העיכול

עריכה

קרוהן היא מחלה המערבת מערכות נוספות מלבד מערכת העיכול, אצל 43% מחולי קרוהן נראה השפעה של המחלה על מערכות גוף נוספות[40]. תסמינים במערכת העיכול ומחוצה יכולים להיות תוצאה של פעילות המחלה (למשל, אנמיה מחוסר ברזל), קשורה לטיפולים רפואיים וכירורגיים (למשל, חוסר ספיגה עקב תפקוד לא תקין של המעיים או לאחר הסרת אזור של המעיים), או שניהם[41].

סיבוכים

עריכה

סיבוכי מעיים שכיחים במחלת קרוהן כוללים דלקת במעי הדק והגס (ileocolitis) המלווה בהיווצרות פיסטולות פנימיות או חיצוניות ואבצסים. כמו כן, קיימים מקרים של היצרויות העלולות להוביל לחסימת מעיים. סיבוכים נדירים יותר כוללים התנקבות המעי, התפשלות מעיים, והתפתחות של גידול ממאיר.[47]

  • התנקבות המעי: מתרחשת בכ-1% עד 2% מן החולים, לרוב במעי העקום (Terminal Ileum).[48][49]
  • אבצסים תוך בטניים ואגניים: מתרחשים אצל 10% עד 30% מן החולים. הטיפול בהם נעשה באמצעות ניקוז תחת טומוגרפיה ממוחשבת (CT), חלק החולים יזקקו גם לניתוח כריתה של מקטע המעי החולה. במחקר שנערך בישראל, נמצא כי גורמי סיכון לאבצסים כוללים: מחלה במיקום המעי הדק והגס, מעורבות של האזור הפריאנלי, סימנים קליניים כמו חום, לצד מדדי דם כגון יחס גבוה בין נויטרופילים ללימפוציטים ורמות מוגברות של חלבון C מגיב (CRP).[50]
  • פיסטולה- כ-30% מחולי קרוהן יפתחו פיסטולה, הטיפול בהתאם לסימפטומים של המטופל, החל מטיפול תרופתי ועד להתערבות ניתוחית.[51]
  • חסימת מעיים: במחקר רטרוספקטיבי (Retrospective cohort study) נמצא שמתוך 304,149 חולי קרוהן, כ-27,024 (כ-8.9%) פיתחו חסימת מעיים. חסימה זו מקושרת לעיתים קרובות להיווצרות היצרויות הנגרמות מדלקת טרנסמוראלית ופיברוזיס, שמובילים להיצרות חלל המעי.[52]

הסיכון לסרטן

עריכה

הסיכון הכללי לחולי קרוהן לחלות בסרטן גבוה בכ-30% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כאשר גורמי סיכון נוספים כוללים טיפול תרופתי ממושך, גיל צעיר בעת האבחנה, ומעורבות מחלה נרחבת במערכת העיכול.[53]

  • סרטן המעי הגס: הסיכון המצטבר לסרטן המעי הגס מגיע ל-8% לאחר 20 שנות מחלה בקרב חולים עם מעורבות של המחלה במעי הגס.[53] הסיכון גבוה פי 2.4 מאשר באוכלוסייה הכללית.[54] נמצא שמעקב באמצעות קולונוסקופיה כל לשנה עד שלוש שנים חיונית לגילוי מוקדם ומניעה של סרטן המעי גס אצל חולי קרוהן.[55]
  • סרטן המעי הדק: הסיכון לחלות בסרטן המעי הדק גבוה במיוחד בקרב חולי קרוהן, עם שכיחות של כ-2.2% לאחר 25 שנות מחלה.[53]
  • לימפומה: חולי קרוהן נמצאים בסיכון מוגבר פי 2 לחלות בלימפומה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. טיפול בתרופות מדכאות חיסון מעלה את הסיכון ללימפומה פי 3-5.[53] יש מחקרים שמצאו שחולי קרוהן נמצאים בסיכון מוגבר לפתח לימפומה, גם ללא שימוש בתרופות מדכאות חיסון.[54]
  • סרטן עור: סיכון מוגבר פי 4-7 לסרטן עור שאינו מלנומה, בעיקר בחולים המטופלים בתרופות מדכאות חיסון.[53]

ממצאי מעבדה ודימות

עריכה

במסגרת האבחון של מחלת קרוהן, בדיקות דם הן כלי חשוב לזיהוי של תהליכים דלקתיים והערכת מצבו הבריאותי הכללי של המטופל. בדיקות אלו אינן ספציפיות למחלה, אך הן מסייעות בזיהוי של דלקת פעילה והשלכותיה על מערכות הגוף השונות. הנה כמה מהבדיקות העיקריות הנערכות:

  • חלבון מגיב C (C-reactive protein או בקיצור CRP) הוא סמן דלקתי המציין דלקת פעילה בגוף. רמות מוגברות של CRP מצביעות על פעילות דלקתית חריפה, כמו זו שמתרחשת במחלת קרוהן. הערכים של CRP משמשים גם להערכת חומרת הדלקת ומעקב אחר התגובה לטיפול.[56] שקיעת דם מואצת (ESR) עשויה לשקף פעילות של מחלת קרוהן בחלק מהחולים. עם זאת, רמות תקינות של ESR או CRP אינן שוללות צורך בהערכה נוספת במקרה של חשד למחלה פעילה.[57]
  • רמת אלבומין בדם- רמת אלבומין נמוכה יכולה להעיד על מחלה פעילה או מצב של תת תזונה אצל חולי קרוהן.[58] לפי מחר אחר נמצא שרמת אלבומין נמוכה אמנם מעידה על מחלה פעילה, אך זה מדד פחות אמין לגבי המצב התזונתי.[59]
  • ספירת דם מלאה (CBC) היא כלי המסייע בזיהוי מצבים נלווים למחלה. אנמיה, הנפוצה בקרב חולים, עשויה להיגרם ממגוון גורמים, בהם דלקת כרונית, תת-ספיגה של ברזל, איבוד דם ממושך ותת-ספיגה של ויטמין B12 או חומצה פולית. בנוסף, לויקוציטוזיס (עלייה במספר תאי הדם הלבנים) עשויה להעיד על דלקת כרונית, מורסה, או להיות תוצאה של טיפול בסטרואידים.[57]
  • ניתן למצוא אצל חולי קרוהן חסרים תזונתיים שכוללים רמות נמוכות של חומצה פולית, ויטמין A וויטמין D[60]
  • בדיקות תפקודי כבד משמשות לזיהוי בעיות בכבד ובדרכי כיס המרה, שעלולים לבוא לידי ביטוי בקרב חולי קרוהן.[57]
  • שתי בדיקות סרולוגיות משמשות להבחנה בין מחלת קרוהן לקוליטיס כיבית: נוגדנים ל-ASCA (Anti–Saccharomyces cerevisiae antibody)) נמצאים בשכיחות גבוהה יותר בחולי קרוהן[61], בעוד שנוגדני p-ANCA מופיעים בשכיחות גבוהה יותר בקרב חולי קוליטיס כיבית.[62]
  • קלפרוטקטין (Faecal calprotectin) בבדיקת צואה הוא סמן שנמצא יעיל לניטור מחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס כיבית. הבדיקה מודדת את ריכוז החלבון קלפרוטקטין, המופרש מתאי דם לבנים (נויטרופילים) במהלך תהליכי דלקת במעי. רמות גבוהות של קלפרוטקטין מעידות על נוכחות דלקת פעילה במעי הגס, אך הבדיקה פחות רגישה במקרים בהם הדלקת ממוקמת במעי הדק. לבדיקת קלפרוטקטין בצואה יש ערך רב גם במעקב אחר תגובת המטופלים לטיפול, מאחר ששינויים ברמת החלבון עשויים לשקף את מידת הצלחת הטיפול ולהתריע על התלקחויות אפשריות. הבדיקה היא כלי לא פולשני, המאפשר לרופאים להעריך את מצב המחלה ואת הצורך בהתערבויות טיפוליות נוספות, ללא צורך בבדיקות פולשניות כמו קולונוסקופיה.[63]

בדיקות דימות במחלת קרוהן הן כלים חיוניים לאבחון, ניטור והערכת חומרת המחלה, ומאפשרות זיהוי מדויק של מיקום המחלה וסיבוכיה. להלן פירוט של הבדיקות הנמצאות בשימוש במחלה.

