נפוליאון השני
נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרט, הידוע כנפוליאון השני (20 במרץ 1811 – 22 ביולי 1832), דוכס רייכשטאט, היה לזמן קצר קיסר צרפת דה יורה.
לידה |
20 במרץ 1811 פריז, צרפת |
---|---|
פטירה |
22 ביולי 1832 (בגיל 21) וינה, אוסטריה |
שם לידה | Napoléon François Joseph Charles Bonaparte |
מדינה | צרפת |
מקום קבורה | |
פרסים והוקרה | |
קורות חייו
עריכהנפוליאון השני נולד ב-20 במרץ 1811 כתוצאה מנישואיהם של הקיסר נפוליאון בונפרטה ואשתו השנייה הארכידוכסית מריה לואיזה מאוסטריה, בתו של פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה. הוא הוכתר כ"הוד מלכותו מלך רומא", תואר אשר יועד על ידי נפוליאון האב ליורשו החוקי, אך בפועל היה תואר כבוד בלבד.
שלוש שנים לאחר לידתו בפריז התמוטטה הקיסרות הצרפתית הראשונה אשר הוקמה בידי אביו ואותה עתיד היה לרשת. נפוליאון הראשון, שהודח על ידי הסנאט, ויתר ב-6 באפריל 1814 על כיסאו ותוארו לטובת בנו העולל. בנו זה נלקח על ידי אמו הקיסרית לטירת בלואה שבעמק הלואר. נפוליאון השני החזיק בתוארי אביו חמישה ימים בלבד. לאחר מכן תבעו מנהיגי בעלות הברית, שפלישתם לצרפת הדיחה את נפוליאון הראשון מכיסאו, שיתפטר ללא תנאי, ובכך ביטלו למעשה את העברת הקיסרות לנפוליאון השני התינוק.
לאחר חזרתו של נפוליאון הראשון לצרפת, תקופה המכונה "מאה הימים", והתפטרותו החוזרת בסופה, אישר הסנאט ביום ההתפטרות (22 ביוני 1815) את קיסרותו של נפוליאון השני, אשר שהה באותה עת באוסטריה. כניסת כוחות בעלות הברית ב-7 ביולי אותה שנה שמה קץ לשלטון קצר מועד זה.
ימיו האחרונים
עריכהלאחר 1815, חי נפוליאון השני – כאסיר, למעשה – בארמון הקיסרי ארמון שנברון בווינה, על אף שגלותו לא הוכרזה מעולם בפומבי. בשנת 1818 הוענק לו התואר "דוכס רייכשטאט" כמעין פרס ניחומים על אובדן ירושתו המקורית – קיסרות צרפת. ב-22 ביולי 1832 נפטר נפוליאון השני משחפת בארמון שבו הוחזק[1].
נפוליאון השני לא הורשה מעולם להתכתב עם אביו, שהיה אסור באי הנידח סנט הלנה.
מורשת
עריכהעל אף תקופת שלטונו הקצרה, הוא מוכר בתואר נפוליאון השני, למעט בחוגים בונפרטיסטים, שם הוא מכונה "מלך הרומאים". הנציג הבא לבית בונפרטה שעתיד היה לשלוט בצרפת, נפוליאון השלישי, לקח לעצמו כינוי זה בהכירו בתקופת קיסרותו של בן דודו הצעיר.
נפוליאון השני נודע בצרפת בכינוי "L'Aiglon" (בצרפתית: "העיט הקטן"). המחזאי הצרפתי אדמון רוסטאן חיבר מחזה הנקרא באותו כינוי ומתאר את חייו של נפוליאון השני.
בשנת 1940 הועברו עצמותיו של נפוליאון השני לצרפת כמחווה אישית של אדולף היטלר. לאחר ההעברה נקברו עצמותיו לצד קברו של אביו בארמון האינווליד בפריז.
אילן יוחסין
עריכה
גלריה
עריכה-
דיוקן נפוליאון השני מאת מוריץ דפינגר
-
דיוקן נפוליאון השני מאת לאופולד בוכר
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- נפוליאון השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נפוליאון השני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- נפוליאון ה-2, (1811-1832), מלך רומא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה