יאנה בוקלר

מאיירת ישראלית

יאנה בוקלר (נולדה ב-12 באוגוסט 1978, בחרקוב, אוקראינה) היא מאיירת ישראלית, בוגרת האקדמיה לאמנות ברומא, זוכת פרס מוזיאון ארץ ישראל.

יאנה בוקלר
לידה 12 באוגוסט 1978 (בת 45)
חרקוב, אוקראינה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
עיסוק מאיירת
שפות היצירה איטלקית, עברית
סוגה ספרי ילדים, רומנים גרפיים
תקופת הפעילות מ-2005
הושפעה מ Javier Zabala, Genadi Kalinovsky
פרסים והוקרה פרס דבורה עומר, פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

בוקלר נולדה בחרקוב אוקראינה בשנת 1978. אביה של בוקלר אדריכל, ולימד אותה אמנות מגיל צעיר.

בוקלר החלה לצייר בגיל צעיר, וכאשר הייתה בת 6 החלה ללמוד באקדמיה לציור בחרקוב.

כשהייתה בוקלר בת 11 עלתה עם משפחתה לישראל. בוקלר למדה בבית הספר תלמה ילין בגבעתיים. בשנת 1997 החלה ללמוד איור בסטודיו של המאייר וולף בולבה בראשון לציון. סגנון הלימוד שלו השפיע על הקריירה המקצועית שלה בתחום.

בשנת 1999, לאחר שירותה בצה"ל, עברה בוקלר להתגורר באיטליה, שם עשתה תואר ראשון באמנות פלסטית באקדמיה לאומנות ברומא, וסיימה את לימודיה בהצטיינות. במהלך שהותה באיטליה נחשפה לעולם האיור ולתערוכות הבינלאומיות בנושא, והחלה לאייר ספרים[1].

בוקלר נשואה ומתגוררת בתל אביב.

קריירה עריכה

בוקלר מתמחה באיור ספרי ילדים ואיירה עשרות ספרים.

כיום בוקלר בעלת סטודיו פרטי ללימודי איור, ומלמדת במחלקה לתקשורת חזותית במנשר. בעבר לימדה איור במקומות נוספים: סדנת אמני הקיבוץ, מוזיאון אשדוד לאמנות, בית הספר היהודי ברומא ועוד.

בוקלר אינה משתמשת במחשב ומאיירת רק ידנית, בטכניקה משולבת של אקריליק, גואש, עפרונות צבעונים, קולאז' ועוד. בוקלר על הבחירה הזו: " (...) אני לא שוללת לעבוד במחשב באיורים שלי אבל בינתיים אני אוהבת את זה כמו שזה, אני נהנית מהציור, מהמגע, מהאפשרות לטעות. לפעמים ה'אנדו' שהמחשב מאפשר קצת מחבל בתוצאה הסופית. היום, אם אני טועה, אני מתחילה מחדש ובכל פעם שאני עושה עוד גרסה אני קצת משתנה, מחפשת, מגיעה לתוצאה קצת אחרת. אולי אני אולד פאשן, אני מעדיפה לעשות 1,000 פעמים את האיור שישתנה בכל פעם, שבכל פעם אני מגלה עוד משהו. ככה אני גם כל הזמן מתפתחת, אני חייבת את זה לעצמי"[2].

תערוכות עריכה

בוקלר השתתפה בתערוכות רבות בארץ ובעולם[3]:

אוצרות עריכה

  • אוצרת התערוכה (בשיתוף עם הסופרת נורית שילה-כהן) "9 מאיירים בינלאומיים: מבולוניה לישראל", מוז"א, תל אביב, 2011
  • אוצרת התערוכה "מ–מאיירת (i-illustrator)", גלריה משונע, תל אביב, 2015
  • אוצרת התערוכה "היה היה קו", גלריה מרכזית Central Gallery בהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, תל אביב, 2016
  • אוצרת התערוכה "מגדיר שמגדיר", אברהם הוסטל, תל אביב, 2016
  • אוצרות לתערוכה "גלויה, סיפור", דיזנגוף סנטר, תל אביב, 2017
  • אוצרות לתערוכה ״גם זה פיל״, מרכז קהילתי לב אביב (בית תמי), תל אביב, 2017
  •  
    יאנה בוקלר, דיוקן עצמי
    אוצרות לתערוכה ״סיפורי סבתא״, קן הקוקיה, 2018

ספרים באיורה עריכה

  • "ז'וז'ו ומומו" מאת רונית חכם (הוצאת ספרית פועלים, שנת 2007)
  • "לוי הלוויתן הקטן" / "Leno il Picolo Baleno" מאת יחזקאל רחמיםאיטלקית: הוצאת "Anicia" רומא, איטליה, שנת 2007. בעברית: הוצאת אגם, שנת 2010)
  • "להציל את כוכב הים" מאת שלמה אבס (הוצאת עגור, שנת 2008)
  • "כולם בתיבה אחת" מאת שלמה אבס (הוצאת עגור, שנת 2009)
  • "אין אריות בתל אביב: ספור בעקבות מעשה שהיה, חלקו אמת, חלקו בדיה" מאת תמר אדר (הוצאת אגם, שנת 2009)
  • Papelucho detective"- Marcella Paz," (הוצאת "Anicia" רומא, איטליה, שנת 2009)
  • "סיפורי טלפון" מאת ג'אני רודארי (הוצאת אגם, שנת 2009)
  • Papelucho e il marziano"- Marcella Paz" (הוצאת "Anicia" רומא, איטליה, שנת 2010)
  • "מעשה בחסר מעשה או הסיפור של גרשון כלום" מאת אפרת שהם (הוצאת קרן, שנת 2011)
  • "סיפורי אלף לילה ולילה" מאת שלמה אבס (הוצאת עגור, שנת 2012)
  • "סיפורי המיתולוגיה לילדים" מאת שלמה אבס (הוצאת עגור, שנת 2012)
  • "חגיגה מתחת לארון" מאת עדנה קרמר (הוצאת ספרית פועלים, שנת 2015)
  • Papelucho diss-lesico"- Marcella Paz" (הוצאת "Anicia" רומא, איטליה, שנת 2016)
  • ״הפילוסוף הקטן״ מאת חנה הרציג (הוצאת עולם חדש, שנת 2016)
  • ״סיפור שמתחיל בחלום״ מאת רונית חכם (הוצאת קרן, שנת 2017)
  • ״דרושה סבתא״ מאת טלי אשר (הוצאת צלטנר, שנת 2018)

פרסים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאנה בוקלר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יאנה בוקלר, באתר dafdaf.co.il
  2. ^ יובל סער, איור עכשיו. מפגש 23: יאנה בוקלר, באתר prtfl.co.il, ‏7 באפריל 2013
  3. ^ יאנה בוקלר, באתר minshar.org.il
  4. ^ 2018 ILLUSTRATION AWARDS, ijungleawards.com