  • קולונוסקופיה – נחשבת למדד הזהב (בדיקת אבחון המדויקת ביותר) לאבחון מחלת קרוהן.[9] במהלך הבדיקה ניתן לקחת ביופסיות לאבחון וניטור המחלה. הבדיקה יכולה לאבחן במידה והמחלה במעי הגס או בחלק הסופי של המעי הדק (המעי העקום).
  • אולטרסאונד בטן יכול לספק מידע חשוב על חומרת מחלת קרוהן, כגון עיבוי דופן המעי, שינויים ברקמת השומן המזנטרית וממצאים נוספים המעידים על פעילות המחלה. יתרונה של הבדיקה הוא היותה לא פולשנית וללא חשיפה לקרינה, מה שהופך אותה מתאימה במיוחד למעקב תכוף ולילדים. עם זאת, אולטרסאונד אינו מהווה תחליף לקולונוסקופיה לצורך אבחון מלא ומקיף.[64]
  • בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) מאפשרת זיהוי של שינויים מבניים במערכת העיכול הנגרמים ממחלת קרוהן. בין הממצאים הנפוצים ניתן לראות עיבוי של דופן המעי (Gastrointestinal wall), המצביע על פעילות דלקתית, ובצקת תת-רירית (Submucosa), האופיינית למחלה פעילה. כמו כן, במצבי דלקת כרונית, מתרחשת היפרטרופיה (Hypertrophy), עיבוי של רקמת השומן המזנטרי – השומן המקיף את דופן המעי שעשויה להעיד על מחלה כרונית או מתקדמת. בנוסף, הבדיקה מאפשרת זיהוי של הצרויות באזורים שונים במערכת העיכול, המהוות סיבוך של המחלה. CT נחשב לכלי חשוב להערכת סיבוכים כמו מורסות ופיסטולות, במיוחד במצבים דחופים.[65] במחלת הקרוהן נהוג לבצע CTE (Computed tomography enterography), שמדגים בעזרת חומר ניגוד את המערכת העיכול. לפני הבדיקה, המטופל יתבקש לשתות כ-1.5 ליטר של חומר ניגוד מדולל, השתייה מתבצעת בהדרגה במשך כשעה עד שעתיים לפני הסריקה. בתחילת הבדיקה מוזרק חומר ניגוד דרך הוריד להדגמה של כלי הדם.[66][67]
  • MRE (Magnetic resonance enterography) היא בדיקת MRI מתקדמת המיועדת להדמיית מערכת העיכול, עם דגש על המעי הדק. הבדיקה מאפשרת זיהוי דלקות, היצרויות, פיסטולות וסיבוכים נוספים של מחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן. יתרונות הבדיקה כוללים הימנעות מחשיפה לקרינה, יכולת להדגים בצורה מדויקת את מבנה ותפקוד המעי.[68]
  • קפסולה אנדוסקופית- היא כלי אבחוני המשמש כאשר קיים חשד למעורבות של מחלת קרוהן במעי הדק. הבדיקה מאפשרת להדגים נגעים, דלקות וכיבים באזורים שאינם נגישים באמצעות קולונוסקופיה. בנוסף, קפסולה אנדוסקופית משמשת להערכת תגובת המטופל לטיפול, וכן לזיהוי חולים הנמצאים בסיכון גבוה להחמרת המחלה או להישנות לאחר ניתוח.[69]

טיפול תרופתי

עריכה

טיפול התרופתי במחלת קרוהן מורכב ומתפתח כל הזמן. מטרת הטיפול היא לא רק להקל על התסמינים, אלא גם להשיג ריפוי של רירית המעי ודופן המעי, ובכך למנוע סיבוכים לטווח ארוך.[19] הטיפול התרופתי מותאם אישית לכל מטופל, תוך התחשבות בחומרת המחלה, מיקום הדלקת, היסטוריה טיפולית, גורמי סיכון ומאפיינים אישיים נוספים.[70] לעיתים הטיפול מורכב ממספר תרופות שהרופא משנה בהתאם למצבו הקליני וממצאי מעבדה ודימות.

  • אמינוסליצילאטים (Aminosalicylate)- מנגנון הפעולה המדויק לא יודע אך הן עוזרות להרגיע את הדלקת במעי על ידי "ניקוי" של חומרים מזיקים (רדיקלים חופשיים) וכן על ידי הפחתת הפרשת חומרים שגורמים לגיוס תאי דם לבנים לאזור המודלק, מה שמפחית את הנזק לרקמת המעי.[71] במחקר אורך אירופאי נמצא שתרופות אלה היו יעילות ללא צורך בטיפול נוסף.[72] לעומת זאת מחקרים אחרים מצאו שתרופות אלו אינן יעילות במיוחד לטיפול במחלת קרוהן ואינן מומלצות לטיפול או למניעה.[70][19] דוגמאות לתרופות בקבוצה זאת: סולפאסאלאזין[73] (Sulfasalazine, משווק בשם מסחרי: Salazopyrin), מסאלאמין[74](Mesalazine, משווק בשמות מסחריים:Rafassal, Pentasa ,Asacol).
  • סטרואידים: חולים עם מחלת קרוהן בדרגה בינונית עד קשה מטופלים בסטרואידים. הם תרופות בעלות פעילות אנטי דלקתית[70]. עם זאת, סטרואידים אינם משחקים תפקיד בטיפול אחזקה (Maintenance).[57] להלן דוגמאות לתרופות בקבוצה זאת: בודזונייד יעיל להשגת הפוגה קלינית במחלת קרוהן קלה עד בינונית באזור המעי הדק או האיליאוצקאלי, הוא נסבל היטב, אך אינו מיועד לשימוש לטווח ארוך.[19] פרדניזון בטיפול בהתלקחויות חריפות, לא מומלצת לשימוש לטווח ארוך עקב תופעות לוואי במיוחד בקורסים חוזרים של טיפול.[75]
  • אנטיביוטיקה: לאנטיביוטיקה תפקיד במצבים כמו פיסטולה פריאנלית, אבצסים תוך בטניים במחלת קרוהן. האנטיביוטיקות השכיחות לשימוש: מטרונידזול[76] (Metronidazole, משווק בשם מסחרי Flagyl), ציפרופלוקסציןוריפקסימין[77] (Rifaximin).[78]
  • תרופות מדכאות מערכת החיסון- תרופות אלו פועלות על ידי דיכוי פעילות מערכת החיסון ובכך מפחיתות את הדלקת המאפיינת את המחלה.[79] דומגאות לתרופות בקבוצה זאת: אזתיופרין (Azathioprine, משווק בשם מסחרי imuran), מרקפטופורין (Mercaptopurine), מתוטרקסט.
  • התרופות הביולוגיות לטיפול במחלת קרוהן כוללות מספר קבוצות, כאשר כל אחת מהן פועלת במנגנון שונה.
    • מעכבי TNF (TNF inhibitor)) -פועלות על ידי עיכוב של חלבון TNF(Tumor necrosis factor), המעורב בתהליך הדלקת. תרופות אלו יעילות בהשגת רמיסיה קלינית והפחתת תסמינים, בטיפול בביטויים מחוץ למעי, כגון בעיות עור, עיניים ומפרקים. הן יעילות בטיפול בפיסטולות ובהפחתת סיכון להישנות המחלה לאחר ניתוח.[70][19] דוגמאות לתרופות בקבוצה זאת: אינפליקסימאב (Infliximab[80], משווק בשמות מסחריים: ,Ixifi ,Remicade ,Remsima), אדלימומאב[81] (Adalimumab משווק בשם מסחרי:Humira), וסרטיוליזומאב פגול ([82]Certolizumab pegol, משווק בשם מסחרי:Cimzia).
    • מעכבי אינטגרינים (Integrin Inhibitors) הם נוגדנים הפועלים על ידי עיכוב תנועת תאי חיסון לרירית המעי.[70] דוגמה לתרופה בקבוצה זאת: ודוליזומאב (Vedolizumab[83][84], שם מסחרי: Entyvio). קיימים מעכבי אינטגרין אחרים אשר נבדקו ונמצאו לא יעילים.[19]
    • מעכבי אינרלוקין (interleukin) תרופה זו מעכבת את פעילותם של ציטוקינים, שקשורים לתהליכי הדלקת במחלת קרוהן.[85] דוגמה לתרופה בקבוצה זאת: אוסטקינומאב[86] (Ustekinumab, משווק בשמות מסחריים: Wezlana ,Stelara).
    • מעכבי JAK (Janus kinase inhibitor) הם תרופות דרך הפה המשמשות לטיפול גם במחלת קרוהן, אך יש להן התוויות נגד משמעותיות והם עדיין בשלבי מחקר שונים[19]. תרופות בקבוצה זאת: אופדסיטיניב (Upadacitinib[87], משווק בשם מסחרי Rinvoq), פילגוטניב (Filgotinib).
    • מעכבים TL1A[88] נמצאים בפיתוח ובשלבי ניסוי מתקדמים לטיפול בקרוהן ובמחלות נוספות. החברות המעורבות בפיתוח:[89] Teva[90], Roche[91], Merck
  • מעכבי S1P (Sphingosine-1-phosphate receptor modulator). מווסתים את יציאת הלימפוציטים מהטחול וקשרי הלימפה אל מחזור הדם הסיסטמי, ובכך מפחיתים דלקת במעי במחלות מעי דלקתיות[92]. דוגמה לתרופה בקבוצה זו: אוזנימוד ([93]Ozanimod, משווק בשם Zeposia) – אושרה לקוליטיס כיבית ונמצאת בשלבי מחקר בקרוהן.[94]
  • קנאביס: ישנן עדויות לכך ששאיפת קנאביס מפחיתה את תסמיני מחלת הקרוהן[95].

