ג'יין בירקין

ג'יין בירקין
Jane Birkin
	ג'יין בירקין, בפסטיבל הסרטים בוונציה, 2009
לידה	14 בדצמבר 1946; לונדון, הממלכה המאוחדת
פטירה	16 ביולי 2023 (בגיל 76); הרובע השישי של פריז, פריז, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות מונפרנאס
שם לידה	Jane Mallory Birkin
סוגה מועדפת	מוזיקת פופ
מדינה	צרפת, הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	1966–2023 (כ־57 שנים)
מקום לימודים	École Jeannine Manuel; Miss Ironside's School ;
בן או בת זוג	ג'ון בארי (16 באוקטובר 1965–1968) סרז' גינסבורג (1968–1980); ; Jacques Doillon (1980–1991); Olivier Rolin (1995–2008) ;
צאצאים	Kate Barry, שארלוט גינסבורג, Lou Doillon
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (15 באפריל 2022); The Order of the Rising Sun, Gold Rays with Rosette (2018); ניצחונות המוזיקה - אמנית השנה (1992); קצינה במסדר ההצטיינות הלאומי (15 במאי 2015); ניצחונות המוזיקה; קצינה במסדר האימפריה הבריטית ;
	http://janebirkin.fr
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

ג'יין מאלורי בירקין (באנגלית: Jane Mallory Birkin; ‏14 בדצמבר 1946 – 16 ביולי 2023) הייתה שחקנית קולנוע, במאית, דוגמנית וזמרת אנגלייה.

בירקין הייתה ידועה בשל מכלול עבודתה בתחום הקולנוע והזמרה, אך גם בשל חייה הפרטיים, ומערכת יחסיה עם סרז' גינסבורג, עמו שרה את השיר השערורייתי "Je t'aime... moi non plus", בו נשמעת בירקין כשהיא גונחת ונאנחת בצורה המדמה יחסי מין^[1].

לאחר הפרידה מגינסבורג ב-1980 המשיכה בירקין לעבוד גם כשחקנית וגם כזמרת, הופיעה בסרטים עצמאיים שונים והקליטה אלבומי סולו רבים^[2].

על שמה של בירקין קרוי גם "תיק בירקין" המפורסם של הרמס^[3].

ביוגרפיה עריכה

בירקין נולדה בשכונת מרילבון בלונדון בשנת 1946. אמה הייתה השחקנית ג'ודי קמפבל ואביה, דייוויד בירקין, היה קצין בצי המלכותי הבריטי^[4]. היא גדלה בשכונת צ'לסי בלונדון, ואת לימודי התיכון סיימה בפנימייה יוקרתית באי וייט. בשנת 1965 הופיעה בתפקיד זעיר בסרט "The Knack", בבימויו של ריצ'רד לסטר. הצעירה הנאה בלטה כדוגמנית ושחקנית מתחילה בסצנת חיי הלילה של לונדון הסוערת. בגיל צעיר זה נישאה בשנת 1965 לג'ון בארי, המבוגר ממנה ב-13 שנים. ב-1967 נולדה בתם, קייט. הזוג התגרש בשנת 1968 והיא חזרה לגור עם הוריה^[4].

תפקידה החשוב הראשון, בסרט "יצרים" משנת 1966, שיקף מציאות זו. בסרט זה, שביים מיכלאנג'לו אנטוניוני שיחקה בירקין אחת מצמד דוגמניות צעירות המגיעות לדירתו של הצלם תומאס (דייוויד המינגס) ומשתוללות עמו בעירום. תפקיד זה הוביל, בשנת 1968 למבחן בד לסרטו של פייר גרימבלט, "סלוגן". על אף שלא דיברה צרפתית קיבלה בירקין את התפקיד. בסרט כיכב השחקן הצרפתי סרז' גינסבורג, והשניים שרו ביחד את שיר הנושא של הסרט^[5]. עבודתם המשותפת הובילה לקשר רומנטי. באותה שנה גם שיחקה בסרט פסיכדלי הבריטי "Wonderwall", וב-1969 במותחן-ארוטי צרפתי "הבריכה" (La Piscine), לצד אלן דלון ורומי שניידר^[6].

