Wachet auf, ruft uns die Stimme רי"ב 140

קנטטה מאת יוהאן סבסטיאן באך

Wachet auf, ruft uns die Sitmme (גרמנית: "עורי, הקול אלינו קורא") היא קנטטה כוראלית מאת יוהאן סבסטיאן באך. הקנטטה היא אחת היצירות המפורסמות ביותר פרי עטו של באך. הקנטטה בוצעה לראשונה ב-25 בנובמבר 1731, יום ראשון העשרים ושבעה שאחרי חג השילוש, המצוין רק בשנים בהן חג הפסחא נחגג מוקדם. הקנטטה נכתבה כחלק ממחזור הקנטטות הכוראליות השני שהחל להלחין באך ב-1724. הפרק הרביעי עובד מאוחר יותר לכוראל רי"ב 645, הראשון בחמשת כוראלי שיבלר שפותחו על יסוד פרקים בקנטטות שונות מאת המלחין.

היסטוריה עריכה

הקנטטה מבוססת על ההמנון הלותרני בן שלוש השורות מאת פיליפ ניקולאי[1], ומילות ומנגינת ההמנון מופיעות בפנטזיה הכוראלית הפותחת, בכוראל לטנורים ובכוראל המסיים. יתר פרקי הקנטטה נכתבו על ידי אלמוני, המושפע משירת האהבה בשיר השירים. היצירה בוצעה פעם אחת בניצוחו של באך[2], בכנסיית ניקולאי, לייפציג ב-25 בנובמבר 1731. הנושא האסכטולוגי של הקנטטה הביא לכך שנקשרה בתקופת האדוונט ועל כן מקובל לבצע אותה באותם השבועות.

מבנה עריכה

הקנטטה כתובה לסופרן, טנורים, בס, מקהלה, קרן, שני אבובים, אבוב טנור, כינור פיקולו, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו כולל בסון. בספרם, אלפרד דירר וריצ'רד ג'ונס מעלים כי משך היצירה צוין בכתובים "כ-31 דקות" המלמד על ביצוע איטי למדי[3] . הקנטטה כתובה בשבעה פרקים:

  1. פנטזיה כוראלית (מקהלה) Wachet auf, ruft uns die Stimme
  2. רצ'יטטיב (טנור) Er kommt, er kommt (הוא בא, הוא בא)
  3. דואט (סופרן, בס) Wenn kömmst du, mein Heil? (מתי תבוא, גואל נפשי?)
  4. כוראל (טנורים או טנור) Zion Hört die wächter singen (ציון שומעת השומר מזמר)
  5. רצ'יטטיב (בס) So geh herein zu mir, (כך בואי נא אל תוכי)
  6. דואט (סופרן, בס) Mein Freund ist mein (דודי לי הוא)
  7. כוראל (מקהלה) Gloria sei dir gesungen (תהיל נזמר לך)

מוזיקה עריכה

המלחין ויליאם ויטאיקר העריך את הקנטטה כאחת מיצירותיו הבשלות ביותר של באך, ואף כתב עליה "קנטטה נטולת חולשה, לא תו מיותר, טכנית, רגשית ורוחנית מהמעלה הגבוהה ביותר".

הפרק הפותח הוא פנטזיה כוראלית על הבית הראשון בהמנון מאת ניקולאי. הקו הראשון מבוצע על ידי קול הסופרן במקהלה על יסוד המלודיה המקובלת של ההמנון. התזמורת מנגנת קו עצמאי על יסוד שני מוטיבים, אחד מקצב מנוקד והשני סולם עולה בקצב סינקופי. הקולות הנמוכים מבצעים פוליפוניה חופשית הנעה בין הקריאות התכופות " wach auf!" ו-"Wo, Wo?" והפוגטה המשופעת במליסמות (שירת מנגינה בהחזקת הברה אחת) על "Halleluja", בעלת הדמיון לפתיחת קנטטה רי"ב 102 ול-Kyrie מהמיסה רי"ב 235. ג'ון אליוט גרדינר מציין את המרקם התזמורתי והמקצב המשולש הסינקופי כחלק מסגנון האוברטורה הצרפתית המוכרת של באך, ואף קורא לבאך "אבי הג'אז" בשל האיכות הסינקופית והמנוקדת.

הדואט הראשון, נכתב על ידי משורר אלמוני. כינור הפיקולו מנגן ריקוד איטי (סיציליאנו) כאובליגטו, בעוד הסופרן שרה את תפקיד "הנפש" והבס ממשיך את תפקיד "קול ישוע" מהרצ'יטטיב המקדים. הנושא לקוח מתפקיד האבוב באריה הפותחת ברי"ב 82 שבאך עשה בו שימוש גם לתפקיד הכינור באריה Erbarme dich, mein Gott מהמתאוס פסיון.

אפשר שהפרק הרביעי, הכוראל לטנורים, הוא מרכז הקנטטה. הבית השני בהמנון מאת ניקולאי. הפרק הוא פרלוד על כוראל הנפתח בנגינת הכינורות (להוציא הפיקולו), הויולה והקונטינאו ולאחר חזרה נכנסים הטנורים במלודיה ארוכה. הפרק עובד מאוחר יותר לעוגב סולו ומוכר בישראל בשל שימושו בחדשות הערוץ הראשון בעבר.

הפרקים החמישי והשישי נכתבו גם הם על ידי המשורר האלמוני, והם המשך לשיר הדודים (ראה שיר השירים), גרדינר מציין את הדמיון לכתיבה האופראית בת זמנו של באך על בניית המתחים הנשנת והטרצות והסקסטות המקבילות.

הפרק השביעי והמסיים הוא כוראל פשוט על הבית האחרון בהמנון.

ביצוע עריכה

מהאהודות שבקנטטות של באך, הוקלטה פעמים רבות, בין היתר על ידי גרדינר ומקהלת מונטוורדי, על ידי טון קופמן וסולני הבארוק אמסטרדם, על ידי מסאקי סוזוקי וקולגיום באך יפן, על ידי הלמוט רילינג והתזמורת הקאמרית של וירטמברג, על ידי ניקולאוס הרנונקור וה"קונצנטוס מוזיקוס וין", פיטר יאן לסינק וקולגיום באך הולנד ועוד רבים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ההמנון מאת פיליפ ניקולאי בויקיטקסט גרמנית
  2. ^ [1]קלאוס הופמן עמוד 5
  3. ^ Dürr, Alfred; Jones, Richard D. P. (2006).’’’The Cantatas of J. S. Bach: With Their Librettos in German-English Parallel Text’’’. Oxford University Press. pp. 648–653. ISBN 0-19-929776-2