התזונה בחולי קרוהן

עריכה

כ-70% מחולי קרוהן עלולים לחוות תת-תזונה ואובדן משקל, הנגרמים לעיתים כתוצאה מתת-ספיגה בשל דלקת כרונית או ניתוחים במערכת העיכול. בנוסף, עלולים להתפתח חסרים בחלבון ובברזל, ובמקרים רבים קיימת ירידה בצריכת המזון עקב חשש מהחמרת תסמינים.[96] לא ניתן להמליץ על "דיאטה אחת" שתקדם הפוגה בכל חולי קרוהן עם מחלה פעילה בשל היעדר ראיות חד-משמעיות והטרוגניות גבוהה של הנתונים. חולי קרוהן בסיכון לפתח מצב תזונתי ירוד והיווצרות חסרים תוזנתיים. לכל מטופל יש צורך בגישה תזונתית מותאמת אישית, עדיף בהנחיית דיאטנית קלינית.[97] קיימת טענה כי התזונה יכולה לשנות ישירות את הרכב המיקריוביוטה במעי שהוא בין הגורמים להופעת המחלה.[98] להלן התייחסות למספר דיאטות שכיחות בטיפול בחולי קרוהן ולרכיבים ספציפיים בתזונה.

תזונה בזמן מחלה פעילה

עריכה
  • הזנה אנטרלית מלאה (Exclusive Enteral Nutrition - EEN) היא שיטת תזונה שבה כל הצריכה הקלורית והתזונתית מתקבלת מפורמולות רפואיות, ללא אכילת מזון מוצק דרך הפה או דרך זונדה. מומלצת כקו ראשון לטיפול בילדים עם מחלת קרוהן, בהתאם להנחיות האירופאיות. למבוגרים מומלצת במקרים של תת תזונה או כהכנה לניתוח.[99] במחקר רטרוספקטיבי נמצא שדיאטה זאת הובילה לתוצאות תזונתיות וכירורגיות טובות יותר בקרב חולי קרוהן, בהשוואה להזנת תוך ורידית.[100]
  • הזנה תוך ורידית-מומלצת רק כאשר תזונה אנטרלית (דרך הפה או זונדה) אינה אפשרית או נכשלה. לפני ואחרי ניתוח, במיוחד בחולים עם תת-תזונה חמורה או כאשר לא ניתן לשוב לתזונה דרך הפה.[101] קיימת תזונה נוספת PEN - Partial Enteral Nutrition שהיא שילוב בין מזון רגיל למזון מתוך פורמולות רפואיות.
  • דיאטת (Crohn’s Disease Treatment-with-Eating Diet) CD-TREAT - דיאטה שנועדה לחקות את השפעת EEN תוך שימוש במזון רגיל במקום פורמולות רפואיות. הימנעות מגלוטן, לקטוז ואלכוהול. החלפת מלטודקסטרין (פחמימה מלאכותית ב-EEN) בעמילן עמיד ודל-סיבים. הפחתת פחמימות מורכבות לטובת תכולת חלבון גבוהה יותר, תוספת מולטיוטמינים (Multivitamin).[102]
  • דיאטת CDED (Crohn’s Disease Exclusion Diet) נחשבת לקלה ליישום, עם היענות גבוהה ויעילות ארוכת טווח. מומלץ לילדים ולמבוגרים עם קרוהן להתחיל בה בשלב מוקדם, במיוחד כאשר יש צורך בהשגת הפוגה מהירה או במקרה של כישלון הטיפול הביולוגי. עם זאת, הדיאטה מתאימה רק בהיעדר התוויות נגד, כגון הפרעות תפקודיות חמורות במעי או חסימה במערכת העיכול.[103] הדיאטה מבוססת על שילוב בין פורמולה נוזלית לבין רשימה של מזונות מוגבלים, בשלב 1 (6 שבועות) מחצית מהתזונה מבוססת על 50% פורמולה בשילוב של מזונות מוגדרים, שלב 2 (7-12 שבועות) על 25% פורמולה בשילוב מגוון רחב של מזונות והחל משבוע 13 מאפשרת לצרוך את כלל המזונות תוך הימנעות ממזונות בעלי פוטנציאל מזיק.[104]
  • דיאטת פוד מאפ (FODMAP) היא שיטת של הורדת מזונות להפחתת תסמיני עיכול, הכוללת הוצאת פחמימות קצרות שרשרת שעלולות לגרום לכאבי בטן ואי נוחות. הדיאטה מתמקדת בצמצום מזונות עשירים בפרוקטוז, לקטוז, סורביטול ועוד, הנוטים להתסס במעי ולגרום לנפיחות ושלשולים.[105][106] התזונה נפוצה בקרב חולי קרוהן, ומחקרים מצביעים על כך שהיא עשויה להפחית כאבי בטן, שלשולים ונפיחות.[107]