בשנת 1969 כתב גינסבורג שיר בשם "אני אוהבת אותך... גם אני לא" (Je t'aime... moi non plus), שאותו ייעד לבריז'יט בארדו. על אף שבארדו הקליטה את השיר, היא הורתה לגנוז את ההקלטה, בשל נועזותו של השיר. גינסבורג הקליט את השיר כדואט עם בירקין. השיר מתאר במילים מפורשות מעשה מיני, ולקראת סופו בירקין גונחת באופן המדמה יחסי מין. השיר עורר סערה בכל מקום בו הושמע, ונאסר לשידור על ידי תחנות רדיו באיטליה, ספרד ובריטניה. בישראל כיכב השיר במצעד הפזמונים של "גלי צה"ל^[7]. השיר נכלל באלבומם "ג'יין בירקין סרז' גינסבורג" שיצא לאור בשנת 1969, ובו שרה בירקין ארבעה שירים בעלי אופי דומה, לרבות השיר "69 année érotique" (השנה האירוטית 69). התקליט היה ללהיט ולהצלחה קופתית בצרפת.

בירקין המשיכה להקליט תקליטים ביחד עם גינסבורג. בשנת 1973 הופיעה בתפקיד נועז כמאהבתה של בריז'יט בארדו בסרטו של רוז'ה ואדים "לו דון ז'ואן היה אישה". בשנת 1975 הופיעה בסרטו הראשון של גינסבורג, שנקרא אף הוא "Je t'aime... moi non plus".

בירקין המשיכה בשנות ה-70 בקריירה הקולנועית, לצד הקריירה כזמרת. בין היתר הופיעה בסרטים "מוות על הנילוס" (1978) ו"רצח תחת השמש" (1982) על פי ספרי אגאתה כריסטי. בתחילת שנות ה-80 נפרדה מגינסבורג, עם זאת, עדיין המשיכה בשיתוף הפעולה האומנותי עם גינסבורג, עמו הוציאה תקליט משותף בשנת 1983 בשם "Baby alone in Babylone".

בשנות ה-80 שיחקה במספר סרטים של הבמאית אנייס ורדה, בהם: "קונג פו מסטר" (1987) בו שיחקה לצד בתה, שארלוט גינסבורג, וסרט הדוקו-דרמה "Jane B. par Agnès V" ‏(1988)^[8]. באותן השנים שיחקה גם במספר סרטים של הבמאי ז'אק ריווט, בהם "L'Amour par terre"‏ (1984) ו"La Belle Noiseuse" ‏ (1991).

בשנת 1999 הוזמנה להופיע עם שירי סרז' גינסבורג בפסטיבל אביניון. שם היא פגשה את הכנר והמעבד האלג'יראי ג'מאל בנייה והשניים החליטו לעבוד יחד. בנייה עיבד את כל השירים שכתב גינסבורג בשביל בירקין לסגנון צפון אפריקאי, ובירקין הופיעה עמם בכל העולם במופע הנקרא "ערבסק", במשך מספר שנים^[9]. בשנת 2002, הוציאה לאור את אלבום ההופעה החיה "ערבסק"^[10]. בעקבות הצלחת המופע חזרה לתודעת הקהל והוציא שלושה אלבומי אולפן תוך זמן קצר, "Rendez-vous" ‏(2004), Fictions‏ (2006), ו-"Enfants d'Hiver" ‏(2008)^[11].

בשנת 2007 יצא לאקרנים סרטה "ארגזים" בו שימשה כבמאית, תסריטאית ואף שיחקה בתפקיד ראשי^[12].

בשנת 2016 כיכבה כדוגמנית בקמפיין האביב של בית האופנה איב סן-לורן^[13].

בשנת 2021 יצאה לאקרנים הסרט "ג'יין מאת שרלוט", דוקו-דרמה שיצרה יחד עם בתה שארלוט גינסבורג^[14].

ביקורים והופעות בישראל עריכה

בירקין ביקרה והופיעה בישראל מספר פעמים.

