חנוך ילון
חנוך ילון (דיסטנפלד) ח' באייר תרמ"ו (13 במאי 1886) - י"ב באדר א' תש"ל (18 בפברואר 1970) היה בלשן ישראלי, מחשובי חוקרי לשון חז"ל וחתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשכ"ב (1962)[1].
.jpg) | |
| חנוך ילון מקבל את פרס ישראל, 1962 | |
| לידה |
13 במאי 1886 גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 1970 (בגיל 83) ישראל |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארץ ישראל, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1962) |
| הערות | נבחר לוועד הלשון העברית |
| תרומות עיקריות | |
| חקר את לשון חז"ל והתנ"ך | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילון נולד בעיירה טריטקי שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. לצד לימודי התלמוד למד גם לימודים כלליים ושפות. הוא עבר ללופאטין ושם לימד עברית. בגיל 18 למד לקראת בחינות בגרות אקסטרניות בלבוב, והושפע מאליעזר מאיר ליפשיץ. בתום מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ונישא לציפורה לבית אימבר (אחייניתו של נפתלי הרץ אימבר).
ילון עלה לישראל בשנת תרפ"א (1921) והתגורר בירושלים. בהזמנת רא"מ ליפשיץ החל ללמד בבית המדרש למורים "מזרחי" (היום "מכללת ליפשיץ - המכללה האקדמית הדתית לחינוך"). הוא נבחר לוועד הלשון העברית והיה חבר האקדמיה ללשון העברית עם היווסדה.
ילון הרבה לחקור את לשון חז"ל וכן את לשון המקרא ולשון הפיוט. הוא ניקד את כל ששה סדרי משנה, שיצאו עם פירושו של חנוך אלבק.
ש"י עגנון הגדירו כ"ראש לחכמי לשוננו שבדור"[2]. ילון זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית ובפרס ישראל במדעי היהדות בשנת תשכ"ב-1962[1].
נפטר בגיל 84, והותיר בת אחת, לאה.
ספריו עריכה
- מבוא לניקוד המשנה
- פרקי לשון
- קונטרסים לענייני הלשון העברית - שנה א' קונטרס א'
- קונטרסים לענייני הלשון העברית - שנה א' קונטרס ב'
- קונטרסים לענייני הלשון העברית - שנה ב' קונטרס ב'
- ענייני לשון, הוצאת מוסד הרב קוק
- מגילות מדבר יהודה; דברי לשון. מאמרים תש"ט-תשי"ב ונספחות[3]
ספר יובל עריכה
- שאול ליברמן, שרגא אברמסון, יחזקאל קוטשר, שאול אש (עורכים), ספר חנוך ילון: קובץ מאמרים, ירושלים: קריית ספר, תשכ"ג 1963. (למלאות לו 75 שנה) רשימת מאמרים בקטלוג רמב"י
ספר זיכרון עריכה
- יחזקאל קוטשר, שאול ליברמן, מנחם צבי קדרי (עורכים), ספר זיכרון לחנוך ילון, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן – המחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות על ידי הוצאת קריית ספר, תשל"ד. רשימת מאמרים בקטלוג רמב"י
לקריאה נוספת עריכה
ביבליוגרפיה:
- שאול אש, 'חנוך ילון: ביבליוגראפיה, תרפ"ב–תשמ"ג', בתוך: ספר חנוך ילון (תשכ"ג), עמ' 37–50.
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת הפרסומים של חנוך ילון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של חנוך ילון באתר רמב"י
- ספר זיכרון לחנוך ילון
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר חנוך ילון (דיכטנפלד)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4233
- אפרת ארד, חוברת קטנה אחת – ועוד 217 עבודות, מעריב, 8 במאי 1962 (עם זכייתו בפרס ישראל)
- ג. קרסל, לכבודו של חכם־לשון (עם הופעת "ספר חנוך ילון"), דבר, 14 ביוני 1963
חנוך ילון (1886-1970), דף שער בספרייה הלאומית