תזונה בזמן הפוגת המחלה

עריכה
  • תזונה ים תיכונית -תזונה הים-תיכונית , העשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ושמן זית, ובעלת צריכה מתונה של מזון מעובד ומקור מהחי, הראתה השפעות חיוביות אפשריות במחלות מעי דלקתיות[108][109] בנוסף להשפעתה על מחלות מעי דלקתיות, התזונה הים-תיכונית נמצאה כמשפיעה על ירידה בתחלואה ממחלות לב וכלי דם, להפחתת היארעות ותמותה מסרטן, ולשיעור נמוך יותר של פרקינסון ואלצהיימר.[110]
  • תזונה צמחונית למחצה- נמצאה כקשורה לשכיחות נמוכה יותר ו/או להתקדמות איטית יותר של מחלות מעי דלקתיות.[111]
  • תוספת רכיבי תזונה- חסרים תזונתיים שכיחים שכדאי לבדוק מתן תוספת: ויטמין B12, חומצה פולית, סידן, ויטמין D, אבץ, ברזל.[96]

השפעת רכיבים תזונתיים על מחלת קרוהן

עריכה
  • מזון מעובד- נמצא קשר בין צריכה גבוהה יותר של מזון מעובד (Ultra-processed food) לבין שכיחות גבוהה יותר של תחלואה במחלת קרוהן.[22]
  • בשר מעובד- צריכה תכופה של בשר מעובד (Processed meat) נמצאה קשורה לעלייה בסיכון לתמותה בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות, בעוד שלא נמצא קשר דומה עם סוגי בשר אחרים.[112] במחקר שפורסם ב2024 נמצא שתזונה עשירה בסיבים תזונתיים ודלת שומן שפרה את הסימפטומים של חולי קרוהן.[113]
  • סיבים תזונתיים- מחקרים מצביעים על היתרונות של סיבים תזונתיים עבור חולים במחלות מעי דלקתיות , אך עדיין לא נקבע באופן חד משמעי איזה סוגי סיבים ובאיזה כמות יספקו את מירב התועלת ויהיו נסבלים על ידי החולים.[114]
  • מוצרי חלב- מוצרי חלב הם בין הרכיבים התזונתיים השנויים ביותר במחלוקת בנוגע להשפעתם על מחלות מעי דלקתיות, במאמר סקירה שפורסם בשנת 2024 לא נמצאו עדויות חד-משמעיות לכך שמוצרי חלב משפיעים על ההיארעות (הסיכוי לחלות) או על מהלך המחלה.[115]
  • שומנים וסוכרים- עלייה בצריכת שומנים וסוכרים במדינות מערביות במאה ה-20 מקבילה לעלייה בתחלואה בקרוהן.[116]
  • חומצות שומן- במאמר סקירה מקיף לא נמצאה השפעה חד משמעית לחומצות שומן אומגה-3 ושל אומגה-6 במניעה וטיפול של קרוהן.[117]

טיפול ניתוחי

עריכה

לפי הספרות 50% עד 80% מחולי קרוהן יזדקקו לניתוח במהלך חייהם[118], אולם יש מחקרים המצביעים שטיפול תרופתי ביולוגי מוקדם קשור לשיעור נמוך יותר של התערבות ניתוחית[119]. במקרים של ניתוח אלקטיבי, חשוב לשפר את מצבו התזונתי של המטופל לפני הניתוח. יש להעדיף תזונה דרך הפה כגישה עיקרית לשיפור מצב התזונה של החולה לפני הניתוח, מכיוון שהוכח כי היא מפחיתה סיבוכים אחרי הניתוח. בניתוחים אלקטיבים טכניקת הניתוח העדיפה היא בשיטה של לפרוסקופיה[120] בשנים האחרונות פותחה שיטת ERAS (Enhanced Recovery After Surgery) לניהול טיפולי לפני ואחרי ניתוחים. שיטה שנמצאה יעילה בניתוחים אלקטיביים בחולים עם מחלות  מעי דלקתיות,[121] . השיטה הוכחה כיעילה במניעת סיבוכים ובזירוז החזרה לתפקוד, דוגמאות לעקרונות מרכזיים בשיטה: הימנעות מצום ממושך לפני הניתוח, התחלה מוקדמת של הזנה לאחר הניתוח, וניוד מוקדם של המטופל.[96]

האינדיקציות לניתוח אצל חולי קרוהן:

חסימת מעיים כתוצאה מהיצרות במעי נותרה אחת הסיבות השכיחות ביותר להתערבות רפואית בחולי מחלת קרוהן.

  • חסימת מעיים חריפה, מרבית החסימות נפתרות באמצעות טיפול ראשוני שמבוסס על צום, מתן נוזלים תוך ורידיים, הזנה תוך ורידית וטיפול בסטרואידים להקטנת הדלקת והבצקת. במקרים בהם החסימה אינה מגיבה לטיפול השמרני, נשקלת התערבות ניתוחית[122].
  • חסימת מעיים כרונית לרוב נובעת מתהליך פיברוטי (לַיֶּפֶת), כחלק מתהליך האבחנה יש לשלול שהחסימה לא נובעת מגידול סרטני. במקרה של תהליך פיברוטי האופציות לטיפול:
    • הרחבה בעזרת בלון במהלך אנדוסקופיה במקום ההיצרות עם הצלחה כ-90% בהקלה על סימפטומים לטווח הקצר[122], או חתך בהיצרות, סטריקטורוטומי - (stricturotomy) במהלך אנדוסקופיה[123]
    • ניתוח סטריקטורפלסטי (Strictureplasty). הוא הליך כירורגי בהרדמה כללית שבה שיטת פתיחת ההיצרות נעשית בהתאם לגודל ההיצרות תוך שימור רקמת המעי[51], היצרות ממוקדת (עד 7 ס"מ) בשיטת Heineke–Mikulicz, היצרות בינונית (בין 7-15ס"מ) בשיטת Finney והיצרות רחבה בשיטת Michelassi.
    • הטיפול הכירורגי המועדף הבא הוא כריתה של המקטע המעורב עם הַשָׁקָה בין חלקי המעי הבריאים כדי למנוע בעתיד תסמונת המעי הקצר.במקרים שלא ניתן לעשות השקה בין חלקים בריאים של המעי, תישקל האפשרות לכריתה רחבה יותר של המעי עם יצירת סטומה.[124] השקה מסוג Kono-S קשורה לרוב לשיעור נמוך יותר של הישנות המחלה.[120]
  • מורסה- נוכחות של מורסה (אבצס) מתרחשת עד 20% מחולי קרוהן. זה יכול להיות קשור עם סיבוכי אחרים כגון פיסטולות והיצרות. חולים אלו לרוב מגיעים לחדר המיון עם חום המלווה בכאבי בטן, גוש נמוש ורגישות במישוש. במקרים מסוימים (כ-28%), מצב זה עשוי להיות מלווה בסיבוך של אלח דם. הטיפול הראשוני יכלול בדרך כלל ניקוז המורסה תחת הדמיה ואנטיביוטיקה. בהתאם למצב החולה יישקל המשך טיפול תרופתי או התערבות כירורגית שכוללת כריתה חלקית או רחבה של החלק המודלק.[124]
  • התנקבות המעי מהווה מצב חירום רפואי המחייב התערבות כירורגית דחופה, שכן עיכוב בניתוח עלול להגביר את הסיכון לתחלואה ותמותה. הטיפול כולל כריתה של המקטע הפגוע, ולאחריה ביצוע השקה או יצירת סטומה קבועה או זמנית, בהתאם למצבו הקליני של המטופל.[124]
  • פיסטולה- הטיפול מתחיל עם הכנסת סטון (Seton stitch) שהוא חוט כירורגי גמיש המוחדר דרך הפיסטולה כדי למנוע סגירה מוקדמת שלה ולשפר את ניקוז ההפרשות. במקביל ניתן טיפול תרופתי שכולל לרב טיפול ביולוגי ואנטיביוקה. טיפול נוסף, שחלקו עדיין נמצא בשלבי מחקר, כולל הזרקת תאי גזע ממקור חיצוני או מתרומה עצמית ישירות לאזור הפיסטולה, במטרה לעודד ריפוי ולצמצם את התהליך הדלקתי. במקרים שבהם הטיפול השמרני אינו מצליח, קיימות אפשרויות ניתוחיות שונות לסגירת הפיסטולה.[120]
  • מחלה באזור פי הטבעת עשויה לכלול פיסטולות, מורסות, היצרויות ונגעים הנגרמים כתוצאה מדלקת כרונית. הטיפול דומה לטיפול בפיסטולות, ובמקרים שבהם אין שיפור, ייתכן צורך ביצירת סטומה קבועה או זמנית כאמצעי להפחתת הדלקת ולשיפור איכות החיים.[120]
  • מגה-קולון טוקסי (Toxic megacolon) הוא מצב מסכן חיים שעלול להופיע בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות, מוגדר כאשר מתרחשת התרחבות של המעי הגס הרוחבי ל-6 ס"מ ומעלה, במקביל להופעת סימפטומים קליניים כגון שלשולים חמורים, חום, קצב לב מהיר, מדדי דלקת מוגברים ועוד. הטיפול הראשוני כולל ניהול תרופתי אינטנסיבי, אך במקרה של סיבוכים או חוסר תגובה לטיפול, נדרש ניתוח חירום לטיפול במצב.[124]
  • דימום עלול להיגרם עקב דלקת וכיבים הגורמים לפגיעה בכלי דם. טיפול ראשוני יכלול ייצוב המטופל וטיפול באמצעות אנדוסקופיה, אנגיוגרפיה ועירוי דם לפי הצורך. ניתוח יערך במקרה של כישלון טיפול הראשוני, אי-יציבות ממושכת ודימום חוזר.[124]
  • מחלה חמורה במעי העקום שאינה מגיבה לטיפול תרופתי מהווה התוויה לכריתה המקטע החולה של המעי, ולעיתים עדיפה על טיפול תרופתי ממושך.[120]
  • מחלה חמורה במעי הגס, ניתן לשקול כריתה חלקית או מלאה של המעי הגס, בהתאם להיקף המחלה ולתגובת המטופל לטיפול השמרני.[120]
  • ניתוח חוזר עקב סיבוך מניתוח קודם (לדוגמה חסימת מעיים) או מחלה פעילה שאינה מגיבה לטיפול.
  • סרטן המעי הגס או דיספלזיה של המעי הגס כממצא טרום-סרטני