בשנת 1988 הייתה אורחת פסטיבל הקולנוע ירושלים, לרגל הקרנת ארבעה סרטים בכיכובה במסגרת הפסטיבל^[15]. בשנת 2007 הייתה שוב אורחת פסטיבל הקולנוע, בו הוצג סרטה "ארגזים", בבימויה ובכיכובה, שגם פתח את פסטיבל קאן באותה שנה^[16].

בדצמבר 2003 הופיעה בישראל וברשות הפלסטינית, בעזה, רמאללה ובית לחם, עם המופע "ערבסק" המבוסס על שירי האלבום באותה השם שיצאה בתחילת אותה שנה^[17]. בנוסף נערכה לכבודה קבלת פנים בבית הקונסוליה הצרפתית בירושלים^[18].

בינואר 2012 ערכה שתי הופעות בתל אביב ושתיים ברמאללה. במסגרת סיבוב ההופעות עם רביעיית נגנים יפניים, כחלק ממסע איסוף תרומות לנפגעי הצונאמי והאסון הגרעיני בפוקושימה^[19].

ב–26 בספטמבר 2018 הופיעה במשכן לאמנויות הבמה באשדוד, במסגרת פסטיבל "פרנקופולי"^[20].

חיים אישיים עריכה

בירקין נישאה בשנת 1965 לג'ון בארי, מלחין הידוע בעיקר בכתיבת המוזיקה למספר סרטי ג'יימס בונד, כמו גם לסרטים רבים אחרים. הם נפגשו כאשר בארי ליהק את בירקין למחזמר שכתב. הנישואים הסתיימו ב-1968. בתם, הצלמת קייט בארי, נולדה ב-8 באפריל 1967 ומתה ב-11 בדצמבר 2013, לאחר שנפלה מחלון דירתה בקומה הרביעית^[21].

הייתה לה מערכת יחסים נלהבת ויצירתית עם המנטור שלה, סרז' גינסבורג, אותו הכירה על הסט של "סלוגן" ב-1968, מערכת יחסים שנמשכה 12 שנים. הם מעולם לא נישאו, למרות שמועות ודיווח שגוי על כך. הם נפרדו ב-1980^[22]. ב-1971 נולדה להם בת, השחקנית והזמרת שארלוט גינסבורג^[23].

ב-4 בספטמבר 1982 ילדה את בתה השלישית, השחקנית לו דויון, ממערכת היחסים שלה עם הבמאי ז'אק דויון^[24]. הם נפרדו בשנות ה-90. אחר כך, בירקין ניהלה מערכת יחסים עם הסופר הצרפתי אוליבייה רולן.

נכדיה הם רומן דה קרמדק (נולד ב-1987) מקייט בארי, בן (נולד ב-1997), אליס (נולדה ב-2002), וג'ו (נולד ב-2011) משארלוט גינסבורג, ומארלו (נולד ב-2002) מלו דויון.

בירקין התגוררה בעיקר בפריז מאז סוף שנות ה-60.

ב-6 בספטמבר 2021 דווח כי מצבה של בירקין טוב לאחר שעברה שבץ מוחי קל. הידיעה נחשפה בהצהרה שהודיעה כי בירקין מבטלת את הופעתה בפסטיבל הסרטים האמריקאי בדוביל, צרפת^[25].

נפטרה ב-16 ביולי 2023, בגיל 76^[26].

פרסים והוקרה עריכה

בשנת 2001 העניקה לה אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת את תואר קצין "מסדר האימפריה הבריטית" (OBE), על פועלה לקידום שיתוף הפעולה התרבותי בין צרפת ובריטניה. היא קיבלה גם את אות "מסדר ההצטיינות הלאומי" (Ordre national du Mérite) של צרפת, וב-2018 את אות מסדר השמש העולה מיפן.

תיק בירקין עריכה

בשנת 1983 ישב ליד בירקין בטיסה מפריז ללונדון מנכ"ל בית האופנה הרמס, ז'אן לואי דומא^[27]. כשבירקין הניחה את תיק הקש שלה בתא שמעל המושב, נפלה התכולה על הרצפה. בירקין הסבירה לדומא שהיה קשה למצוא תיק מעור עם תכולה לסוף שבוע שהיא אוהבת. בשנת 1984, הוא יצר עבורה תיק עור שחור גמיש, "תיק בירקין", המבוסס על עיצוב משנת 1982^[28]. בתחילה השתמשה בתיק, אבל אחר כך שינתה את דעתה ואמרה כי היא נשאה בגללו יותר מדי דברים, ולכן כבד מדי לשאת על הכתף. למרות זאת, בירקין אכן השתמשה בתיק במשך זמן מה. עם השנים הפך "תיק בירקין" לסמל סטטוס, כשמחירו נע בין 10,000 ל-500,000 דולר^[29].

