מנחם מרדכי פרנקל
הרב מנחם מרדכי פרנקל-תאומים (כ"ב בתמוז ה'תרמ"ב – א' באדר א' ה'תשל"ב; 1882–1972) היה ממנהלי בית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל ו"ועד העיר האשכנזי" בירושלים, ראש ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין, רב וראש ישיבה בפילדלפיה ומחבר תורני פורה.
 | |
| לידה |
9 ביולי 1882 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1972 (בגיל 89) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מנחם מרדכי פרנקל נולד בירושלים בשנת תרמ"ב (1882) לצביה ולרב אלטר יששכר, מקובל ירושלמי. למד בישיבת אהל משה והיה תלמיד מובהק של הרב יצחק ירוחם דיסקין[1] ומקורב לרב יוסף חיים זוננפלד. נסמך לרבנות בידי הרב קוק, הרב יוסף גרשון הורביץ, הרב יעקב משה חרל"פ ועוד. למרות שהדבר לא היה מקובלי בחוגי היישוב הישן למד פרנקל עצמאית את השפות ערבית, אנגלית, צרפתית וגרמנית. לאורך שנים התפרנס מעבודתו כמזכיר במשרד בית היתומים דיסקין, תחת חסותו של רבו, אולם עשה תורתו קבע ומלאכתו עראי.
הקמת העדה החרדית עריכה
לאחר מלחמת העולם הראשונה היה פרנקל חבר הועד הזמני ליהודי ארץ ישראל מטעם הציבור החרדי בירושלים. אולם לאחר שעמדתו כנגד זכות הבחירה לנשים בארץ ישראל לא התקבלה, התפטר ועסק בתעמולה ציבורית כנגד בחירת נשים. הוא הצטרף לוועד העיר האשכנזי (שהיה לימים העדה החרדית) ונבחר ל"מזכיר הכבוד" שלו. כן היה ממקימי הסניף הירושלמי של אגודת ישראל, יחד עם משה בלוי והרב רפאל קצנלבוגן.[2] באותה עת עסק בתעמולה כנגד הועד הכללי כנסת ישראל. התגורר בבתי ראנד.
כשהוזמן הרב קוק בידי מוסדות הציבור החרדי בירושלים לכהן כרבה של העיר, פרש פרנקל בקיץ תרע"ט עם ועד העיר האשכנזי מן הוועד הכללי והמוסדות העיקריים של יהודי העיר, והיה כנציג אגודת ישראל ממכתירי הרב זוננפלד לרבו של פלג עירוני קטן. מסופר כי הרב פרנקל הוא זה שגילה, במקרה בהיותו בביתו של ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים ביפו, את התוכנית להכתרת הרב קוק לרב העיר.[3] יש לציין כי קודם לכן קיים קשרים חיוביים עם הראי"ה קוק, נסמך לרבנות תחת ידו כאמור, ואף עמד בראש הסניף המקומי של "דגל ירושלים" שהקים הרב קוק.[4] כן יש לציין כי שתיים מבנותיו נישאו לתלמידי ישיבת מרכז הרב.
הגירה לארצות הברית עריכה
בתחילת שנת תרפ"א (1920) היגר פרנקל לארצות הברית כדי לגייס כספים לישיבת מאה שערים ובית היתומים דיסקין,[5] אולם כעבור זמן קצר מונה לעמוד בראשות ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין, ניו יורק.[6] הוא עמד בראש הישיבה כחמש וחצי שנים ואז שב ארצה. בשנת תרפ"ט הוציא לאור בירושלים את החלק הראשון של ספרו "דרוש וחידוש". באותה שנה ערך את החלק השלישי מחיבורו של הרב משה שמעון זיוויץ - "משבי"ח" על התלמוד הירושלמי.[7] בירושלים לא מצא הרב פרנקל את מקומו ושב והיגר בשנית לאמריקה.[8]
בין השנים תרצ"א–תש"כ לערך כיהן הרב פרנקל כרב בשלוש קהילות בפילדלפיה וראש ישיבת "משכן ישראל" ו"סטנרל תלמוד תורה" בעיר, והיה חבר אגודת הרבנים באמריקה. בשנת תש"ד הוציא לאור את ספרו "באר אבות" על מסכת אבות (לאחר פטירתו נדפס הספר במהדורה חדשה בידי בנו יהושע).