אופציות ניתוחיות של המעי

  • כריתת המעי העקום וחלק מהמעי הגס (Ileocecal Resection) – כריתת החלק האחרון של המעי הדק והמעי הגס הימני.
  • כריתת מעי דק (Small Bowel Resection) – מבוצעת במקרים של היצרויות מרובות או מחלה פעילה שאינה מגיבה לטיפול.
  • כריתת מעי גס חלקית (Segmental Colectomy) – מסירים רק את החלק החולה במעי הגס, תוך חיבור הקטעים הבריאים.
  • כריתת מעי גס מלאה (Total Colectomy) – כריתה של כל המעי הגס, לעיתים תוך שימור הרקטום.
  • כריתת רקטום ומעי גס (Proctocolectomy) – הסרה מוחלטת של המעי הגס והרקטום, לרוב עם אילאוסטומיה (Ileostomy) קבועה.
  • בנוסף יצירה של סטומה קבועה או זמנית מהמעי הגס (Colostomy) או המעי הדק (Ileostomy)

השתלת צואה

עריכה

השתלת צואה FMT (Faecal microbiota transplantation) הוא טיפול שבו מעבירים מיקרוביוטה (חיידקי מעיים) מתורם בריא למערכת העיכול של מטופל במטרה לאזן מחדש את אוכלוסיית החיידקים ולשפר את תפקוד המעי. ניתוח מחקר סקירה שבדק את השפעת הטיפול, מצא ש62% השיגו הפוגה קלינית.[125]

היבטים פסיכולוגיים במחלת קרוהן

עריכה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מחקרים מראים שכיחות גבוהה יותר של אבחנות פסיכיאטריות בקרב חולי קרוהן, אך הקשר בין לחץ נפשי לחומרת המחלה או מהלכה הקליני אינו חד-משמעי, וישנם מחקרים עם תוצאות סותרות.[126]

הריון אצל חולות במחלות מעי דלקתיות

עריכה

לחולות במחלה "שקטה" של קרוהן או קוליטיס כיבית שיעורי פוריות נורמליים. עם זאת, התלקחויות במחלת קרוהן עלולות להביא להתהוות צלקות על החצוצרה, וכן מחלות פריאנאליות שונות היכולות להתבטא בכאב בעת קיום יחסי מין. אצל נשים החולות בקוליטיס כיבית ושעברו ניתוח להסרת המעי הגס עם יצירת פאוץ', נמצאו שיעורי פריון נמוכים יותר, ככל הנראה לאור צלקת או חסימה של החצוצרות בגלל תהליך אגני דלקתי.

טרם הכניסה להריון, יש להיות ברמיסיה (הפוגה מן המחלה) לפחות חצי שנה, היות שיש עליה בשכיחות של הפלות, לידות מת ופגמים התפתחותיים עובריים כאשר יש התפרצות של המחלה במהלך ההריון. אצל חולות קרוהן עם מחלה פריאנאלית, יש המלצה לניתוח קיסרי כדי להקטין את הסיכוי להתהוות של פיסטולה או אבצס כתוצאה מלידה ווגינלית רגילה.

במהלך ההריון וההנקה ניתן להשתמש בתרופות כגון Sulfasalazine, mesalamine ו-balsalazide (בישראל: סאלאזופירין, פנטסה, רפאסל, אסאקול) אולם יש ליטול תוספת של חומצה פולית במקרה שנוטלים סאלאזופירין (Sulfasalazine). גם בסטרואידים ניתן להשתמש במהלך ההריון אם יש מחלה בינונית עד חריפה. אנטיביוטיקה לשימוש במהלך ההריון היא אמפיצילין וצפלוספורין, לתקופות מוגבלות, כאשר ניתן לקחת מטרונידזול רק החל מהטרימסטר השני. אין לקחת ציפרופלוקסצין בהריון. אימוראן ו-6-MP ניתנות בהריון ומקושרים לסיכון מינימלי אם בכלל, אולם הניסיון שבמתן תרופות אלו עודנו מוגבל, ומקובל לקחתן כשיש החרפה של המחלה ואין מנוס מלקחתן. תרופות ביולוגיות (אינפליקסימאב, אדאלימומאב) מאושרות לשימוש במהלך ההריון ולא הראו עליה בהפלות או בסיבוכים אחרים אולם יש להשתמש בהן רק במקרה שהשימוש חיוני (מסווגות כ-Class B).