בשנת 2015 כתבה בירקין מכתב פומבי להרמס וביקשה להסיר את שמה מהתיק, במכתב כתבה: "לאחר שהפנו את תשומת לבי לאכזריות שבשחיטת התנינים על מנת לייצר תיק הרמס שנושא את שמי... ביקשתי מהרמס להסיר את שמי מתיקי הרמס מעור תנין עד שימצאו שיטות טובות יותר שעומדות בנורמות הבינלאומיות"^[30].

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

Jane Birkin/Serge Gainsbourg|Je t'aime... moi non plus (1969, with Serge Gainsbourg)
Di doo dah (1973)
Lolita Go Home (1975)
Ex fan des sixties (1978)
Baby Alone in Babylone (1983)
Lost Song (1987)
Amours des feintes (1990)
Versions Jane (1996)
À la légère (1999)
Rendez-vous (2004)
Fictions (2006)
Enfants d'Hiver (2008)
Birkin/Gainsbourg: Le symphonique (2017)
Oh! Pardon tu dormais… (2020)

אלבומי הופעה חיה עריכה

Jane Birkin au Bataclan (1987)
Integral au Casino de Paris (1992)
Integral a l'Olympia (1996)
Arabesque (2002)
Au palace (live) (2009)
Jane Birkin Sings Serge Gainsbourg via Japan (2012)

פילמוגרפיה עריכה

1965 The Knack ...and How to Get It
1966 The Idol
1966 Kaleidoscope
1966 Blowup
1968 Wonderwall
1969 La Piscine
1969 Les Chemins de Katmandou
1969 Slogan
1970 Trop petit mon ami
1970 Cannabis
1971 Devetnaest djevojaka i jedan mornar
1971 Romance of a Horsethief
1972 Trop jolies pour être honnêtes
1973 Seven Deaths in the Cat's Eye
1973 Don Juan, or If Don Juan Were a Woman
1973 Dark Places
1973 Private Screening
1974 Le Mouton enragé
1974 How to Do Well When You are a Jerk and a Crybaby
1974 Serious as Pleasure
1974 Bons baisers de Tarzan
1974 Lucky Pierre
1975 La Course à l'échalote
1975 Catherine et Compagnie
1975 Sept morts sur ordonnance
1976 Burnt by a Scalding Passion
1976 Je t'aime moi non plus
1977 L'Animal
1978 Death on the Nile
1979 Au bout du bout du banc
1979 Melancoly Baby
1979 La miel
1980 Egon Schiele – Excess and Punishment
1981 The Prodigal Daughter
1981 Rends-moi la clé!
1982 Evil Under the Sun
1982 Nestor Burma, Shock Detective
1983 Circulez y a rien à voir!
1983 L'ami de Vincent
1983 Love on the Ground
1984 Le garde du corps
1984 The Pirate
1985 Dust
1985 Between the Devil and the Deep Blue Sea
1985 Le Neveu de Beethoven [fr]
1985 Leave All Fair
1985 La fausse suivante
1986 La Femme de ma vie
1987 Kung-Fu Master
1987 Keep Your Right Up
1987 Comedy!
1988 Jane B. par Agnès V.
1990 Daddy Nostalgie
1990 L'ex-femme de ma vie
1991 La Belle Noiseuse
1995 One Hundred and One Nights
1997 Same Old Song
1998 A Soldier's Daughter Never Cries
1999 The Last September
2000 Cinderella
2001 A Hell of a Day
2002 Merci Docteur Rey
2003 The Very Merry Widows
2006 Boxes
2006 Les aventuriers des mers du Sud
2009 36 Views from the Pic Saint-Loup
2010 Thelma, Louise et Chantal
2011 Crimson Winter
2012 Twice Born
2013 Nobody's Daughter Haewon
2013 Quai d'Orsay
2013 Deadly Seasons: Blue Catacomb
2016 Whoever Was Using This Bed
2016 La Femme et le TGV
2021 Jane by Charlotte

