ימק"א ירושלים

ימק"א ירושלים
בניין ימק"א ירושלים, שנות ה-30 של המאה ה-20
מיקום	רחוב המלך דוד 26, ירושלים
סוג המלון	מרכז תרבות וספורט ומלון חדרים
חדרים	56
קומות	שלוש מקומות הבניין מוקצות למלון
בעלות	ארגון ימק"א
ניהול	ארגון ימק"א
בניית המלון
שנת בנייה	1933
אדריכל	ארתור לומיס הרמון
http://www.jerusalemymca.org

הכניסה לבניין, ב-2007

אישים בין ההמון בטקס חנוכת הבית של ימק"א ירושלים. בכותרות העמודים ניתן לראות את פסל האישה השומרונית ותבליטי האדם, הנץ והשור

המגדל ושנים עשר הברושים ב-2009

משחק הכדורגל הראשון בימק"א, גמר משטרת המנדט, 1933

ימק"א ירושלים (באנגלית: Jerusalem International YMCA) הוא מרכז תרבות וספורט הממוקם בלבה של ירושלים ומסונף לארגון ימק"א (איגוד הצעירים הנוצרים) בארצות הברית. מרכז ימק"א ירושלים חורת על דגלו טיפוח אחווה וידידות בין נוצרים, מוסלמים ויהודים דרך פעילויות תרבות וספורט משותפות. בבניין, שהוא אחד היפים והבולטים בירושלים ומן היפים בין בנייני הארגון בעולם^[1], פועלים גם אולם קונצרטים קטן ומהודר ומלון, ובמשך שנים רבות פעל במקום גם אצטדיון כדורגל^[2] ששימש כמגרשן הביתי של קבוצות בית"ר ירושלים והפועל ירושלים, עד שפונה ונהרס לטובת פרויקט נדל"ן יוקרתי^[3]. מבנה ימק"א עצמו הוכרז כמבנה לשימור^[4].

היסטוריה

ב-8 בינואר 1878 נחתמה חוקת ימק"א ירושלים על ידי קבוצת כמרים. הארגון התחייב לפעול לפי עקרונות ימק"א לונדון. בתחילה שכן הארגון בחנות ספרי קודש קטנה ברחוב יפו, אך לאט לאט הארגון גדל ונוצר מחסור במקום, ולכן הארגון נדד ממקום למקום. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הפסיק הארגון את פעילותו.

ב-1917 הארגון שב לפעול כדי לספק את צרכיהם של החיילים הבריטים שכבשו את ירושלים. בשנת 1920 התמנה למזכיר הכללי של הארגון ד"ר ארצ'בלד ס. הארט. תחת ניהולו פרחה האגודה. באותו זמן ביקר בירושלים המיליונר האמריקאי ג'יימס ג'רבי שהתחייב לתרום כסף לבניית בניין קבע לימק"א ישראל.

ב-1926 החלו בבניית הבניין ובאפריל 1933 נחנך הבניין על ידי הגנרל אלנבי. בניין זה נחשב לאחד היפים ביותר שבבנייני ימק"א בעולם^[5]. בסמוך למבנה נבנה, כפי המקובל על ידי ארגוני ימק"א ברחבי העולם, אצטדיון ספורט. הבניין היה מרכז תרבותי חשוב בירושלים כבר מתקופת היווסדו^[6].

לא כולם תמכו בבניית מרכז הארגון בירושלים. בכרוז שפורסם בשנות השלושים הזהירו אלמונים: "אזהרה גלויה... וכן הננו פונים בקריאה אל הנער העברי לא לבקר בקלובים זרים, בייחוד בקלוב 'הצעירים הנוצרים' אשר מטרתו לצוד ברשתו את מבחר בנינו..." ^[7]

הבניין עצמו שימש במהלך השנים גם למטרות ציבוריות. כך, למשל, שימש בשנת 1946 כמקום מושבה של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שבאה לבחון את האפשרות לקלוט בארץ ישראל את פליטי השואה.