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מחלת קרוהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Petagna, L.et al, Pathophysiology of Crohn’s disease inflammation and recurrence, Biol Direct 15, 23, 2020
  2. ^ Mahesh Gajendran et al, A comprehensive review and update on Crohn's disease, Disease-a-Month 64,2, 2018, עמ' 20-57
  3. ^ Gade, A. K., Douthit, N. T., & Townsley, E., Medical Management of Crohn's Disease, Cureus, 12(5), 2020
  4. ^ Pasternak, G et al, Crohn’s Disease: Basic Characteristics of the Disease, Diagnostic Methods, the Role of Biomarkers, and Analysis of Metalloproteinases: A Review, Life 13(10), 2023
  5. ^ Molodecky NA et al, Increasing incidence and prevalence of the inflammatory bowel diseases with time, based on systematic review, Gastroenterology 142(1), 2012
  6. ^ 1 2 3 4 Feuerstein JD, Cheifetz AS., Crohn Disease: Epidemiology, Diagnosis, and Management, Mayo Clin Proc. 92(7), 2017, עמ' 1088-1103
  7. ^ Stulman MY et al, Epidemiology of Inflammatory Bowel Diseases in Israel: A Nationwide Epi-Israeli IBD Research Nucleus Study, Inflamm Bowel Dis 27(11), 2021, עמ' 1784-1794
  8. ^ Overview of Crohn's Disease, Crohn’s & Colitis Foundation
  9. ^ 1 2 Baumgart DC, Sandborn WJ., Crohn's disease, Lancet Nov 3;380, 2012, עמ' 1590-1605
  10. ^ Sa'ad Y. Salim & Johan D. Söderholm, Importance of disrupted intestinal barrier in inflammatory bowel diseases, Inflammatory Bowel Diseases 17, Issue 1, 2011, עמ' 362–381
  11. ^ Lee VH, Gulati AS, Implications of Paneth cell dysfunction on gastrointestinal health and disease, Curr Opin Gastroenterol Nov 1;38(6), 2022, עמ' 535-540
  12. ^ Eugene, S. P., Reddy, V. S., & Trinath, J, Endoplasmic Reticulum Stress and Intestinal Inflammation: A Perilous Union, Frontiers in immunology 11, 2020
  13. ^ 1 2 Kirsty M Hooper et al, Between Autophagy and the Unfolded Protein Response: Implications for Inflammatory Bowel Disease, Inflammatory Bowel Diseases Volume 25, Issue 4, 2019, עמ' 661–671
  14. ^ C. Abraham, M. T. Abreu & J. R. Turner, Pattern Recognition Receptor Signaling and Cytokine Networks in Microbial Defenses and Regulation of Intestinal Barriers, Gastroenterology 162(6), 2022, עמ' 1602-1616
  15. ^ K. Iyer, L. Erkert & C.Becker, Know your neighbors: microbial recognition at the intestinal barrier and its implications for gut homeostasis and inflammatory bowel disease, Frontiers, ‏2023
  16. ^ Clough JN et al, Regulatory T-cell therapy in Crohn’s disease: challenges and advances, Gut 69, 2020, עמ' 942–952
  17. ^ M. Leppkes & M.F. Neurath, Cytokines in inflammatory bowel diseases – Update 2020, Pharmacological Research 158, 2020
  18. ^ M. Veny et al., Controlling leukocyte trafficking in IBD, Pharmacological Research 159, 2020
  19. ^ 1 2 3 4 5 6 7 M. Dolinger et al, Crohn's disease, The Lancet 403, 2024
  20. ^ 1 2 D. Piovani et al, Environmental Risk Factors for Inflammatory Bowel Diseases: An Umbrella Review of Meta-analyses, Gastroenterology 157 (3), 2019
  21. ^ M. Zhao et al, Systematic review with meta-analysis: environmental and dietary differences of inflammatory bowel disease in Eastern and Western populations, Alimentary Pharmacology & Therapeutics 55 (3), 2022
  22. ^ 1 2 J. Chen et al, Intake of Ultra-processed Foods Is Associated with an Increased Risk of Crohn’s Disease, Journal of Crohn's and Colitis 17(4), 2023
  23. ^ Petagna, L et al, Pathophysiology of Crohn’s disease inflammation and recurrence., Biol Direct 15, 2020
  24. ^ V. Solitano et al, Endoscopic Skipping, Stricturing, and Penetrating Complications in Crohn’s Disease on Tandem Ileo-colonoscopy and Cross-sectional Imaging: A Retrospective Cohort Study, Inflammatory Bowel Diseases, 2024-08-31 doi: 10.1093/ibd/izae192
  25. ^ Tadakazu Hisamatsu, Typical Endoscopic Findings and Diagnostic Criteria for Crohn’s Disease, Tokyo: Springer Japan, 2018, עמ' 77–83, ISBN 978-4-431-56018-0. (באנגלית)
  26. ^ M. Rezapour et al, Reclassifying Pseudopolyps in Inflammatory Bowel Disease: Histologic and Endoscopic Description in the New Era of Mucosal Healing, Crohn's & Colitis 360 1, 2019 doi: 10.1093/crocol/otz033
  27. ^ Y. Yin et al, Creeping fat formation and interaction with intestinal disease in Crohn's disease, United European Gastroenterology Journal 10, 2022-12 doi: 10.1002/ueg2.12349
  28. ^ P. Wetwittayakhlang et al, The Optimal Management of Fistulizing Crohn’s Disease: Evidence beyond Randomized Clinical Trials, Journal of Clinical Medicine 11, 2022-01 doi: 10.3390/jcm11113045
  29. ^ I. Aggeletopoulou et al, Creeping Fat in Crohn’s Disease—Surgical, Histological, and Radiological Approaches, Journal of Personalized Medicine 13, 2023-07 doi: 10.3390/jpm13071029
  30. ^ K. Turner et al, Significance of the Epithelioid Granuloma in Biopsies of Crohnʼs Colitis, Inflammatory Bowel Diseases 20, 2014-12 doi: 10.1097/mib.0000000000000196
  31. ^ W. Massey et al, Non-caseating granulomas are associated with stricturing Crohn’s disease, Inflammatory Bowel Diseases 30, 2024 doi: 10.1093/ibd/izae020.126
  32. ^ C. A. Rubio et al, Lymphoid aggregates in Crohn's colitis and mucosal immunity, Virchows Archiv 463, 2013 doi: 10.1007/s00428-013-1474-5
  33. ^ M. Gajendran et al, A comprehensive review and update on Crohn's disease, Disease-a-Month 64(2), 2018
  34. ^ P. Alyssa et al, Management of Perianal Crohn's Disease, The American Journal of Gastroenterology 118(8), 2023
  35. ^ Gasche, C. et al, A simple classification of Crohn's disease: Report of the Working Party for the World Congresses of Gastroenterology, Vienna 1998, Inflammatory Bowel Diseases 6 (1), 2000
  36. ^ R. Sehgal & W. A. Koltun, Scoring systems in inflammatory bowel disease, Expert Review of Gastroenterology & Hepatology 4 (4), 2010
  37. ^ P. Hendy & A.Hart, A Review of Crohn’s Disease, European Medical Journal, 2013
  38. ^ Burgmann T. C. I. et al, The Manitoba Inflammatory Bowel Disease Cohort Study: prolonged symptoms before diagnosis--how much is irritable bowel syndrome?, Clin Gastroenterol Hepatol 4 (5), 2006
  39. ^ 1 2 3 Freeman H. J., Natural history and long-term clinical course of Crohn's disease, World journal of gastroenterology 20(1), 2014
  40. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 G. Roda, Crohn’s disease, Nature Reviews Disease Primers 6(22), 2020