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא ג'יין בירקין בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ג'יין בירקין (בצרפתית)

ג'יין בירקין, ברשת החברתית פייסבוק
ג'יין בירקין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יין בירקין, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'יין בירקין, סרטונים בערוץ היוטיוב
ג'יין בירקין, ברשת החברתית Goodreads
ג'יין בירקין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ג'יין בירקין, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר Metacritic (באנגלית)
ג'יין בירקין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'יין בירקין, באתר אייטונס (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר ספוטיפיי
ג'יין בירקין, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר דיזר
ג'יין בירקין, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ג'יין בירקין, באתר Discogs (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר Songkick (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר Genius
ג'יין בירקין, באתר SecondHandSongs
ג'יין בירקין, באתר DNCI
ג'יין בירקין, באתר בילבורד (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר טיידל (באנגלית)
ג'יין בירקין, באתר אמזון מיוזיק
צלילה לעולמה המוזיקלי של ג’יין בירקין מאת ד"ר אורנה ליברמן. הכתבה פורסמה באתר פרנקופילים אנונימיים ב 13 באוגוסט 2023.
איתמר הנדלמן סמית, עכבר העיר, קל להתאהב בג'יין בירקין: אחר צהריים תרבותי בפריז, באתר הארץ, 11 בינואר 2012 - ריאיון עם בירקין
בן שלו, ההופעה של בירקין: מחווה אצילית לסרג' גינזבורג, באתר הארץ, 16 בינואר 2012
ג'יין בירקין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ ארז עמירן, אייקון מאויר בשבוע: גניחה אחת של ג'יין בירקין שווה יותר מאלף מילים, באתר Xnet‏, 12 ביולי 2019
^ עמית קלינג, עכבר העיר, ג'יין בירקין בישראל: מי את חוץ מזוגתו לשעבר של סרג' גינסבורג?, באתר הארץ, 14 בינואר 2012
^ לילי שרצקי אלמליח, ‏תיק בירקין: כל ההיסטריה, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2009
^ ¹ ² דב אלפון, בירקין - מ־א עד ת', כותרת ראשית, 13 ביולי 1988
^ דורון רוזנבלום, קופיקו מתאהב, דבר, 16 במרץ 1971
^ יצחק בן-נר, סרטי השבוע, על המשמר, 22 במאי 1969
זאב רב-נוף, מי זקוק לשונאים?, דבר, 2 במאי 1969
^ ועדיין הם צועדים, דבר, 17 באוקטובר 1969
^ אנייס אשת ז'אקו, חדשות, 24 באוקטובר 1991
^ גואל פינטו, מתנשפת לשלום, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2003
^ ביקורות על ההופעה בישראל:
גידי אביבי, איכויות שלא קונים במכולת, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2003
בני מר, מעז יצאה מתוקה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2003
עפרה ריזנפלד, ‏הכוח שבעדינות, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2003
^ ניב הדס, ג'יין ברקין לא איבדה את התשוקה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2009
^ השאלה הנצחית של האהבה, באתר הארץ, 13 ביולי 2007
^ איתי יעקב, לסטייל אין גיל: ג'יין בירקין מככבת בקמפיין חדש בגיל 69, באתר Xnet‏
^ אמיר קמינר, שרלוט גינזבורג: "הרגשתי ממש רע על מה שעשיתי לאמא שלי. זה היה מביך", באתר ynet, 21 באוגוסט 2021
^ ורד לם, ג׳ין בירקין, אורחת פסטיבל הסרטים בירושלים, יפה מתמיד, חמה ולבבית, לא מתביישת בתחילת הקריירה שלה, חדשות, 10 ביולי 1988
^ נירית אנדרמן, ג'יין בירקין - בין אורחי פסטיבל הקולנוע בירושלים, באתר הארץ, 2 ביולי 2007
^ ג'יין בירקין תעלה את "ערבסק" בישראל וברשות הפלשתינית בדצמבר, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2003
^ שגיא גרין, תיק לבדיקה ביטחונית, בבקשה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2003
^ עכבר העיר, ג'יין בירקין מגיעה להופיע בתל-אביב וברמאללה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
טל פרי, ‏הזמרת ג'יין בירקין בארץ: "מקווה שהמופע יעשה טוב לישראלים", באתר גלובס, 12 בינואר 2012
^ איתי שטרן, הזמרת והשחקנית ג'יין בירקין תופיע בארץ בסוכות, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2018
^ שני ליטמן, מתה בתה הבכורה של השחקנית והזמרת ג'יין בירקין, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
^ ניב הדס, העץ המשפחתי של הגינזבורגים, באתר הארץ, 22 ביולי 2010
^ טים מרפי, ניו יורק טיימס, היפהפייה והיחפנית: שרלוט גינסבורג לא אייקון אופנה, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2011
^ עומר לאור פאריס, לו דואיון מפלסת את דרכה בצל המיתולוגיה המשפחתית, באתר הארץ, 16 ביוני 2011
^ Ben Quinn, Jane Birkin doing well after stroke, say her family, The Guardian, ‏Mon 6 Sep 2021 14.39 BST
^ הזמרת והשחקנית ג'יין בירקין, מסמלי שנות ה-60 וה-70, מתה בגיל 76, באתר וואלה!‏, 16 ביולי 2023
^ הילה אוחיון, מת ז'אן-לואי דומא, מנהל המותג הרמס, באתר הארץ, 12 במאי 2010
^ תיק התיקים, באתר הארץ, 17 במרץ 2004
^ שירות גלובס, ‏תיק בירקין: ההימור הבטוח של הרמס שמוביל להכנסות שיא, באתר גלובס, 11 בפברואר 2013
רות פרל בהריר, התיק היקר ביותר בעולם נמכר במכירה פומבית בהונג קונג, באתר הארץ, 1 ביוני 2016
שירות כלכליסט, שיא עולמי בבזבוזים: תיק בירקין של הרמס נמכר ב-377 אלף דולר, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2017
^ יעל ויקמן, ג'יין בירקין דורשת מבית האופנה הרמס להסיר את שמה מתיקי עור תנין, באתר הארץ, 29 ביולי 2015