שיבה לארץ ישראל עריכה
בתחילת שנות השישים הרב פרנקל שב ארצה. בשלוש שנותיו האחרונות חלה מאוד. הרב פרנקל נפטר בירושלים כבן תשעים בליל א' באדר א' תשל"ב (1972). הותיר אחריו כתבי יד תורניים רבים.[9]
משפחתו עריכה
הרב פרנקל הוא צאצא למשפחת "פרנקל תאומים" המסועפת. אחיו אהרן פרנקל היה סוחר ידוע בירושלים, ומפרנסי יהדות ירושלים בשנות מלחמת העולם הראשונה. מילא מספר שנים את מקום אחיו בגיוס כספים בצפון אמריקה. אח נוסף הוא ישראל אברהם. אחותו חיה שיינדל נישאה לרב יצחק מאיר קלגסברון, אבי משפחת ברים הירושלמית.[10]
הרב פרנקל נישא בראשונה לחוה, בתו של הרב ישעיה אורנשטיין, ולהם שני ילדים.[11] לאחר פטירתה נישא בשנית לפרל לבית הלוי (נפטרה בשנת תש"ב). שמונת ילדיו:
- חיה – נישאה לרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי. נפטרה בשנת תשכ"ח.
- הרב יהושע – נישא למושקה בת אליהו נחום פרוש. שימש כמשגיח בישיבת פרשבורג. נפטר בתשנ"ז.
- הענא – נישאה לרב רפאל מאיר הכהן מפילדלפיה[12]
- הרב גרשון זאב אלתר חיים (תר"פ–תשנ"ד) – התגורר בדטרויט.
- רבקה – נישאה לרב שלמה בריכטה. נפטרה בשנת תשל"ב.
- רחל – נישאה ליוסף מאיר מגן[13]
נכדו הרב פינחס פרנקל, בנו של הרב יהושע, היה מרבני חסידות ברסלב וכיהן כרב בשכונת אונסדורף וראש כולל קרלין-סטולין. נכדו הרב אביעזר כהן מברוקלין הוציא לאור את ספר סבו "כי אם לבינה תקרא".
לקריאה נוספת עריכה
- דורות אחרונים, כרך ב (מ–פ), ברוקלין ת"ש, עמ' 6–205
- תולדות אנשי שם, ניו יורק תש"י, עמ' 106
- אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד, עמ' 332-334; כרך ו, עמ' 9–1048
- המודיע, ב' אדר תשל"ב
- אוצרות ירושלים: פרושים, תשס"ה, כרך ז, עמ' צח
הערות שוליים עריכה
- ^ סיכומי שיעורים מתורת רבו זה פורסמו בקובצי "אוצרות ירושלים" (פרושים).
- ^ מנחם פרוש, שרשת הדורות בתקופות הסוערות, כרך ב, ירושלים תשס"א, עמ' 14. שלושת המקימים היו פקידים בבית היתומים דיסקין, ואליהם הצטרף משה פרוש (שם, עמ' 22). פרנקל היה חבר האגודה בירושלים כבר בייסודה הראשוני בשנת תרע"ב (מרא דארעא דישראל, כרך ב, עמ' רכט).
- ^ ש"ז זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג, ירושלים תשס"ו, עמ' 173.
- ^ אגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, סי' פז; מכתבים ואגרות קודש, דוד אברהם מנדלבוים (עורך), ניו יורק תשס"ג, עמ' 707.
- ^ הרב פרנקל, דואר היום, 26 באוקטובר 1920, עמ' 3; בואך לשלום, דער מארגן זשורנאל, 10 בדצמבר 1920, עמ' 8. יש לציין כי הרב מנחם מנדל פרוש כותב שהרב פרנקל נסע כשליח של בית היתומות ויינגרטן (בתוך החומות, ירושלים תש"י, עמ' 88).
- ^ בישיבת רבי חיים ברלין בניורק, דואר היום, 9 בינואר 1922, עמ' 4.
- ^ ראו הקדמת העורך לספר.
- ^ היה מי שכתב שסיבת הירידה מן הארץ הייתה "בשל סיבות משפחתיות" (ש"ז זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג, ירושלים תשס"ו, עמ' 183). לפי טענה אחרת עזב את ירושלים בשל ביקורתו על דרכה של העדה החרדית (הובא בפורום אוצר החכמה).
- ^ רשימת חלק מחיבוריו הרבים נדפסה בערכו בספר תולדות אנשי השם, ניו יורק תש"י, עמ' 106.
- ^ על עץ המשפחות ראו "תולדות המחבר" בספר "ישע אלוהים", לרב יהונתן שמעון פרנקל, ירושלים תשס"ג.
- ^ אליעזר ריבלין, ספר היחס למשפחת ריבלין, ירושלים תרצ"ה, עמ' 42.
- ^ עליו בספר תולדות אנשי שם, ניו יורק תש"י, עמ' 66.
- ^ עליו בפורום אוצר החכמה.