חבר הכנסת
חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
בנוסף לחברותם בכנסת, משמשים חברי הכנסת כחברים בוועדות הכנסת, ויכולים גם לכהן כשרים או כסגני שרים בממשלה. ראש הממשלה או סגן שר חייבים לכהן גם כחברי הכנסת.
הבחירות לכנסת
|
ערך מורחב – הבחירות לכנסת |
בבחירות לכנסת רשאי להצביע כל אזרח ישראל שמלאו לו 18 שנה. כל אזרח שמלאו לו 21 שנה רשאי להיות מועמד לכנסת, למעט עובדי מדינה, שופטים ואנשי צבא, וכן בעלי תפקידים נוספים. מבעלי תפקידים בכירים מסוימים (כגון קציני צבא בדרגת אלוף ומעלה) דורש החוק תקופת צינון של שלוש שנים.
חסינות חברי הכנסת
בדומה למקובל בפרלמנטים אחרים בעולם, גם לחברי הכנסת יש חסינות, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, מתוך תפישה שראוי להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון אשר יבקשו להצר את צעדיו. החסינות בישראל מחולקת לשני סוגים:
- חסינות מהותית/עניינית - חסינות על חבר הכנסת בפני סנקציות פליליות בגין פעולות שביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת. חסינות זו הינה מוחלטת ואינה ניתנת להסרה.
-
חסינות דיונית - חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום רשאי לפנות לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מהנימוקים הבאים:
- העבירה נעשתה למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת
- כתב האישום הוגש שלא בתום לב ובחריגה ממדיניות התביעה
- הדין עם חבר הכנסת מוצה על ידי ועדת האתיקה
- ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים.
אם החליטה ועדת הכנסת להיענות לבקשתו, החלטתה טעונה אישור המליאה בהצבעה גלויה.
עד יולי 2005 הייתה החסינות אוטומטית ומוענקת גם מבלי שהח"כ יבקשה, ואילו הסרתה דרשה החלטת ועדת הכנסת והחלטת המליאה בהצבעה חשאית. בג"ץ קבע שרק הערכה של חברי הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה נהג שלא בתום לב בהגשת כתב האישום יכולה להצדיק אי-הסרת חסינות. החוק החדש הרחיב את העילות לחסינות מצד אחד, ומצד שני מנע את הענקתה האוטומטית.
ההצעה לשינוי החוק באה בהמשך לביקורות רבות על החסינות שלה זוכים הח"כים, במקרים רבים ללא הצדקה. המתנגדים טוענים כי בכך שחברי הכנסת אמורים להצביע בעד או נגד חבריהם גורמת להם לרוב להגן עליהם באמונה כי יגנו גם הם עליהם בבוא העת. כך למשל עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בעקבות החלטת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי שהואשם בזיוף, מרמה והפרת אמונים בגין הצבעה כפולה במליאת הכנסת. החלטת בג"ץ לבטל את החלטת הכנסת להשאיר את חסינותו עוררה ביקורת רבה בקרב חברי הכנסת על ההתערבות בהחלטותיה.
ניתן לעצור חבר כנסת אם הוא נתפס "בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום" (סעיף 3(א) לחוק חסינות חברי הכנסת).
ניתן להעמיד חבר הכנסת לדין לאחר סיום כהונתו בגין מעשים שאינם מוגנים על ידי החסינות המהותית, בלי שיתאפשר לו לבקש הענקת חסינות.