[1] ארז עמירן, אייקון מאויר בשבוע: גניחה אחת של ג'יין בירקין שווה יותר מאלף מילים, באתר Xnet‏, 12 ביולי 2019

[2] עמית קלינג, עכבר העיר, ג'יין בירקין בישראל: מי את חוץ מזוגתו לשעבר של סרג' גינסבורג?, באתר הארץ, 14 בינואר 2012

[3] לילי שרצקי אלמליח, ‏תיק בירקין: כל ההיסטריה, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2009

[אלפון-4] ¹ ² דב אלפון, בירקין - מ־א עד ת', כותרת ראשית, 13 ביולי 1988

[5] דורון רוזנבלום, קופיקו מתאהב, דבר, 16 במרץ 1971

[6] יצחק בן-נר, סרטי השבוע, על המשמר, 22 במאי 1969
זאב רב-נוף, מי זקוק לשונאים?, דבר, 2 במאי 1969

[7] ועדיין הם צועדים, דבר, 17 באוקטובר 1969

[8] אנייס אשת ז'אקו, חדשות, 24 באוקטובר 1991

[9] גואל פינטו, מתנשפת לשלום, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2003

[10] ביקורות על ההופעה בישראל:
גידי אביבי, איכויות שלא קונים במכולת, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2003
בני מר, מעז יצאה מתוקה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2003
עפרה ריזנפלד, ‏הכוח שבעדינות, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2003

[11] ניב הדס, ג'יין ברקין לא איבדה את התשוקה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2009

[12] השאלה הנצחית של האהבה, באתר הארץ, 13 ביולי 2007

[13] איתי יעקב, לסטייל אין גיל: ג'יין בירקין מככבת בקמפיין חדש בגיל 69, באתר Xnet‏