  41. ^ 1 2 3 4 5 Lichtenstein G.R. et al, Increased Lifetime Risk of Intestinal Complications and Extraintestinal Manifestations in Crohn’s Disease and Ulcerative Colitis, Gastroenterology & hepatology 18(1), 2022
  42. ^ אריתמה נודוזום, באתר אינופמד
  43. ^ A. V. Marzano et al, Cutaneous Manifestations in Patients With Inflammatory Bowel Diseases: Pathophysiology, Clinical Features, and Therapy, Inflammatory Bowel Diseases 20 (1), 2014
  44. ^ W Pytrus, A Review of Ophthalmic Complications in Inflammatory Bowel Diseases, J. Clin. Med, 2022, עמ' 11(24)
  45. ^ Yan Gong, Yishu He, Mengting Wan, Hong Chen, Risk Factors for Gallstones in Crohn’s Disease: A Systematic Review and Meta-Analysis, Digestive Diseases and Sciences, 2024-09-25 doi: 10.1007/s10620-024-08597-1
  46. ^ Libor Vítek, Bile Acid Malabsorption in Inflammatory Bowel Disease, Inflammatory Bowel Diseases 21 (2), 2015
  47. ^ R. Zissin et al, Computed tomographic findings of abdominal complications of Crohn's disease--pictorial essay, Canadian Association of Radiologists Journal 56, 2005
  48. ^ J. W. Kim et al, Incidence of and Risk Factors for Free Bowel Perforation in Patients with Crohn’s Disease, Digestive Diseases and Sciences 62, 2017 doi: 10.1007/s10620-017-4539-5
  49. ^ S.Köklü et al, Crohn's disease presenting with multiple intestinal "perforation", Journal of Crohn's and Colitis 4, 2010 doi: 10.1016/j.crohns.2009.11.003
  50. ^ T. Khoury et al, A Validated Score Assessing the Risk of an Intra-Abdominal Abscess in Patients with Crohn's Disease Presenting at the Emergency Department, Journal of Crohn's & Colitis 13, 2019 doi: 10.1093/ecco-jcc/jjz043
  51. ^ 1 2 E. M. Meima et al, Surgical management of Crohn’s disease: a state of the art review, International Journal of Colorectal Disease 36, 2021 doi: 10.1007/s00384-021-03857-2
  52. ^ S. Malik et al, Analysis of patients with Crohn's disease and intestinal obstruction: a National Inpatient Sample study, Annals of Gastroenterology 37, 2024 doi: 10.20524/aog.2024.0911
  53. ^ 1 2 3 4 5 Evie Carchman, Crohn's Disease and the Risk of Cancer, Clinics in Colon and Rectal Surgery 32, 2019-07, עמ' 305–313 doi: 10.1055/s-0039-1683923
  54. ^ 1 2 A. C. von Roon et al, The risk of cancer in patients with Crohn's disease, Diseases of the Colon and Rectum 50, 2007 doi: 10.1007/s10350-006-0848-z
  55. ^ T. Wilkins et al, Colorectal Cancer Screening and Surveillance in Individuals at Increased Risk, American Family Physician 97, 2018
  56. ^ S. Vermeire, G. Van Assche, P. Rutgeerts, Laboratory markers in IBD: useful, magic, or unnecessary toys?, Gut 55, 2006 doi: 10.1136/gut.2005.069476
  57. ^ 1 2 3 4 Leyla J Ghazi et al, Crohn Disease Workup, Medscape, ‏2019
  58. ^ E Squirell et al, A170 serum albumin as a measure of inflammation or malnutrition in inflammatory bowel disease: a cross sectional study, Journal of the Canadian Association of Gastroenterology 5, 2022 doi: 10.1093/jcag/gwab049.169
  59. ^ V. L. Ribeiro Cabral, L. de Carvalho, S. J. Miszputen, Importância da albumina sérica na avaliação nutricional e de atividade inflamatória em pacientes com doença de Crohn, Arquivos de Gastroenterologia 38, 2001 doi: 10.1590/S0004-28032001000200005
  60. ^ G. Caio et al, Nutritional Treatment in Crohn’s Disease, Nutrients 13, 2021 doi: 10.3390/nu13051628
  61. ^ בדיקת נוגדנים מסוג ASCA, באתר Infomed
  62. ^ בדיקת נוגדנים לציטופלסמה של נויטרופילים ANCA, באתר Infomed
  63. ^ F. Vernia et al, Is fecal calprotectin an accurate marker in the management of Crohn's disease?, Journal of Gastroenterology and Hepatology 35, 2020
  64. ^ N. D. Stenczel et al, The role of the intestinal ultrasound in Crohn’s disease diagnosis and monitoring, Journal of Medicine and Life 14, 2021
  65. ^ Giuseppe Cicero, Silvio Mazziotti, Crohn’s disease at radiological imaging: focus on techniques and intestinal tract, Intestinal Research 19, 2020-11-25, עמ' 365–378 doi: 10.5217/ir.2020.00097
  66. ^ R Ilangovan et al, CT enterography: review of technique and practical tips, The British Journal of Radiology 85, 2012
  67. ^ What is computed tomography (CT) enterography?, Johns Hopkins Medicine
  68. ^ R. Ahmad et al, Magnetic resonance imaging in the management of Crohn’s disease: a systematic review and meta-analysis, Insights into Imaging 12, 2021, עמ' 118 doi: 10.1186/s13244-021-01064-9
  69. ^ Asaf Levartovsky, Rami Eliakim, Video Capsule Endoscopy Plays an Important Role in the Management of Crohn’s Disease, Diagnostics 13, 2023-01, עמ' 1507 doi: 10.3390/diagnostics13081507
  70. ^ 1 2 3 4 5 M. C. Sulz et al, Treatment Algorithms for Crohn’s Disease, Digestion 101, 2020 doi: 10.1159/000506364
  71. ^ S. M. Greenfield, N. A. Punchard, J. P. Teare, R. P. H. Thompson, The mode of action of the aminosalicylates in inflammatory bowel disease, Alimentary Pharmacology & Therapeutics 7, 1993, עמ' 369–383 doi: 10.1111/j.1365-2036.1993.tb00110.x
  72. ^ J. Burisch et al, The use of 5-aminosalicylate for patients with Crohn’s disease in a prospective European inception cohort with 5 years follow-up – an Epi-IBD study, United European Gastroenterology Journal 8, 2020 doi: 10.1177/2050640620945949
  73. ^ סלאזופירין, באתר משרד הבריאות
  74. ^ רפאסאל, באתר משרד הבריאות
  75. ^ Hannah Walton, Beatriz Gros, Shahida Din, Crohn's disease, Medicine 52, 2024 doi: 10.1016/j.mpmed.2024.01.011
  76. ^ מאגר התרופות אגף הרוקחות, באתר משרד הבריאות
  77. ^ מאגר התרופות אגף הרוקחות, באתר משרד הבריאות
  78. ^ Daya K. Jha, Shubhra Mishra, Usha Dutta, Vishal Sharma, Antibiotics for inflammatory bowel disease: Current status, Indian Journal of Gastroenterology 43, 2024-02, עמ' 145–159 doi: 10.1007/s12664-024-01537-x
  79. ^ Kelly Cushing, Peter D. R. Higgins, Management of Crohn Disease: A Review, JAMA 325, 2021 doi: 10.1001/jama.2020.18936
  80. ^ רמיקד, באתר משרד הבריאות-מאגר התרופות אגף הרוקחות
  81. ^ יומירה, באתר משרד הבריאות-מאגר התרופות אגף הרוקחות
  82. ^ סימזיה, באתר משרד הבריאות-מאגר התרופות אגף הרוקחות
  83. ^ אנטיביו תוך ורידי, באתר משרד הבריאות-מאגר התרופות אגף הרוקחות
  84. ^ אנטיביו תת עורי, באתר משרד הבריאות-מאגר התרופות אגף הרוקחות
  85. ^ Yvette N. Lamb, Sean T. Duggan, Ustekinumab: A Review in Moderate to Severe Crohn’s Disease, Drugs 77, 2017-07-01, עמ' 1105–1114 doi: 10.1007/s40265-017-0765-6
  86. ^ סטלרה, באתר משרד הבריאות-מאגר התרופות אגף הרוקחות
  87. ^ רינבוק, באתר משרד הבריאות-מאגר התרופות אגף הרוקחות
  88. ^ F. Lusetti et al, The TL1A inhibitors in IBD: what’s in the pot?, Expert Review of Gastroenterology & Hepatology, 2025 doi: 10.1080/17474124.2025.2450795