מקרי הסרת חסינות או אי קביעת חסינות
| תאריך | חבר הכנסת | האשמה | גזר דין |
|---|---|---|---|
| 11 באוגוסט 1954 | שלמה לביא[1] | דריסת אדם למוות | קנס בסך 100 ל"י |
| 20 בדצמבר 1954 | ישראל שלמה בן-מאיר[2] | השגת רישיון להעברת מט"ח בטענת שווא | זוכה |
| 8 בפברואר 1955 | שמעון בז'רנו[3] | נהיגה במהירות מופרזת (80 קמ"ש) | קנס בסך 50 ל"י |
| 16 במאי 1960 | משה דיין | גרימת תאונה עקב אי עצירה באור אדום | - |
| 14 ביולי 1965 | יצחק רפאל[4] | קשירת קשר לקבלת שוחד | - |
| 29 בנובמבר 1966 | מרדכי סורקיס | גרימת תאונה עקב מעבר באור אדום במהירות גבוהה | - |
| 17 ביולי 1978 | שמואל רכטמן[5] | קבלת שוחד | הורשע ונידון למאסר בפועל |
| 1 באוגוסט 1979 | שמואל פלאטו שרון | הבטחת שוחד לבוחריו | 3 חודשי עבודות שירות ו-15 חודשי מאסר על תנאי |
| 13 בינואר 1981 | אהרון אבו חצירא | קבלת שוחד | זיכוי |
| 18 במאי 1981 | אהרון אבו חצירא | מעילה בכספים | זיכוי |
| 25 בדצמבר 1984 | מאיר כהנא | התססה והסתה | - |
| 15 באוקטובר 1985 | מוחמד מיעארי | הזדהות עם ערפאת בכנס ציבורי | - |
| 1991 | יאיר לוי | גניבה בידי מנהל, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד | 4 שנות מאסר בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי וקנס בסך 275,000 ש"ח |
| 6 בינואר 1993 | האשם מחאמיד | התבטאות מעודדת טרור | - |
| - | רפאל פנחסי | העברת כספים שלא כדין | 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי |
| ספטמבר 1996 | אריה דרעי | קבלת שוחד והעברת כספי משרד הפנים לגופים חרדיים שהוקמו על ידי ש"ס | מאסר בפועל של שלוש שנים וקנס כספי של 250,000 ש"ח. |
| 5 ביולי 2000 | יצחק מרדכי | מעשים מגונים בשלוש נשים | 18 חודשים מאסר על תנאי |
| 6 במרץ 2001 | אביגדור ליברמן | תקיפת קטין ואיומים | - פיצויים של 10,000 ש"ח לילד וקנס של 7,500 ש"ח |
| 5 בנובמבר 2001 | עזמי בשארה | תמיכה בארגון טרור וארגון טיולים למדינת אויב | כתב האישום בוטל שכן נקבע שעומדת לו החסינות המהותית |
| - | סאלח טריף | מתן שוחד | 6 חודשי עבודות שירות, קנס על-סך 25,000 ש"ח ו-18 חודשי מאסר על תנאי |
| - | נעמי בלומנטל | מתן שוחד בחירות | הרשעה - קנס כספי ומאסר על תנאי |
| 26 בינואר 2004 | יחיאל חזן[6] | הצבעה כפולה במליאת הכנסת | הרשעה |
| 20 בדצמבר 2004 | יאיר פרץ[7] | ניסיון קבלת תואר אקדמי במרמה | הרשעה |
| 26 בינואר 2010 | סעיד נפאע[8] | מגע עם סוכן זר ונסיעה לארץ אויב | - |
זכויות חברי הכנסת
על מנת למלא את תפקידם, ניתנות לחברי הכנסת מספר הטבות בנוסף למשכורותיהם. הטבות אלו כוללות:
- זכות להעסיק שני עוזרים פרלמנטריים
- תקציב לקשר עם הבוחר
- דרכון דיפלומטי
בעבר ניתנה לחברי הכנסת זכות למשלוח חינם של דברי דואר ללא הגבלה.