[14] אמיר קמינר, שרלוט גינזבורג: "הרגשתי ממש רע על מה שעשיתי לאמא שלי. זה היה מביך", באתר ynet, 21 באוגוסט 2021

[15] ורד לם, ג׳ין בירקין, אורחת פסטיבל הסרטים בירושלים, יפה מתמיד, חמה ולבבית, לא מתביישת בתחילת הקריירה שלה, חדשות, 10 ביולי 1988

[16] נירית אנדרמן, ג'יין בירקין - בין אורחי פסטיבל הקולנוע בירושלים, באתר הארץ, 2 ביולי 2007

[17] ג'יין בירקין תעלה את "ערבסק" בישראל וברשות הפלשתינית בדצמבר, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2003

[18] שגיא גרין, תיק לבדיקה ביטחונית, בבקשה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2003

[19] עכבר העיר, ג'יין בירקין מגיעה להופיע בתל-אביב וברמאללה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
טל פרי, ‏הזמרת ג'יין בירקין בארץ: "מקווה שהמופע יעשה טוב לישראלים", באתר גלובס, 12 בינואר 2012

[20] איתי שטרן, הזמרת והשחקנית ג'יין בירקין תופיע בארץ בסוכות, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2018

[21] שני ליטמן, מתה בתה הבכורה של השחקנית והזמרת ג'יין בירקין, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013

[22] ניב הדס, העץ המשפחתי של הגינזבורגים, באתר הארץ, 22 ביולי 2010

[23] טים מרפי, ניו יורק טיימס, היפהפייה והיחפנית: שרלוט גינסבורג לא אייקון אופנה, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2011

[24] עומר לאור פאריס, לו דואיון מפלסת את דרכה בצל המיתולוגיה המשפחתית, באתר הארץ, 16 ביוני 2011

[25] Ben Quinn, Jane Birkin doing well after stroke, say her family, The Guardian, ‏Mon 6 Sep 2021 14.39 BST

[26] הזמרת והשחקנית ג'יין בירקין, מסמלי שנות ה-60 וה-70, מתה בגיל 76, באתר וואלה!‏, 16 ביולי 2023

[27] הילה אוחיון, מת ז'אן-לואי דומא, מנהל המותג הרמס, באתר הארץ, 12 במאי 2010

[28] תיק התיקים, באתר הארץ, 17 במרץ 2004

[29] שירות גלובס, ‏תיק בירקין: ההימור הבטוח של הרמס שמוביל להכנסות שיא, באתר גלובס, 11 בפברואר 2013
רות פרל בהריר, התיק היקר ביותר בעולם נמכר במכירה פומבית בהונג קונג, באתר הארץ, 1 ביוני 2016
שירות כלכליסט, שיא עולמי בבזבוזים: תיק בירקין של הרמס נמכר ב-377 אלף דולר, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2017

[30] יעל ויקמן, ג'יין בירקין דורשת מבית האופנה הרמס להסיר את שמה מתיקי עור תנין, באתר הארץ, 29 ביולי 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]


ג'יין בירקין, בפסטיבל הסרטים בוונציה, 2009
לידה	14 בדצמבר 1946 לונדון, הממלכה המאוחדת
פטירה	16 ביולי 2023 (בגיל 76) הרובע השישי של פריז, פריז, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות מונפרנאס
שם לידה	Jane Mallory Birkin
סוגה מועדפת	מוזיקת פופ
מדינה	צרפת, הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	1966–2023 (כ־57 שנים)
מקום לימודים	École Jeannine Manuel Miss Ironside's School
בן או בת זוג	ג'ון בארי (16 באוקטובר 1965–1968) סרז' גינסבורג (1968–1980) Jacques Doillon (1980–1991) Olivier Rolin (1995–2008)
צאצאים	Kate Barry, שארלוט גינסבורג, Lou Doillon
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (15 באפריל 2022) The Order of the Rising Sun, Gold Rays with Rosette (2018) ניצחונות המוזיקה - אמנית השנה (1992) קצינה במסדר ההצטיינות הלאומי (15 במאי 2015) ניצחונות המוזיקה קצינה במסדר האימפריה הבריטית
http://janebirkin.fr
פרופיל ב-IMDb
חתימה