  89. ^ Merck to Present New Long-Term Data for Tulisokibart, Merck
  90. ^ Teva and Sanofi Announce Duvakitug, Teva
  91. ^ Roche enters into a definitive agreement to acquire Telavant, Roche
  92. ^ Tenzin Choden, Nathaniel Aviv Cohen, David T. Rubin, Sphingosine-1 Phosphate Receptor Modulators, Gastroenterology & Hepatology 18, 2022
  93. ^ זפוסיה, באתר משרד הבריאות-מאגר התרופות אגף הרוקחות
  94. ^ Jie Wang et al, Review article: the sphingosine 1 phosphate/sphingosine 1 phosphate receptor axis, Alimentary Pharmacology & Therapeutics 55, 2022 doi: 10.1111/apt.16741
  95. ^ Department of Gastroenterology and Hepatology, Meir Medical Center and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University, Kfar Saba, Israel., Cannabis induces a clinical response in patients with Crohn's disease: a prospective placebo-controlled study.
  96. ^ 1 2 3 פורום גסטרו עמותת עתיד, טיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות, באתר עמותת הדיאטניות והתזונאיות בשיראל, ‏2018
  97. ^ A. Forbes et al, ESPEN guideline: Clinical nutrition in inflammatory bowel disease, Clinical Nutrition 36, 2017 doi: 10.1016/j.clnu.2016.12.027
  98. ^ James D. Lewis, The Role of Diet in Inflammatory Bowel Disease, Gastroenterology & Hepatology 12, 2016-01, עמ' 51–53
  99. ^ N. Mitrev,et al, Review of exclusive enteral therapy in adult Crohn’s disease, BMJ Open Gastroenterology 8, 2021 doi: 10.1136/bmjgast-2021-000745
  100. ^ Z. Sun et al, Impact of total parenteral nutrition v. exclusive enteral nutrition on postoperative adverse outcomes in patients with penetrating Crohn’s disease undergoing surgical resection: a retrospective cohort study, British Journal of Nutrition 132, 2024 doi: 10.1017/S0007114524001247
  101. ^ I. H. Rosenberg, Total Parenteral Nutrition (TPN) in Inflammatory Bowel Disease, Dordrecht: Springer Netherlands, 1982, עמ' 244–253, ISBN 978-94-009-7516-3
  102. ^ V. Svolos et al, Treatment of Active Crohn’s Disease With an Ordinary Food-based Diet That Replicates Exclusive Enteral Nutrition, Gastroenterology 156, 2019 doi: 10.1053/j.gastro.2018.12.002
  103. ^ D. Xu et al, Progress and Clinical Applications of Crohn's Disease Exclusion Diet in Crohn's Disease, Gut and Liver 18, 2024 doi: 10.5009/gnl230093
  104. ^ מהי דיאטת ModuLife?, באתר ModuLife
  105. ^ תמי אדיב, אורלי וייסיד, דיאטת FODMAP למעי רגיש, באתר כללית, ‏2024
  106. ^ דיאטת Fodmap, באתר שיבא תל השומר
  107. ^ E. Starz et al, The Modification of the Gut Microbiota via Selected Specific Diets in Patients with Crohn’s Disease, Nutrients 13, 2021 doi: 10.3390/nu13072125
  108. ^ A. Migdanis et al, The Relationship of Adherence to the Mediterranean Diet with Disease Activity and Quality of Life in Crohn’s Disease Patients, Medicina 60, 2024 doi: 10.3390/medicina60071106
  109. ^ Lihi Godny, Iris Dotan, Is the Mediterranean Diet in Inflammatory Bowel Diseases Ready for Prime Time?, Journal of the Canadian Association of Gastroenterology 7, 2024 doi: 10.1093/jcag/gwad041
  110. ^ F. Sofi et al, Adherence to Mediterranean diet and health status: meta-analysis, BMJ 337, 2008 doi: 10.1136/bmj.a1344
  111. ^ C. Christensen et al, Diet, Food, and Nutritional Exposures and Inflammatory Bowel Disease or Progression of Disease: an Umbrella Review, Advances in Nutrition 15, 2024 doi: 10.1016/j.advnut.2024.100219
  112. ^ H. Chen et al, Meat consumption and all-cause mortality in 5763 patients with inflammatory bowel disease: A retrospective cohort study, eClinicalMedicine 47, 2022 doi: 10.1016/j.eclinm.2022.101406
  113. ^ Abreu, Maria T. (2024-08-31), A high-fiber, low-fat diet improves the symptoms and metabolic profile of patients with Crohn’s disease, doi:10.1101/2024.08.30.24312853, נבדק ב-2025-02-20
  114. ^ L. Loy et al, Dietary Fiber in Inflammatory Bowel Disease: Are We Ready to Change the Paradigm?, Nutrients 16, 2024 doi: 10.3390/nu16081108
  115. ^ Radoslaw Kempinski, Damian Arabasz, Katarzyna Neubauer, Effects of Milk and Dairy on the Risk and Course of Inflammatory Bowel Disease versus Patients’ Dietary Beliefs and Practices: A Systematic Review, Nutrients 16, 2024-01, עמ' 2555 doi: 10.3390/nu16152555
  116. ^ A. Agus, et al, Western diet induces a shift in microbiota composition enhancing susceptibility to Adherent-Invasive E. coli infection and intestinal inflammation., Scientific Reports 6, 2016 doi: 10.1038/srep19032
  117. ^ S. M. Ajabnoor et al, Long-term effects of increasing omega-3, omega-6 and total polyunsaturated fats on inflammatory bowel disease and markers of inflammation, European Journal of Nutrition 60, 2021 doi: 10.1007/s00394-020-02413-y
  118. ^ G. Khoudari, et al, Rates of Intestinal Resection and Colectomy in Inflammatory Bowel Disease Patients After Initiation of Biologics: A Cohort Study, Clinical Gastroenterology and Hepatology 20, 2022 doi: 10.1016/j.cgh.2020.10.008
  119. ^ Cindy C Y Law et al, Early Biologic Treatment Decreases Risk of Surgery in Crohn’s Disease but not in Ulcerative Colitis: Systematic Review and Meta-Analysis, Inflammatory Bowel Diseases 30, 2024 doi: 10.1093/ibd/izad149
  120. ^ 1 2 3 4 5 6 M. Adamina et al, ECCO Guidelines on Therapeutics in Crohn’s Disease: Surgical Treatment, Journal of Crohn's and Colitis 18, 2024 doi: 10.1093/ecco-jcc/jjae089
  121. ^ D. Peng et al, Effect of enhanced recovery after surgery on inflammatory bowel disease surgery: A meta-analysis, World Journal of Clinical Cases 10, 2022 doi: 10.12998/wjcc.v10.i11.3426
  122. ^ 1 2 Molly M. Ford, Crohn's Disease Obstructions, Clinics in Colon and Rectal Surgery 34, 2021 doi: 10.1055/s-0041-1729926
  123. ^ M. Lukas et al, Endoscopic Stricturotomy, Gastroenterology 162, 2022 doi: 10.1053/j.gastro.2021.12.083
  124. ^ 1 2 3 4 5 M. M. Chiarello et al, Therapeutic strategies in Crohn’s disease in an emergency surgical setting, World Journal of Gastroenterology 28, 2022 doi: 10.3748/wjg.v28.i18.1902
  125. ^ F. Cheng, Z. Huang, W. Wei, Z. Li, Fecal microbiota transplantation for Crohn’s disease: a systematic review and meta-analysis, Techniques in Coloproctology 25, 2021-05-01 doi: 10.1007/s10151-020-02395-3
  126. ^ Cristina Stasi, Ermes Orlandelli, Role of the Brain-Gut Axis in the Pathophysiology of Crohn’s Disease, Digestive Diseases 26, 2008 doi: 10.1159/000116774

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מחלת_קרוהן&oldid=40684272"