שכר חברי הכנסת
אופן קביעת שכרם של חברי הכנסת הוסדר בחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949,[9] שהוחלף ב-17 בפברואר 2003 בפרק ט' לחוק הכנסת.[10] בהתאם לחוק הוקמה ועדה ציבורית, הממליצה על גובה שכרם של חברי הכנסת ועל תשלומים נוספים,[11] כגון הוצאות נסיעה ולינה, הכרוכות במילוי תפקידם של חברי הכנסת, וכן תשלומים לקופת גמל או קרן השתלמות (עקרונות לתשלומים הנוספים נקבעו בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001). ביולי 2003 מונו לוועדה הציבורית פרופ' ראובן גרונאו - יושב ראש, עו"ד יוסף גילאור ורו"ח דניאל דורון. שכר היסוד של חברי הכנסת מתעדכן מפעם לפעם (בדרך כלל בתחילת כל שנה) בהתאם לשינוי בשכר הממוצע במשק. המלצות הוועדה הציבורית מוגשות לוועדת הכנסת, וזו רשאית לקבל את ההמלצות (ובכך להפוך אותן להחלטה מחייבת) או לדחותן ולהחזירן לוועדה הציבורית לדיון מחדש, לשם מתן המלצות חדשות. החלטות בעניין שכרם של חברי הכנסת מתפרסמות בקובץ התקנות.
החל מ-1 בינואר 2012, שכר היסוד של חברי הכנסת הוא:[12]
| תפקיד | שכר יסוד | הערות |
|---|---|---|
| יו"ר הכנסת | 41,506 ש"ח | שווה לשכר היסוד של ראש הממשלה |
| ראש האופוזיציה | 36,985 ש"ח | שווה לשכר היסוד של שר |
| סגן יו"ר הכנסת וראש ועדה | 34,494 ש"ח | |
| חבר הכנסת | 32,683 ש"ח |
הגבלות על חברי הכנסת
על חברי הכנסת חלות הגבלות אחדות, הקבועות בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951:
- סעיף 13א לחוק קובע "חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". סעיף זה אינו חל בששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת. סעיף זה נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1989, ותוקן מאז פעמים אחדות. עד לחקיקתו נהגו חברי כנסת רבים לעסוק בעיסוקים שונים (כגון עריכת דין), במקביל לחברותם בכנסת.
- סעיף 13א1 קובע "חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה". סעיף זה נכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-14, ב-1996, והוא מונע, בין השאר, כהונה של חבר הכנסת כנבחר ברשות מקומית או בהסתדרות הכללית, נוהג שהיה מקובל קודם לחקיקת סעיף זה.
- על חבר הכנסת לציית לכללי אתיקה. ועדת האתיקה של הכנסת רשאית להטיל עונשים על חבר הכנסת שהפר את כללי האתיקה.
- אם המיועד לשמש חבר כנסת מחזיק באזרחות של מדינה נוספת מלבד ישראל, הוא יאלץ לוותר על האזרחות לאותה מדינה. זאת על פי הכתוב בחוק יסוד הכנסת: "חבר כנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית... לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרור ממנה".
ראו גם
- רשימת חברי הכנסת
- קטגוריה:חברי הכנסת
לקריאה נוספת
- אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, פרק 9 - מעמדם של חברי הכנסת: חובות, זכויות וחסינות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, באתר הכנסת
- לוח חברי הכנסת הנוכחים במשכן ברגע זה, באתר הכנסת
- תיקון לחוק חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם במבט משווה, בגיליון 49 של "פרלמנט - כתב עת מקוון", המכון הישראלי לדמוקרטיה
- שאול אמסטרדמסקי, שכר חברי הכנסת, 11.02.09, כלכליסט
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "שלמה לביא", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2548
- ^ יחיעם ויץ, הקשר בין הון, שלטון ובן-גוריון, באתר הארץ, 05/12/2007
- ^ [1]
- ^ [2]
- ^ [3]
- ^ ועדת הכנסת הסירה את חסינות ח"כ חזן, חדשות נענע
- ^ אסף כרמל, יובל יועז ולילך ויסמן, ח"כ יאיר פרץ מש"ס הורשע בקבלת תואר אקדמי במרמה והתפטר מהכנסת, באתר הארץ
- ^ שרון רופא-אופיר, ח"כ נפאע לא קיבל חסינות: "אלחם על חפותי", ynet
- ^ חוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, באתר הכנסת
- ^ חוק הכנסת, באתר הכנסת
- ^ הודעת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשע"א-2011, ק"ת 6965 מיום 17 בינואר 2011
- ^ הודעת שכר חברי הכנסת, התשע"ב-2012, ק"ת 7088 מיום 9 בפברואר 2012