במלחמת העצמאות, הבניין וסביבתו עברו לשטח ישראל במבצע קילשון. המהלך מבצע זה נערכו חילופי ירי בין מלון המלך דוד שממול לבניין לבין שכונת ימין משה. במשך השנים בניין ימק"א שימש את אוכלוסיית ירושלים באירועי תרבות רבים ומגוונים. לקראת סוף שנות התשעים הוחל בתוכנית שימור למבנה ושינוי יעוד קרקע למגרש הכדורגל שלו. על התוכנית הופקדו האדריכלים ארתור ספקטור ומיכאל עמישר. כיום חברים בימק"א ירושלים כ-3500 חברים מכחמישים מדינות.

המבנה

הבניין תוכנן בידי ארתור לומיס הרמון שהיה בין מתכנני האמפייר סטייט בילדינג^[8] ותיכנן בניינים נוספים בירושלים. קירות הבניין ותקרותיו מכוסים בציורי קיר^[9][10] ומשובצים בפסלים ותבליטים^[11][12] והריהוט שבו עוצב במיוחד עבורו. בין בעלי המלאכה שהועסקו בהקמת הבניין היו אמני בצלאל - מאיר גור אריה, זאב רבן^[13] ובתיה לישנסקי^[14]. החברה הקבלנית שהקימה את המבנה הייתה חברת אלבינה, דוניה וקטינקא.

הבניין מחולק לשלושה חלקים, המסמלים את השילוש הקדוש. (יש עוד שתי גרסאות להסבר: א. סמל לסיסמת הארגון: איחוד השכל, הרוח והגוף. ב. סמל לשלוש הדתות הגדולות - נצרות, יהדות ואסלאם). בבניין יש בית מלון (בשם: ימק"א שלושת הקשתות), אולמות לכנסים ואמנויות במה^[15] ומתקני ספורט כמו בריכת שחייה^[16], חדר כושר ועוד.

בבניין משולבים מוטיבים דתיים נוצריים, יהודיים ואסלאמיים:

• בראש האגף הצפוני חרוט הפסוק "ה' אלוהינו ה' אחד" ובראש האגף הדרומי חרוטה הקריאה "אין אלוה מבלעדי אללה" המוסלמית.
• בחצר נטועים 12 ברושים, המסמלים את 12 שבטי ישראל, 12 שליחי ישו ו-12 ממשיכי מוחמד^[17].
• מעל לכניסה מופיע תבליט בדמות מלאך בגובה 5 מטרים על פי ספר ישעיהו (ו', ב') : "שרפים עומדים ממעל לו..."
• פסל של האישה השומרונית^[18], שהכירה במשיחות של ישו ופסל של שה^[19], רמז לישו.
• תבליטי האדם^[20], השור^[21], הנשר^[22] והאריה^[23] מסמלים את ארבעת כותבי ספרי הבשורה בברית החדשה: מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

חלקי הבניין והגנים הצמודים לו

בחזיתו הראשית של הבניין, החזית המזרחית, נראה האגף המרכזי והמוארך שלו שמעל מרכזו ניצב מגדל הפעמונים^[24], הישר מעל לכניסה הראשית. חדר הפעמונים הוא תחת הכיפה המרכזית והגדולה של המגדל, למגדל גם ארבע כיפות משניות ונמוכות יותר^[25][26], תחת אחת הכיפות מצוי חדר המדרגות של המגדל.

לפני חזית האגף המרכזי פרוש גן הכניסה שבמרכזו מבנה קטן בגובה מותן הבנוי כמו מזבח של כנסייה. הגן נתחם באגפי הבניין שמצפון ומדרום. כל אחד מאגפים אלה הוא בעל בסיס מלבני ועל גגו כיפה^[27]. האגף הצפוני לתוכנן כך שיוכל לשמש כאולם קונצרטים, קולנוע, תיאטרון וכנסייה. באולם יש עוגב גדול. האגף הדרומי הוא אולם הכדורסל^[28] ומתחתיו מצויה בריכת השחייה. הגן הדרומי שמעבר לאגף הדרומי מכיל מגרשי טניס והגן האחורי ורחב הידיים היה אצטדיון הכדורגל^[29].

בקומה הראשונה של האגף המרכזי מצוי דלפק הקבלה של בית המלון. חלקה הצפוני של קומה זו מכיל אולמות הקשורים לפעילות תרבותית כמו אולם המסעדה^[30], לובי המלון וכיוצא בזה. חלקה הדרומי מכיל אולמות הקשורים לפעילות חוגי נוער וקייטנות. חלקה האחורי של קומה זו מכיל אולמות הקשורים לאצטדיון כמו חדרי ההלבשה של השחקנים. חדרי השינה של בית המלון מצויים בקומותיו הגבוהות של האגף המרכזי.

האצטדיון

אצטדיון ימק"א^[31] היה מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ובהמשך גם של הפועל ירושלים (לאחר שזאת עזבה את מגרש קטמון). האצטדיון נבנה על ידי ארגון ימק"א בחצר הבניין לצורך הפעילות הספורטיבית של האגודה^[32].

בשנות השלושים שיחקו במגרש קבוצות חיילים וקבוצות מקומיות מלאומים שונים. המגרש נחשב אז למודרני, משוכלל ונוח^[33]. אולם, כעבור חצי מאה הוא כבר היה מיושן. במשך השנים אירח המגרש משחקים מרכזיים רבים, ובהם הדרבי של ירושלים. בשנת 1991 עזבו שתי הקבוצות הירושלמיות את האצטדיון המיושן לטובת מגרש הכדורגל החדש בעיר, אצטדיון טדי. במשחק האחרון ביניהן במגרש, ניצחה הפועל והורידה את בית"ר לליגת המשנה.

באצטדיון הייתה אווירה ייחודית של מטען תרבותי ונוסטלגי רב מחד ושל עזובה ואמצעים פרימיטיביים מאידך (בדומה לתחנה המרכזית הישנה בתל אביב)^[34]. מגרש הכדורגל שבאצטדיון היה קצר במטר וחצי מהתקן הבינלאומי, הטריבונות היו מיושנות ומכיוון שנמכרו כרטיסים רבים יותר מהמקומות על הטריבונות, כמעט תמיד היו צופי כדורגל שישבו על העצים שבצד המגרש. באזור הטריבונות היה גם ריח שתן חזק משום שרבים מן הצופים לא טרחו להגיע אל חדרי השירותים. סביב האצטדיון הייתה חומת אבן גבוהה שבראשה גדר תייל. עליבותו של האצטדיון הייתה אנטיתזה למבנה ימק"א המפואר שבחצרו שכן^[35].

בעשור הראשון של המאה ה-21 נהרס מתחם האצטדיון יחד עם מתחם מגרשי הטניס^[36], ובשטחו נבנה מתחם מגורים יוקרתי בשם כתר דוד^[37].

לקריאה נוספת

ספרי עיון

• דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, 1996.
• דוד קרויאנקר, Jerusalem International YMCA Development Plan Preservation, Renovation and New Construction - שנת הוצאה 1995, חוברת בת ארבעים וארבעה עמודים.
• דוד קרויאנקר, הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, בית הוצאה "כתר" ומכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים, 1989
• רון עמיקם, מאיר גבאי ורוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר, מדיה 14, 2007.

בתרבות ובאמנות

• "אהלן וסהלן בפרשת הפנדל המפוקשש" מאת קובי ניב ודודו גבע.
• "שירים, שערים וטכנאים" ו-"אופסייד סטורי" בביצוע הגשש החיוור, מאת יוסי בנאי.
• הסרט "אהבה גנובה" (ישראל/ארצות הברית, 1986 במאי - משה מזרחי, כוכב - טום הנקס) מכיל סצנה באולם הספורט של הבניין.
• בסדרת הטלוויזיה "מישל עזרא ספרא ובניו" שימשו פינות שונות בבניין כדימוי לבתי קפה בדמשק.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ימק"א ירושלים

• Jerusalem International YMCA - אתר הבית (באנגלית)
• מאה שנה לימק"א בירושלים על ידי השירות הבולאי.
• חוויה - סיור בתוך מבנה י.מ.ק.א, איציק שוויקי, ירושלים ברשת
• המועצה לשימור אתרים, בניין י.מ.ק.א
• בניין ימק"א ירושלים - שבעת פלאי ישראל
• בניין ימק"א באתר עיריית ירושלים
• הפרשה הבאה ימק"א? כמו פרשת הולילנד, שלמה צזנה, ישראל היום, 2010
• ימק"א באוסף התצלומים הלאומי
• דגם ימק"א ירושלים בפארק מיני ישראל

הערות שוליים